אחת הדמויות הכי אהובות ופופולריות בסדרת סרטי ג'יימס בונד היא ללא ספק קיו, הכינוי של רב-סרן רותרויד, ראש המחקר והפיתוח של שירות הביטחון החשאי הבריטי - זה שמתדרך את 007 לפני צאתו למשימה ומחמש אותו באביזרים משוכללים ובכלי נשק מתוחכמים.
במשך שנים רבות, בין 1963 ל-1999 הדמות גולמה על ידי השחקן הוולשי דזמונד לואלין, ואחרי מותו, ג'ון קליז החליף אותו ב"למות ביום אחר", אך הקומיקאי הבריטי עשה זאת פעם אחת בלבד. בנובמבר 2011 התבשרנו שהשחקן הבריטי האיכותי והמוערך בן ווישו, אז בן 31 יכנס לנעליו של קליז ב"סקייפול". וכך הפך ווישו לשחקן הצעיר ביותר שמופיע בתפקיד Q.
לכתבות נוספות במדור קולנוע:
מאז עשה זאת ווישו פעמיים נוספות ב"ספקטר" וב"לא זמן למות" (הסרט ה-25 בסדרה והאחרון בינתיים), לצידו של דניאל קרייג, שגילם את סוכן הוד מלכותה. משחקן המזוהה עם סרטי איכות, מחזות שייקספיריים וסדרות טלוויזיה, ווישו מצא את עצמו במותג מנפץ קופות, האהוב בכל רחבי העולם. "להופיע בסרטי ג'יימס בונד היה כיף", הכריז ווישו (42), כשנפגשנו בסוויטה מעוצבת בסגנון קלאסי במלון ברלינאי יוקרתי. "כשקיבלתי את התפקיד של Q פתאום השתנתה הדינמיקה בינו לבין בונד, בגלל שאני הייתי צעיר יותר מדניאל קרייג. האמת, הייתי שמח מאוד להיות מבוגר יותר מבונד. הייתי רוצה להיות האיש המבוגר, הנרגן וחסר הסבלנות. זה יכול להיות תענוג".
5 צפייה בגלריה
"הייתי רוצה להיות האיש המבוגר, הנרגן וחסר הסבלנות. זה יכול להיות תענוג". מתוך "לא זמן למות"
(צילום מסך)
השחקן הבריטי הוא אחד האנשים הכי ביישנים, הססנים ופרטיים, שפגשתי כמראיין. הוא חוטף חרדות וכאבי בטן מראיונות. לבכורה של "לא זמן למות", שיצא למסכים באיחור, בגלל הקורונה, הוא בכלל לא רצה ללכת. ג'יימס, אחיו התאום אמר לו: "אל תהיה אידיוט, כל המשפחה מצפה לאירוע הזה, אתה חייב". ווישו השתכנע, עלה על מונית, צעד על השטיח האדום, וידא שבני המשפחה ישובים במקומותיהם ואז הוא הסתלק ולא טרח להישאר לסרט.
לאור כל זאת, תהיתי איך הוא מתמודד עם התהילה, החשיפה ומנגנון יחסי הציבור המשומן, שהתרגש עליו בעקבות סרטי בונד ואיך חייו השתנו. "אני לא חושב הרבה על התהילה והפרסום", הוא טוען. "ובכנות, עליי לומר שאף אחד אף פעם לא מזהה אותי. זה בקושי קורה. אני עולה על הרכבת התחתית או על האוטובוס בלונדון, ואף אחד לא עוצר אותי - אז זה לא משפיע על החיים שלי. רק כשאני מגיע לפסטיבל ויש צרחות על השטיח האדום, פתאום אני נזכר שאני מופיע בסרטים. הפרסום לא באמת משפיע על הקיום שלי ביומיום".
מה צפוי לנו בג'יימס בונד ה-26? מי יהיה ג'יימס בונד הבא?
"אין לי שום מידע. באמת, אני לא יודע כלום. אני חושד שהמפיקים עסוקים בללהק מחדש את הדמות שלי", הוא אומר ופורץ בצחוק.
למה שזה יקרה?
"כי היה לי חוזה לעשות רק שלושה סרטים, וסיימנו איתם. כמה סרטים כבר עשו בסדרה? 25? אז אם מפיקי הסדרה רוצים להמשיך, הם צריכים לחדש - זה חיוני, אחרת הם ייתקעו".
"רק התחלנו להיפתח ולדבר על מיניות, וזה מרגש מאוד"
במשך לא מעט שנים השחקן נאלץ להתמודד עם שמועות על זהותו המינית, ואלה גברו אחרי שגילם הומו ב"בחזרה לבריידסהד" (2008), עיבוד לספרו של אוולין וו, ששימש בעבר בסיס לסדרה "חמדת ימים". בסופו של דבר, הוא יצא בפני המשפחה והחברים, כשהיה בן 26. "מיניות הכבידה עליי בעבר, זו הייתה סוגייה לא פתורה עבורי", הוא מתוודה. "במשך שנים הרגשתי שאני צריך להכחיש משהו בתוכי, בגלל שה'משהו' הזה נתפס כחולשה בעולם שבו גדלתי. אפילו כשה'משהו' הזה עשה לי טוב".
