טינה טרנר, חלוצת הבלוז-רוק האגדית, הלכה היום (ד') לעולמה בגיל 83 בביתה שבשווייץ. בשנים האחרונות התמודדה טרנר עם מחלת סרטן המעי, לאחר שאובחנה ב-2016. ב-2017 עברה השתלת כליה אחרי התדרדרות במצבה הרפואי.
שלל להיטיה הגדולים, ביניהם אלו ששחררה כשהייתה חלק מההרכב המוזיקלי יחד עם בן זוגה דאז אייק טרנר, כמו גם אלו שהקליטה כאמנית סולו בשלב השני של הקריירה שלה, חקקו את שמה בדברי ימי הפופ וה-R&B - והפכו אותה לאחת מהזמרות המשפיעות של דורה, אייקון של הישרדות, יצירתיות, לידה מחדש והעצמה נשית.
"טינה טרנר, המלכה של הרוקנ'רול, מתה בשלווה היום בגיל 83 אחרי מחלה ארוכה, בביתה שליד ציריך, שווייץ", נמסר מיחסי הציבור של הזמרת המנוחה, "העולם איבד אגדה מוזיקלית ומודל לחיקוי".
גם מיק ג'אגר, חבר קרוב ושותף מוזיקלי שלה לאורך השנים, ספד לזמרת המיתולוגית: "אני עצוב כל כך לשמוע על לכתה של חברתי הנהדרת טינה טרנר. היא הייתה זמרת ופרפורמרית ענקית וכישרונית ביותר. היא הייתה השראה, חמה, מצחיקה ונדיבה. היא עזרה לי כל כך כשהייתי צעיר, לעולם לא אשכח אותה".
טרנר נולדה ב-1939 בשם אנה מיי בולוק בטנסי, ארצות הברית. ב-1958 החלה בשיתוף פעולה עם המוזיקאי אייק טרנר ושימשה כזמרת הליווי בהופעותיו, אולם עד מהרה כישרונה הביא אותה לקדמת הבמה, וב-1960 שחררה את הסינגל הראשון שלה יחד עם אייק, A Fool In Love.
השיר הפך ללהיט, ובעשור הבא זכה הצמד אייק וטינה טרנר להצלחה גדולה - לא רק מוזיקלית, אם כי גם ברמת הופעותיה המחשמלות של טינה. הפרסונה הבימתית שלה הפכה אותה לשם דבר, והשפעתה ניכרה על שלל אמנים אחרים במהלך שנות ה-60 - ספציפית על מיק ג'אגר, סולן הרולינג סטונס, אשר הודה כי שאב השראה ממנה בהופעותיו.
ב-1962 התחתנו אייק וטינה, וב-1966 חתמו בחברת התקליטים של המפיק פיל ספקטור, והסינגל הראשון ששחררו באכסנייה החדשה שלהם, River Deep Mountain High, הפך ללהיט עצום ברחבי העולם, אולם נחל הצלחה מעט פחותה בארצות הברית. באותה שנה הצמד גם הוחתם כלהקת החימום בהופעות של הרולינג סטונס, וב-1967 הפכה טרנר לאישה הראשונה - ולאמנית השחורה הראשונה - שהופיעה על שער המגזין "רולינג סטון".
עם תחילת שנות ה-70 הגיעו אייק וטינה טרנר לשיא תהילתם והצלחתם, ורשמו להיט עצום בדמות הקאבר שלהם לשיר של קרידנס קלירווטר רבייבל, Proud Mary. הביצוע גם זיכה את השניים בפרס הגראמי באותה שנה, ובמקביל, טינה - אשר גדלה כבפטיסטית - הלכה והתקרבה לבודהיזם.
ההצלחה של אייק וטינה טרנר נמשכה עד אמצע העשור, אולם בשלב הזה התמכרותו של אייק לסמים - והאלימות שהפגין כלפי אשתו, שבפופולריות יוצאת הדופן שלה קינא - גרמו לה להימלט ממנו אחרי הופעה בדאלאס, כשבכיסה 36 סנט בלבד. זמן קצר לאחר מכן הגישה טינה בקשה להתגרש מאייק, וב-1978 הגירושים מומשו.
