שחרור נשים מדוכאות שמשתוקקות לפרוץ את תקרת הבבושקה (רוסיה), תמיכה בפליטים אפריקאים (הולנד ושוויץ), הכלה ואמפתיה לבעלי מוגבלויות גופניות (נורווגיה), התנגדות עולצת יתר על המידה לביטויי שנאה ברשתות החברתיות (גרמניה) ושיר שנכתב בעקבות מפגש עם שורדת זנות (פורטוגל). זה היה גמר האירוויזיון 2021, שכולו הרצאה על חיים מעצימים ומנומסים (חוץ מאלבניה שקלקלו עם שיר על "אשה שמאשימה את עצמה בכל מה שקורה לה"). סיכמו את זה האיטלקים עם השיר הזוכה ששמו, בתרגום לעברית, "שבו בשקט ותתנהגו יפה". אם אני לא טועה ריטלין חולק נוסחה כימית עם קוקאין, מה שמסביר את ההסנפה לכאורה של הסולן האיטלקי במהלך ההמתנה לתוצאות השיפוט.
אירוויזיון 2021:
- בין מחאות פוליטיות לחזרות אחרונות: עדן אלנה אופטימית לקראת גמר האירוויזיון
- אירוויזיון 2021, חצי הגמר השני: את מי תפגוש עדן אלנה ביום שבת?
- עדן אלנה לקראת גמר האירוויזיון: "אני מקווה שננצח"
בזמן שישראל כבר ניצחה את הקורונה, סיימה לענות לכל מי שהתקשר לשאול איך היא עשתה את זה ועברה למלחמה הבאה, נערך גמר האירוויזיון 2021 ברוטרדם, כמה שנה שעברה מצד האירופאים, בסימן הנגיף הארור. היו כאלה ששילמו את המחיר: הנציגים של איסלנד עם השיר החמוד שלהם, שנשארו בבידוד אחרי שאחד מהם נדבק בקורונה; הזוכה ההולנדי מהאירוויזיון שנערך בישראל לפני שנתיים, שנדבק גם הוא; והנהלת המפעל האירופאי שתקתקה מערך בדיקות מהירות כדי לוודא שהיא לא הופכת את האיצטדיון ברוטרדם לצלחת פטרי ענקית. כדי לפצות על היעדר הקהל באיצטדיון המציאה ההפקה תעלול יפה – הצופים בבית יכולים להחליט לאיזה ביצוע הם התחברו, להצביע עבורו באפליקציה וההפקה כבר תוסיף את מחיאות הכפיים בסוף השיר. מאמץ מרשים שמפגין לויאליות אמיתית למפעל, מה שקשה להגיד על האוסטרלים, שאחרי כמה אירוויזיונים בהשתתפותם הסתפקו בשליחת וידאו במקום משלחת, עם התירוץ העלוב "אנחנו שונ"צים עכשיו ואחר כך הולכים לגלוש".
ביצוע באמת מקסים של עדן אלנה לSet Me Free הביא לישראל את המקום ה- 17, וזה עוד אחרי הסרטון הוויראלי של ג'ון אוליבר נוזף בנו שאנחנו לא מתים מספיק לטעמו. אין לנו סיבה להרגיש מקופחים – זה הרבה יותר ממה שלקחו איתן הביתה מדינות אירוויזיון וותיקות ומכובדות אחרות. למעשה ארבע מתוך שש המדינות שעלו השנה אוטומטית לגמר – ספרד, איטליה, בריטניה, צרפת וגרמניה שהן המייסדות של המפעל והמדינה המארחת, הולנד – הסתפקו באפס נקודות מהצבעת הקהל. לי זה נראה כמו מקרה מובהק של זריקת זין שמקורה בידיעה שמקומן בגמר מובטח וכדאי שמישהו במדינות האלה יתן על זה את הדעת. בסדר, מגרמניה לא ציפינו ליותר (הכניסו פה בדיחת אצבע על פי נטייתכם), אבל סליחה, לא התחננו להתקבל למועדון האירופאי רק כדי להסתפק בדוגי-בג של האנשים שהמציאו את פינק פלויד והביטלס. לא יהרוג אתכם להשקיע קצת יותר.
אם אתם מעוניינים בהוכחה נוספת שההגמוניה האירופאית שמודעת להגמוניותה מתחילה לזייף בקצוות, וודאי תשמחו לדעת ששלוש המדינות שהגיעו למקומות הראשונים ביצעו את השירים בשפת המקור שלהן, ולא באנגלית. אולי יום אחד בעתיד, כשהיסטוריונים יחפשו רמזים לסדקים שסימנו את קריסת האיחוד האירופאי בעקבות המשבר הכלכלי הפוסט-קורונה, הם ימצאו אותם בערב שכולו שמלות נוצצות מידי, שירי פופ אלגוריתמיים ותחינות נואשות לתשומת לב.
למרות שהסתפקנו במקום טוב בשליש האחרון, הגמר לא השאיר אותנו נטולי הישג. מעבר לתכונה הפלאית של הערב הזה, שהופך את כולנו למטאפוריקנים בחסד (הזמרת הזאת לבושה כמו אורגניזם חד תאי שיכור מטקילה ביתית בפגישת מחזור!) אלנה גם יצאה עם רישום נאה בספר ההיסטוריה של המפעל – היא ביצעה את הצליל הגבוה ביותר בהיסטוריה של התחרות, או ב- 25 השנים האחרונות, תלוי את מי שואלים. לפחות ככה טוענים נציגי המשלחת הישראלית, המורה של אלנה לפיתוח קול או, כפי שניסחה את זה אלנה עצמה, "באירוויזיון מספרים". מדובר בהישג מרשים שיוכל להנחית מכה ניצחת לכל מי שיעמוד עלינו לכלותינו, בפועל או בגזרת ההסברה הבינלאומית, תאכל תחת, ג'ון אוליבר. תודה על האסקפיזם, בברכת "מעניין אם הם כיבסו את הבגדים שלהם בין חצי הגמר לגמר" חמה, להתראות בשנה הבאה ויאללה, חזרה לעזה.