"מעברים" - טריילר
ב-2012 השחקן ערך איחוד אזרחי עם בן זוגו מארק ברדשו, מלחין אוסטרלי וכעבור שנתיים יצא תקשורתית מהארון. מאז הוא גילם הומואים מספר פעמיים, ולמעשה גם Q יצא מהארון ב"לא זמן למות". באחת הסצנות הוא מכין בדירתו ארוחת ערב רומנטית לגבר, שאמור להגיע כל רגע לדייט. בונד מפציע במפתיע, מאחר שהוא זקוק לעזרה דחופה, ו-Q מעיר הערה אגבית, שמבהירה את פשר הדייט ואת מיניותו. זהו רגע היסטורי - ההכרה הראשונה שדמות ראשית מהיקום של ג'יימס בונד לא חייבת להיות הטרוסקסואלית.
ווישו מגלם הומו גם בסרט "מעברים", שביים איירה סאקס ("אהבה היא מוזרה"), שהוצג בפסטיבל ברלין האחרון ומגיע עכשיו לפסטיבל הקולנוע ירושלים ה-40, שייפתח הערב (ה'). (ההקרנה תיערך בקולנוע לב סמדר, 22.7, שבת בשעה 14:00). עלילת "מעברים" מתרחשת בפריז ועוקבת אחר זוג גייז נשוי - תומאס, במאי גרמני (פרנץ רוגובסקי), שזה עתה סיים צילומי סרט ובן זוגו מרטין. הזוגיות שלהם נקלעת למשבר, כשתומאס מתאהב לפתע באגאת, מורה צעירה (אדל אקסרקופולוס, "כחול הוא הצבע החם ביותר") שופעת חיים ומצודדת. בעוד תומאס מתאהב ברעיון להקים איתה משפחה, מרטין הנבגד ממהר להתנחם בזרועותיו של סופר מוערך, והעניינים לא מפסיקים להסתבך. "תומאס ואגאת לגמרי אוהבים אחד את השנייה, אחרת הם לא היו עושים את מה שעשו", סבור ווישו. "מרטין הוא גם חלק ממשולש האהבים הזה. זה לא משולש הרמוני, אבל אין משמעות הדבר שזה לא יכול לעבוד. אני אומנם אישית לא מכיר מישהו שנמצא במצב שמתואר בסרט, אבל לדעתי הכול יכול לעבוד, בפוטנציה".
כלומר, ביסקסואליות - יש חיה כזאת? יש שטוענים שלא.
"יש לי המון מחשבות בעניין, אני לא יודע. זה נושא מאוד מעניין, עם המון רבדים. לאחרונה קראתי משהו שעונה על השאלה שלך על האם יש חיה כזו ביסקסואליות. זה היה ראיון עם סופר שטוען שכולם ביסקסואלים, אבל לא במובן של עם מי אנחנו בוחרים לשכב, אלא במובן של זכר ונקבה בתוך תוכנו. כלומר, שיש בתוכנו אספקטים זכריים ונקביים, ובמובן הזה כולנו ביסקסואלים.
"יש כל כך הרבה קונספטים, שהתפתחו סביב הקטגוריות האלה והאמת היא אולי משהו מעבר. אנחנו רק התחלנו להיפתח ולפתח שפה חדשה לדבר על מיניות, וזה מרגש מאוד בעיניי - במקום הבינאריות והתפקידים השמרניים שאנשים היו צריכים לשחק פעם. אנחנו רק מתחילים להבין כמה זה מורכב ומוזר, ובעיניי זה מקסים".
אתה אדם מאוד מופנם וביישן, אז איך התמודדת עם סצנות הסקס ב"מעברים", במיוחד אחת חושפנית ונועזת במיוחד, בינך לבין פרנץ?
"התפשטתי די הרבה בסרטים, וזה אכן חושף ואינטימי וקצת מפחיד, אבל התרגלתי. יש משהו מיוחד באיך שאיירה מצלם את הסצנות האלה - פרנץ ואני לא עשינו איתו חזרות, וגם לא היו יותר מדי דיונים, כך שכמגיעים לצילומים יש שם הרבה מתח. אנרגיה מדהימה. מאוד ממוקדת. זה קצת מפחיד, אבל בקטע טוב. סצנת הסקס עליה אתה מדבר נמשכה די הרבה זמן וכללה לא מעט תנוחות. הפכנו לגוש מוזר ואי אפשר היה להפריד בינינו וזה נהדר".
