צפו: שלומי שבת במסיבת עיתונאים בזום
"ברגע שהרגשתי שאני צריך בית חולים, זה היה המשבר של החיים שלי", מספר היום (א') שלומי שבת במסיבת עיתונאים שערך בזום, כשבוע וחצי אחרי שהשתחרר ממחלקת הקורונה בבית החולים בילינסון, בתום 20 ימי אשפוז. בעודו מחובר לצינורית חמצן, סיפר הזמר והיוצר על הרגעים הקשים באשפוז הממושך ועל החזרה הביתה.
חשבת על הסוף?
"היה איזה ערב שהתדרדרתי והרופאים אמרו לי שהולכים לטיפול נמרץ. זה היה ליל הושענה רבה, לילה מאוד חשוב ביהדות. פחדתי מהמילה טיפול נמרץ כמו שאתה מפחד לשיר בקיסריה. ניצלתי את זה שהרופא מעריץ אותי ואמרתי לו 'תן לי רק כמה שעות לעשות את זה, ובבוקר אלך לטיפול נמרץ'. ואז כמו באגדות, באמת הרגשתי שעם שלם התפלל בשבילי. בבוקר הוא הגיע אליי ואמר 'בוא נחכה עם זה'".
"היו רגעים מאוד מאוד קשים" הוא מוסיף, "תמיד הכניסו לי לראש שאני צריך לשמור כי אני בדרגת סיכון ובסוף זה אכן קרה לי. מאוד-מאוד פחדתי, התחלתי להיזכר במי שאני אוהב. יש כל מיני תופעות לוואי בגלל ששכבתי ולא זזתי המון זמן - הרגליים התנפחו, אבל עכשיו בסדר". שבת מוסיף כי הוא "עדיין לא נושם במאה אחוז לבד", ועל צינורית החמצן הוא אומר כי היא "סתם לביטחון".
על יהודה בארקן, שהלך לעולמו בעקבות סיבוכי הקורונה באותו יום שבו שבת השתחרר מבית החולים, הוא אמר: "אם לא הייתי חולה, המוות של יהודה היה משפיע עליי מאוד, אבל בגלל שאני והוא התאשפזנו ביחד באותה התקופה פחות או יותר, זה היה לי מאוד מאוד קשה. אמרתי וואי, היו רגעים שהייתי במצב שלו, איכשהו קרה נס. המון אנשים התפללו בשבילי, שלחו לי סרטונים מקוסטה ריקה ומדרום אמריקה ומארצות הברית. יהודה לא שרד את זה. אמרתי שזה יכול היה לקרות גם לי, זה השפיע עליי מאוד".
שלומי שבת מבצע את "בגלל הרוח"
על המחיר הנפשי של המחלה הוא מעיד "זה שאנחנו מאות שעות, אולי יותר, לבד, ולא רואים בני אדם זה נורא קשה. כולם שואלים אותי את השאלה הכי נשאלת: לא שיעמם לך? זו מחלה שהיא הכי לא משעממת בעולם כי אתה עוסק בלנשום, אתה כל הזמן רוצה לנשום, והשעות עוברות ואתה לא מרגיש".
שבת מספר כי הרגע הקשה היה דווקא בבית. "הרופאים המליצו לשכב והייתי שמח שהם לא היו מזכירים בית חולים. מרתי לעוזרת שלי שאני לא יכול יותר, אני לא יודע לחיות עם אמבולנסים. פתאום לוקחים אותי בעגלה, והבת שלי, שהיא החיים שלי, בוכה, זה היה קשה מאוד".
שבת מודה כי הוא כבר מתגעגע להופעות. "הן נורא חסרות לי. התגעגעתי לחיים". מאז השחרור מבית החולים הוא כבר חזר לנגן ואף ושר במהלך הזום את הלהיט שלו "בגלל הרוח". "אני מרגיש טוב, אני מנגן, אני שר", הוא אומר, "אבל אני עדיין לא יכול לצאת החוצה ולהסתובב, אני צריך עוד כמה ימים טובים".
כזכור, שבת אובחן כחיובי לנגיף הקורונה בסוף ספטמבר. לאחר ימים בודדים חלה הרעה במצבו והוא אושפז בבית החולים בילינסון כשהוא סובל מתסמינים של המחלה. בחלק מתקופת האשפוז אף קיבל סיוע בנשימה. "אני רוצה להודות לצוותים הרפואיים במחלקת הקורונה בבילינסון", אמר שבת בשחרורו מבית החולים והוסיף, "למרות הריחוק שנוצר מהמיגון והמסכות, הצוות הצליח לתת תחושה חמה, קרובה ומחבקת לצד הטיפול המקצועי. קיבלתי תמיכה מאלפי אנשים שחיזקו את רוחי ואני שולח לכולכם תודה ומחכה לרגע שאחזור לבמה ואפגוש אתכם".
בזמן שהיה מאושפז, שבת בן ה-66 הוציא את השיר "בוא הביתה" שהקליט עם אחותו, הזמרת לאה שבת, וילדיו, אביהו ומנור. השיר הוקלט עוד לפני ששבת נדבק בנגיף במסגרת העבודה על האלבום "שלומי שבת וחברים 3", ממנו יצאו הדואטים "מה אתה עובר" עם עדן אלנה, שהוקדש לאברה מנגיסטו ו"מורידים את הירח" עם אליעד.
כדי לרומם את מצב רוחו של שבת בזמן שהיה מאושפז במחלקת הקורונה, מוזיקאים ואמנים שונים, ביניהם עידן עמדי, עומר אדם, יובל דיין וליאור נרקיס הקליטו עבורו את הגרסה שלהם ללהיט שלו "מתוקים" מ-1998.
במהלך תקופת האשפוז בבית החולים שמר שבת על קשר עם המעריצים וכתב בחשבון האינסטגרם שלו: "אני רוצה להאמין שיום אחד הקורונה תהיה זיכרון רחוק עם טעם חמוץ מתוק. חמוץ על כל האנשים והמשפחות שאיבדו את יקיריהם, וכמובן על כל מי שחלה ונאלץ להתמודד עם ההשלכות של המחלה הנוראית הזו. ומתוק על כל הדאגה, הערבות ההדדית, הנתינה ואהבת החינם של העם המופלא שלנו".
