בין כל הדמויות והסרטים של אולפני מארוול נראה שחבורת "שומרי הגלקסיה" צעדה לקצב של תוף שהיה רק שלה. אף אחד משומרי הגלקסיה לא נמנה עם דמויות היסוד של קומיקס גיבורי העל של מארוול, וספק אם צופים, שלא היו קוראי קומיקס מושבעים, שמעו עליהן לפני יציאת "שומרי הגלקסיה" (2014). לפני כעשור היה נדמה שמארוול לא מסוגלת לטעות, וכל סרט, על כל דמות, זכו לקרדיט אוטומטי בקרב הצופים. לעומת זאת, ב-2023 הקרדיט הזה נמצא בעיצומו של תהליך דלדול מהיר. יתכן ש"שומרי הגלקסיה: חלק 3" (Guardians of the Galaxy Vol. 3) יצליח קצת לשקם את האמון שהתערער, או לפחות להשהות את המגמה.
שומרי הגלקסיה: חלק 3 - טריילר
(צילום: באדיבות פורום פילם)
חבורת "שומרי הגלקסיה" מורכבת מדמויות פגועות. לחלקן דמויות אב רצחניות (פיטר קוויל ואחותו למחצה מנטיס הם ילדיו של הכוכב אגו, גאמורה ונאבולה הן בנותיו של תאנוס). טראומת בני משפחה שנרצחו ורצון לנקמה (במקרה של דראקס המשמיד), או בעיות של מראה וזהות (רוקט הדביבון). גרוט (וין דיזל), החייזר דמוי העץ, לא סובל מטראומה, אבל מתחיל לצמוח מחדש אחרי כתישתו בסרט הראשון, ועובר בסרטי הסדרה מ"ילדות" "להתבגרות" עם כל סממני ההתנהגות של תהליך זה. כל אחד מ"שומרי הגלקסיה" קצת דפוק, ולא תמיד הם הכי נחמדים אחד לשני, אבל ביחד הם מתגבשים למשפחה חלופית.
לביקורות סרטים נוספות:
בשונה מסרטי גיבורי על אחרים של מארוול, דמויות אלו פועלות באופן כמעט מוחלט מחוץ לכדור הארץ, תוך התחככות עם שלל גזעים חייזרים. ג'יימס גאן, התסריטאי-במאי של הטרילוגיה, ביסס טון של אופרות חלל עם צבעוניות "קומיקסית", המסתייעות בשימוש אובססיבי בשירים מוכרים כבסיס לסצנות (בשני הסרטים הראשונים השירים משנות ה-70), מעבר חד בין ציניות וסרקזם לרגש משתפך, ורגעים של אלימות פרועה המזכירים את שורשיו של גאן במחוזות הטראש של אולפני טרומה, אי שם בשנות ה-90.
לאחר הסרט הראשון והמוצלח הגיע "שומרי הגלקסיה: חלק 2" (2017), שהיה קצת פחות מוצלח, אבל נותר הצלחה כלכלית. הקצב המתבקש של סרט פעם בשלוש שנים שובש כאשר נחשפו כל מיני ציוצים מעברו של גאן, עם בדיחות שלא החליקו בגרון הרגיש של בכייני הרשתות החברתיות. דיסני, באקט פחדני למדי, החליטה לפטר את גאן. שחקני הסדרה התייצבו לצידו וטענו שהוא האדם היחיד שיכול לביים את החלקים הבאים. בסופו של דבר גם בדיסני קלטו שבשם זהירות היתר הם עלולים להפסיד הכנסות של כמעט מיליארד דולר לכל סרט שלא ייעשה. לא היה מנוס מלהחזיר את גאן לבימוי החלק השלישי.
בזמן שהדרמה הזו התחוללה באולפני מארוול, באולפני האחים וורנר, האחראיים על די-סי, לא השתהו וחטפו את גאן. הוא ביים להם את "יחידת המתאבדים" (2021), ואת סדרת הטלוויזיה "פיסמייקר" (2022). בוורנר התלהבו מהכישרון שלו, ולפני כחצי שנה הפכו אותו ל"קווין פייגי של די-סי" - מי שיתווה ויפקח מבחינה אמנותית על החזון רב השנים לסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה של גיבורי-העל של המותג (בעודו מביים כמה מהם).
זהו סרט הפרידה של גאן ממארוול, לפחות לעתיד הנראה לעין, וככל הנראה גם סרט הפרידה מחבורת "שומרי הגלקסיה" בהרכבה הנוכחי. ברוח זו נראה שגאן החליט להגשים את כל הפנטזיות שטרם הגשים עם דמויות אלו, ולהקצין כל אספקט של הסרטים הקודמים – הפופ-ארטיות הגלקטית, המורכבות האפקטיבית של כמה מקטעי הלחימה בסרט, והקצנת המעברים בין הומור שחור וציני וסחיטה רגשית ורגשנית של הצופים. לא הכול עובד, אבל מה שכן עובד מוצלח בפער ניכר מכל מה שיש בסרטים האחרונים של מארוול. הוא יהיה מאוד מספק לחובבים מושבעים של הדמויות שיזכו לפרידה נאותה מהחבורה במתכונתה הנוכחית.
