בשיתוף עיריית תל אביב–יפו – בית אריאלה
"ישראל, זה המכתב האחרון: צפו בכתבה
כתבת: יובל חנינוביץ' | צילום: חגי דקל | עריכה: גילי גורדון
כמו דברים רבים אחרים בשגרה ובתרבות, גם המילה הכתובה קיבלה משמעויות חדשות לאחר 7 באוקטובר. עבור חלק, הכתיבה והקריאה הפכו מזור לכאב, לחלק מקום לפורקן, ולאחרים למפלט. במסגרת פרויקט חדש של בית אריאלה- הספרייה העירונית של עיריית תל אביב-יפו, התקיימה לאורך חג חנוכה סדרת אירועים מיוחדים שעסקו במקומה של הכתיבה.
האירוע 'מכתבים אל הבית' שהתקיים לאחרונה הציג אסופת מכתבים פרי עטם של סופרים ושל אישי רוח מובילים, ביניהם יוסי סוכרי, רוני סומק, שהרה בלאו, אתגר וקרת, ששואפים ללכוד ולשקף את רוח הזמן. הכותבים פנו למדינה עצמה או לנמען אחר לבחירתם ושרטטו את הרגע ההיסטורי והכואב שבו נמצאת מדינת ישראל, מנקודת מבטם האישית. הטקסטים עסקו בין היתר במתח שבין האישי ללאומי ובגורלו ובעתידו של העם היהודי. צפו בווידיאו בראש הכתבה
את המכתבים הקריאו השחקנים יוסי מרשק, אפרת בן צור ואלון פרידמן, עם הופעה מוזיקלית של ערן צור. יוצרי ועורכי המופע הם יולי שפירא ואולה פרמינגר, ועל עבודת הווידאו הייתה אמונה קטיה שפליבה.
מהמכתבים שהוקראו אפשר היה לזהות את עומק הרגשות וההשפעה העצומה של המצב על מיטב הסופרים והיוצרים של ימינו.
"לפעמים חסרות מילים במילון של השפה האנושית כדי להביע את מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר", אומר יולי שפירא, עורך התוכן של ספריית בית אריאלה ואחד מיוזמי האירוע. "המכתבים האלו יוצאים נגד המלל האינסופי שעולה מהחדשות והם מנסים לספר סיפור אחר על האירועים, על החברה הישראלית, על העם היהודי ועל מה שצפוי לנו".
אפרת בן צור קראה את מכתבה של שהרה בלאו, שכתבה מנקודת מבטה של יעל, הדמות המקראית, אל אחיותיה התצפיתניות מהאירועים האחרונים. אלון פרידמן הקריא מכתב של בני ברבש, המביע חשש מכך שבתקופה בה כל הוודאויות נעלמות, גם החומר יימוג. ברבש מתאר במילותיו את "האדמה הרועדת, הנשימה הצורבת, המים שאינם ראויים לשתייה, השפה המורעלת, השקרים הפורחים והאמת הגוססת".
"עכשיו הבית כבר לא בבית"
יוסי סוכרי, שבחר לפנות לאימו במכתב אותו הקריא יוסי מרשק, כתב כי "הזיכרון מדבר דרכי, ממש כמו השפה שהנחלת לי. שפת ההומניזם שלא נפצעה בתודעתך גם כשיצאת ממחנה ריכוז וחלק ממשפחתך נשאר שם. שלא נשרטה שריטה קלה, כשהגעת לכאן כנערה לובית שסבלה מקשיי הגירה בלתי נסבלים. 'בבית הזה לא תבוא טרוניה', כתבת על דלת הבית שלנו. אבל אימא, עכשיו הבית כבר לא בבית".
סיון שור, מנהלת מרכז תרבות בית אריאלה של עיריית תל אביב-יפו, אמרה כי "לסופרים יש יכולת, בשונה מאולפני החדשות, לתת לנו פרספקטיבה, מבט-על היסטורי, ולשקף דברים שאנחנו לא תמיד רואים וחווים באופן מיידי. הרבה מהיוצרים שפנינו אליהם אמרו שמאז ה-7 באוקטובר הם לא מסוגלים לכתוב, שקשה להם להתייחס למצב, אך למרות זאת הם נענו לפרויקט ולקחו על עצמם את האתגר, ובדיעבד הם שמחו שעשו זאת, כי זה אפשר להם חשבון נפש עם המדינה ועם התקופה הנוכחית".
למצוא את המילים
השחקן אלון פרידמן, שהשתתף באירוע, אמר כי "כולם כואבים ואין לנו מילים לתאר את התחושות שלנו. זה מה שאנחנו מנסים לעשות פה - למצוא את המילים כדי להשתלט איכשהו על הכאוס סביבנו".
רפי וייכרט, משורר ומתרגם, סיכם ואמר כי "אני כותב בתור אמצעי הישרדותי, אני כותב כמו שאני נושם. אנחנו נעבור את זה. התרבות הזו תמשיך, השפה הזו תמשיך, וחלק מהאירוע הזה הוא להראות את ההמשכיות, 'ואף על פי כן'".
אירוע 'מכתבים אל הבית' יתקיים בבית אריאלה גם בתאריכים הבאים:
27.12.23 בשעה 19:30. להזמנה, לחצו כאן >>>
12.1.24 בשעה 12:00. להזמנה, לחצו כאן >>>
בשיתוף עיריית תל אביב–יפו – בית אריאלה
פורסם לראשונה: 12:24, 14.12.23