"מערכת היחסים שלי עם אייק נידונה לכישלון מהרגע שהוא הבין שאני הולכת להיות מי שמרוויחה כסף עבורו", כתבה טרנר בביוגרפיה שלה My Love Story שיצאה ב-2018. "הוא היה צריך לשלוט בי, כלכלית ופסיכולוגית, כדי שלעולם לא אוכל לעזוב אותו".
אבל טרנר עזבה, ובעקבות התחייבויות של השניים לקיום מסע הופעות נקלעה לחובות, ומעמדה הלך ודעך. אולם היא עדיין ניסתה כמיטב יכולתה להחזיק את הקריירה שלה בחיים, ונעזרה במעריץ מיק ג'אגר ששוב גייס אותה כאמנית חימום עבור ההופעות של הרולינג סטונס, כמו גם ברוד סטיוארט שהזמין אותה להופיע גם עמו. אך כל זה החל להשתנות ב-1983, כשטרנר מצאה להיט צנוע בדמות החידוש שלה ל-Let's Stay Together של הזמר אל גרין, והשתנה כליל ב-1984 - כשטרנר הוציאה את האלבום Private Dancer.
האלבום זכה להצלחה עצומה, מכר יותר מ-10 מיליון עותקים, הפך את טרנר לסופרסטארית בינלאומית ונחשב לאחד מהקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית. שיר אחד מהאלבום, What's Love Got To Do With It, הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד - השיר הראשון והיחידי של טרנר שהגיע למעמד הנכסף. בסרט הדוקומנטרי "טינה" שיצא אודותיה ב-2021, אומרת טרנר כי Private Dancer הוא מבחינתה אלבום הבכורה שלה. "אני לא מחשיבה את זה כקאמבק".
ב-1985, נישאת על גלי ההצלחה המחודשת שלה, כיכבה טרנר ב"מקס הזועם וכיפת הרעם", הסרט השלישי בסדרת הסרטים המצליחה, לצד מל גיבסון. טרנר אף ביצעה את שיר הנושא של הסרט, We Don't Need Another Hero.
ב-1986 הוציאה טרנר את אלבומה הבא, Break Every Rule, שהפך גם הוא להצלחה גדולה, זיכה את טרנר בפרס הגראמי ומכר יותר מחמישה מיליון עותקים בתוך שנה. מסע ההופעות המצליח שליווה את יציאת האלבום הביא את טרנר גם להופעה בפארק הירקון מול עשרות אלפי מעריצים ישראליים נלהבים, ולהופעה שוברת שיאים בריו דה ז'נרו מול יותר מ-180 אלף איש.
ב-1990 פצחה טרנר במסע הופעות ששבר שיא אירופי עם קרוב לארבעה מיליון צופים. שנה מאוחר יותר זכו אייק וטינה טרנר להיכנס להיכל התהילה של הרוק'נרול, אולם אייק ריצה תקופת מאסר באותה העת וגם טינה בחרה שלא להגיע. במהלך השנים והופעותיה באירופה, פיתחה חיבה ליבשת והחליטה להישאר ולהשתקע בה, וקבעה את מושבה בשווייץ.
ב-1993 עלה לאקרנים הסרט What's Love Got To Do With It, כשם להיטה הגדול של טרנר, המבוסס על סיפור חייה כפי שגוללה אותו באוטוביוגרפיה "אני, טינה" שיצא לאור ב-1986. השחקנית אנג'לה באסט גילמה אותה בסרט שהפך ללהיט, והשחקן לורנס פישבורן גילם את אייק טרנר. לרגל עליית הסרט בישראל, התראיינה טרנר למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", והרחיבה על הפרידה מאייק: "אינני יודעת אם האימון הבודהיסטי עזר לי להתגבר על משבר אייק, כי התחלתי עם הבודהיזם קודם לכן. היחסים עם אייק נגמרו, ופשוט לא חשבתי עליהם יותר. העיקר רציתי שיהיה לי החופש שלי. האימון הבודהיסטי עזר לי להתגבר, לשכוח ולא להיות מרירה. היו לי חיים מכוערים איתו, אבל יצא מזה משהו יפה''.