ווישו מעיד שהוא אוהב את הסצנה הזאת במיוחד. "אני לא יכול לחשוב על אף במאי אחר שהיה עושה את הסצנה ככה, כי חלק היו אומרים: 'אוי, אבל אנחנו לא רואים את הפרצוף של אף אחד מכם, אפילו שזה נראה ממש מעניין ויזואלית'. יש משהו מרתק במוכנות של איירה להכיר בזה שסקס הוא חלק מהותי במערכות יחסים ובחיים, מבלי שזה הופך למשהו שאנחנו מובכים בגללו. איירה פשוט מסתכל על זה כמו שזה: שני גברים שמזדיינים ונהנים מזה".
נעזרתם במתאם אינטימיות, כנהוג בימים אלה?
"עבדתי כבר על פרויקטים שבהם הנוכחות של מתאם אינטימיות דווקא מאוד עזרה, אבל 'מעברים' הוא פרויקט מסוג אחר - אינטימי, בלי המנגנונים של הפקות גדולות ומקצועיות. הרגשתי כאילו אני עושה משהו עם חברים - ואני לא בטוח איך זה קרה כי לא הכרנו לפני הסרט. פשוט היה לי אמון עמוק בפרנץ, באיירה ובצוות - סמכתי עליהם".
"פדינגטון הפך לחלק מאסיבי בחיי. מדובר בסוג של בריחה מהמציאות"
ווישו גדל בכפר במזרח אנגליה וכבר בגיל צעיר הפגין כישורי משחק. "כילד נהגתי להתחפש בכל מיני תלבושות שהיו פזורות בבית, בבגדים של אמא או בבגדים הישנים של הסבים והסבתות", הוא משחזר. "הייתי מתחפש ומשחק בכאילו ומאז לא הפסקתי. אבא סיפר שהייתה לי אובססיה למכשפות ומכשפים והייתי לובש תחפושת של מכשף ולא נותן לאף אחד מהילדים להיכנס ל'טירה' שלי, שהייתה איזה אזור משחק בחצר של פאב".
השחקן טוען ש"ההתמסרות שיש לך למשחקים כילד זה משהו שחייב להיות לך גם כשחקן. כי זה אבסורד, כל כך מטופש - אבל אתה חייב להאמין, לגמרי, בצורה מוחלטת, במשהו שהוא לא אמיתי. זה משהו שאתה מפתח כילד, לא יכול לשחרר ממנו ולוקח איתך לדרך".
בנעוריו, אביו לקח אותו לתיאטרון לנוער. "עשינו שם המון הפקות מדהימות, ניסיוניות והזויות. התאהבתי במשחק והבנתי שאולי ככה יכולים להיראות החיים שלי". למרות שאהב גם לצייר, בראשית שנות ה-20 לחייו הוא הניח את המכחולים והתמקד בלימודי משחק. תחילה כיכב בתיאטרון, כולל גילום הנסיך הדני המתלבט ב"המלט" בהפקה של ה"אולד ויק" - הוא היה אז רק בן 23, וגרף ביקורות נלהבות. ווישו פרץ לתודעה הרחבה בזכות התפקיד הראשי והרצחני בסרט "הבושם" (2006), עיבוד כושל של הבמאי הגרמני טום טיקווה ("ראן לולה ראן") לרב המכר הנודע.
מאז ראינו אותו בין היתר ב"אני לא שם של טוד היינס, על חייו ויצירתו של בוב דילן, ב"כוכב בהיר" של ג'יין קמפיון, בו גילם את המשורר הבריטי ג'ון קיטס, וכן ב"הנערה הדנית", "ענן אטלס" ו"תיאוריית האפס". "אני תמיד מחפש פרויקטים שיש בהם הומור ורצינות, ששזורים זה בזה כי זו לדעתי הטריטוריה הנכונה והמעניינת עבור סרט - וגם החיים לדעתי הם יותר ככה".
5 צפייה בגלריה
"זה עוד דבר שבחיים לא דמיינתי שאעשה, אבל זה תענוג צרוף". מתוך "פדינגטון 2"
(צילום מסך)
בטלוויזיה הוא נראה בין היתר בסדרות "צדק פלילי", "השעה", "המרגל מלונדון", "פארגו" ו"זה הולך לכאוב". והופעתו ב"שערורייה אנגלית מאוד" זיכתה אותו בגלובוס הזהב ובשני פרסי אמי. ווישו גם מופיע בסרטים לכל המשפחה: "מרי פופינס חוזרת" וסרטי "פדינגטון", להם תרם את קולו של הדוב פדינגטון. הוא גם דיבב את הסדרה "הרפתקאות פדינגטון". "יש לאנשים חיבה עזה לדמות הזו. "פדינגטון הפך לערוץ שמאפשר לאנשים להרגיש דברים מסוימים. הוא חיבור לאיזה רוך, שלאנשים אולי קשה להתחבר אליו בדרכים אחרות".
מה הולך לקרות ב"פדינגטון 3"?
"אין לי מידע עליו", הוא חומק-הודף. "בכל מקרה, פדינגטון הפך לחלק מאסיבי בחיים שלי ואני באמת אוהב אותו. זה עוד דבר שבחיים לא דמיינתי שאעשה, אבל זה תענוג צרוף. אני מניח שמדובר בסוג של בריחה מהמציאות".