3 צפייה בגלריה
הפעם הכסף שנשפך על האפקטים הצדיק את עצמו. מתוך "שומרי הגלקסיה: חלק 3"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
אנו פוגשים את החבורה בבסיס החלל שלהם (שהוא גם הסט של ספיישל חג המולד הלא מוצלח של "שומרי הגלקסיה" שעלה לדיסני+ בדצמבר 2022). המצב שלהם לא משהו. רוקט שומע ושר את "קריפ" של רדיוהד, שיר שמילותיו מהדהדות לא מעט מתחושות השפל של הדמויות. פיטר קוויל (כריס פראט) כואב את מותה של גאמורה (זואי סלדנה). כזכור, גאמורה חוסלה על ידי תאנוס אביה, אבל כעת קיימת גאמורה מציר זמן אחר, שבו היא לא הכירה ולא התאהבה בקוויל. גאמורה זו לא שייכת לחבורת "שומרי הגלקסיה", אלא חלק מקבוצת הבוזזים (שהוצגה בסרט הקודם). במהלך הסרט הנוכחי היא תשתף פעולה עם החבורה, ושוב ושוב תדחה את התקווה של קוויל שתתאהב בו כמו שקרה לגאמורה המנוחה.
התקפת פתע של אדם וורלוק (וויל פולטר) על הבסיס של שומרי הגלקסיה מניעה את עלילת הסרט. בכותרות הסיום של הסרט הקודם ראינו כיצד איישה (אליזבת דביקי), מנהיגת גזע הריבונים זהובי העור, יצרה אותו.
לוורלוק יש לו כוחות אדירים, אבל מנטלית ורגשית הוא יותר ילד ממבוגר. כמו כן מתברר שהוא ואיישה כפופים לדמותו של הרע הראשי של הסרט הקרוי הוד התפתחותו (High Evolutionary, צ'יקוודי יווג'י). אם תאנוס רצה לחסל חצי מהיקום, הוד התפתחותו חותר לייצר גזעים מושלמים שיאפשרו לו ליצור אוטופיה. הבעיה שכדי לעשות זאת הוא מאיץ תהליכים אבולוציוניים בדרכים שהופכות חיות תמימות ליצורים מפלצתיים, ויש לו נטייה לחסל יצורים ואפילו חברות שלמות שאותן יצר, כשהוא מבין שהן לא לא יצליחו להגשים את חזונו.
הוד התפתחותו הוא מי שהפך את רוקט מדביבון רגיל, לחיה תבונית עם שתלים מכניים בגופה, ונפש פגועה. אדם וורלוק מנסה לחטוף את רוקט כדי להחזיר אותו להוד התפתחותו, אבל רק פוגע בו אנושות. בציר ההווה של העלילה רוקט מנוטרל עד שהחבורה תצליח לחלץ את המידע שיאפשר להצילו. במקביל יהיה קו עלילתי שלם שיעסוק בסיפור העבר של רוקט, תחת ניסוייו האכזריים ואופיו נטול החמלה של הוד התפתחותו. בקו עלילתי זה גאן לוחץ ללא פשרות על הרגש. מי שעשוי להיות מוטרד מדברים רעים שקורים לחיות באנימציית מחשב פוטו-ריאליסטית צפוי לחוות לא מעט אי נוחות. ואם לא ממה שקורה לחיות, אז אולי מהמניפולציות הרגשיות שבאמצעותן גאן מנסה לתמרן את הצופים.
בשעתיים וחצי של הסרט יש שני מעמדי עימות מרכזיים. שניהם מבוימים היטב, כשהראשון שבהם מתרחש בסביבה מעוצבת באופן מקורי ומוצלח במיוחד. אם ב"אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" הייתה תחושה שאנו מסתכלים על סרט שבו השחקנים שתולים באופן לא מרשים ברקעים דיגיטליים, כאן ניכר שהייתה הקפדה על עבודת האפקטים המיוחדים. מארוול משקיעה הרבה כסף בסרטיה, ולא נראה שהיא תמיד זוכה לתמורה הולמת בהתחשב בהיקף ההשקעה (מסיבות שהן, במידה רבה, באשמת החברה). לא כך הוא המצב כאן.
חולשותיו של הסרט בעלילה הסבוכה והמסורבלת יתר על המידה. יש התרחשויות רבות, עודף דמויות שצצות מהסרטים הקודמים, קווים עלילתיים מקבילים. וישנם רגעים שבהם הסרט הוא "יותר מדי" מבחינת האמונה המניעה אותו שניתן לקיים ולנוע במהירות בין מצבים ותגובות רגשיות קוטביות, מבלי לייגע את הצופים. יש מגרעות לסרט, ובוודאי שקצת פחות היה עשוי לאפשר למה שיש להיחוות טוב יותר. חרף זאת, חובבי הז'אנר, המתוסכלים מהיבול של השנה האחרונה, צפויים ליהנות ממנו.