ב-1995 הקליטה טרנר את שיר הנושא לסרט "גולדן איי" מסדרת סרטי ג'יימס בונד. בשנת 2000 יצאה למסע הופעות שגרף יותר מ-120 מיליון דולר, הרווחי ביותר באותה השנה - ובעקבותיו הכריזה על פרישה מהופעות.
במקביל, גם התפוקה המוזיקלית של טרנר פחתה באופן ניכר החל מהעשור הראשון של המאה ה-21. אלבום אוסף שהוציאה ב-2004 זכה להצלחה גדולה, והגיע למקום השני במצעד הבילבורד. אלבום אוסף נוסף יצא ב-2008, ובעקבותיו הגיע גם מסע הופעות מצליח - האחרון של טרנר.
בסך הכל הקליטה טרנר תשעה אלבומי אולפן - האחרון מתוכם, Twenty Four Seven יצא ב-1999. פרט לכך הקליטה שירים לפסקול של "מקס הזועם וכיפת הרעם" ולפסקול של What's Love Got To Do With It.
ב-1958, כשהייתה בת 18 בלבד, נולד בנה הראשון של טרנר, קרייג, מרומן שניהלה עם הסקסופוניסט ריימונד היל - אשר היה חלק מלהקתו של אייק טרנר. ב-1960 נולד בנה השני, רוני, ממערכת היחסים עם אייק. בנוסף, אימצה טינה שניים מילדיו הנוספים של אייק, וגידלה אותם כשלה. ב-2018 התאבד קרייג בירייה בגיל 59. בדצמבר 2022 הלך לעולמו רוני טרנר בגיל 62 אחרי מאבק במחלת הסרטן.
מאז 1994 טרנר גרה בשווייץ, וב-2013 קיבלה אזרחות שווייצרית - עבורה נאלצה להיפרד מהאזרחות האמריקנית שלה. באותה שנה התחתנה טרנר עם בן זוגה, הגרמני ארווין באך - מנהל בחברת תקליטים, צעיר מטרנר ב-16 שנים, שעימו ניהלה מערכת יחסים רומנטית בת 27 שנים קודם לנישואיהם. זמן קצר לאחר מכן עברה טרנר שבץ מוחי, שבעקבותיו נאלצה ללמוד ללכת מחדש.
ב-2016 אובחנה טרנר עם סרטן המעי, ומצבה הרפואי התדרדר באופן שאף גרם לה לשקול המתת חסד. אולם בעלה תרם לה כליה, וב-2017 עברה טרנר ניתוח השתלה.
ב-2012 הוכנסה טרנר להיכל התהילה של הרוקנ'רול כאמנית סולו. אנג'לה באסט, שגילמה אותה בסרט על חייה, הייתה מי שהציגה אותה באותו מעמד - והיום פרסמה באסט הספד מרגש בעקבות מותה של טרנר. "איך אנחנו נפרדים מאישה שהשתמשה בכאב ובטראומה שלה כדי לשנות את העולם? באמצעות האומץ שלה לספר את סיפורה, המחויבות שלה להישאר במסלול חייה, למרות ההקרבה הגדולה, והנחישות שלה לפנות ברוקנ'רול מקום לעצמה וגם לאחרים שנראים כמוה, טינה טרנר הראתה לאלה שחיים בפחד איך עתיד יפה מלא באהבה, חמלה וחופש אמור להיראות", אמרה באסט ל"הוליווד ריפורטר".
"מילותיה האחרונות עבורי היו - 'את מעולם לא חיקית אותי, את הגעת למקום עמוק בתוך הנשמה שלך, מצאת את ה'טינה' הפנימית שבך והראית אותה לעולם'", המשיכה באסט, "אני אוחזת במילים ההן קרוב לליבי לשארית חיי. אני מלאת כבוד שזכיתי להכיר אותה ומוקירה על שיכולתי לעזור לה להראות את עצמה בפני העולם. היום, בעודנו אבלים את אובדנה של הדמות בעלת הקול והנוכחות האייקוניים, נזכור שהיא העניקה לנו הרבה מעבר שיכולנו לבקש. היא נתנה לנו את כל כולה. טינה טרנר היא מתנה שתמיד תהיה Simply the best".
