בשורה כואבת הכתה הבוקר (ה') את עולם התרבות, עם היוודע דבר מותו של השחקן חיים טופול, זוכה פרס ישראל ומגדולי השחקנים הישראליים, שאחראי לכמה מהתפקידים הבלתי-נשכחים ברפרטואר המקומי - מהתפקיד הראשי ב"סאלח שבתי" ועד טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג". אנשי פוליטיקה ותרבות, חברים וקולגות ביקשו להיפרד מהשחקן המנוח. "מכנר על הגג ועד לגג העולם, חיים טופול שהלך מאיתנו היה מאמני הבמה הישראליים הבולטים, שחקן מחונן אשר כבש במות רבות בארץ ומעבר לים, מילא בנוכחותו את מסכי הקולנוע ובעיקר נכנס עמוק לליבנו", ספד לו נשיא המדינה יצחק הרצוג.
"במהלך עשרות שנות הקריירה המפוארת שלו ייצג אותנו טופול בכבוד רב", המשיך הרצוג, "הוא עוטר בפרסים רבים על כישרונו ויצירתו, אך בפרס החשוב מכל זכינו אנחנו, שצחקנו ודמענו איתו בעשרות הדמויות שגילם. כעדות חיה למעורבותו החברתית ולרגישותו, מהווה המיזם שהוביל, כפר נהר הירדן, למען ילדים חולים ומוגבלים ובני משפחותיהם. זכיתי להכירו מקרוב בעת הקמתו של הכפר הייחודי, ולהיחשף לעשייתו גם מחוץ לאור הזרקורים. טופול היה מענקי התרבות הישראלית והוא יחסר לנו מאוד. תנחומים למשפחתו היקרה וכל אוהביו. יהי זכרו ברוך".
בהספד שפרסם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כתב: "רעייתי שרה ואני, ככל אזרחי ישראל, נפרדים היום בכאב עמוק מיקירנו חיים טופול - אהוב הקהל שהיה מגדולי אמניה של מדינת ישראל. הוא היה מגדולי אוהביה של ארץ ישראל, ועם ישראל החזיר לו אהבה. טופול היה אמן רבגוני, בעל כריזמה ואנרגיות כבירות. הוא ייצג בגאון את ישראל בעולם וזכה להכרה בינלאומית שמעטים שזכו לה. כל מחזה או סרט קולנוע בהשתתפותו סיפקו חוויה יוצאת דופן. החיוך הרחב שלו, קולו החם וחוש ההומור הייחודי הפכו אותו לדמות עממית שכבשה את לב העם.
6 צפייה בגלריה
חיים טופול
(צילום: ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
"לטופול היה לב ענק", המשיך נתניהו, "הוא תמך תמיכה נלהבת בצדקת דרכה של ישראל, והאמין בלהט בחזון הציוני. את דעותיו אלו ביטא בריש גלי, בכל רחבי העולם. בד בבד טופול סייע לילדים חולים ולבעלי צרכים מיוחדים, מתוך רצון עז לתרום לחוסנה של החברה הישראלית. הייתה לי הזכות להעניק לטופול את פרס ישראל לפני שמונה שנים ואמרתי לו עד כמה כולנו גאים בו. בין אם שיחק את סאלח שבתי, טוביה החולב או מילוס קולומבו לצידו של ג'יימס בונד - טופול נותר צנוע ואוהב אדם. לדאבון הלב, הכנר על הגג איננו עוד איתנו. מיתרי הכינור פקעו. מגילת חייו של טופול נחתמה, אבל אני יודע בביטחון מלא שתרומתו לתרבות הישראלית תוסיף להתקיים לדורות".
שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, ספד לשחקן: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של חיים טופול, חתן פרס ישראל על מפעל חיים, מענקי עולם התרבות שלנו. חיים ז"ל היטיב לשחק, ודמויות שגילם נכנסו ללבבות של כולנו. סאלח שבתי וטוביה החולב, והחיים שהפיח בדמויות - מבטאים את דברי ימיו של העם שלנו לאורך הדורות ויחקקו לנצח בזיכרונותינו".
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, כתב: "חיים טופול, חתן פרס ישראל, איש רוח ותרבות. טוביה מ'כנר על הגג' ו'סאלח שבתי' האגדי, שלימד אותנו אהבת תרבות ואהבת הארץ, הלך לעולמו. דמותו וחיוכו ימשיכו ללוות את התרבות הישראלית, מורשתו עשירת השפה והמוזיקה תישאר לנצח חלק מנכסי הישראליות. שולח ניחומים לגליה ולכל המשפחה. יהי זכרו ברוך".
"חיים טופול היה כוכב להקת הנחל, הוא היה מדהים שם", סיפרה ל-ynet השחקנית רבקה מיכאלי, שהשתתפה לצד טופול ואשתו בתוכנית הבידור "היו זמנים" בתיאטרון חיפה. "הצער הגדול הוא שאורי זוהר לא כאן כדי להספיד אותו, הוא יכול היה להספיד אותו הכי טוב. אחר כך הכרתי אותו בתיאטרון חיפה וגם שם הוא היה כוכב. 'סאלח שבתי' ו'כנר על הגג' הפכו אותו לבינלאומי וישראלי - הוא לא שכח את ישראל ואף פעם לא ירד מישראל. הוא נסע לעבוד מחוץ לישראל - וחזר אליה תמיד".
"שיחקנו יחד, צחקנו יחד, והנה ביום אחד הוא איננו", שיתף חברו, השחקן גבי עמרני, בשיחה עם ynet. "אבל יש המון זיכרונות וזה קצת עוזר לכאב. היינו חברים כשעוד יכולנו להיפגש וליהנות ביחד, בתקופה האחרונה זה היה חסר. יש לנו כל כך הרבה זיכרונות משותפים. הוא אחד מהשחקנים שהיה הכי בולט מכל הבחינות, מכל התפקידים שהוא עשה, הוא עשה דברים שהביאו הרבה כבוד למדינה".
השחקן אלברט כהן, שהיה מקורב לטופול, סיפר ל-ynet כי "עוד לפני שהוא היה שחקן ששיחק תפקידים גדולים - הוא היה אדם נחמד מאוד. היינו מאוד מיודדים ומאוד חבל לי עליו. הוא היה שחקן טוב וידע לשיר קצת - וכך הוא הפך לשלאגר. אני הערצתי אותו מאוד גם בתור חבר טוב שלי וגם בתור שחקן וזמר נהדר, וגם כי היינו תמיד יחד, תמיד. גם בסרטים וגם בתיאטרונים מוזיקליים. מאוד כואב לי עליו".
"מה עוד אפשר להגיד שלא נאמר?", אמר ל-ynet חברו הטוב השחקן אורי לוי, שכיכב לצידו ב"אלדורדו". "זו חברות של למעלה מ-60 שנה והמילה 'חברות' היא אולי קטנה מדי בשביל הקשר שהיה בינינו. עוד לא המציאו בעברית מילה טובה יותר מאשר חברות. זה היה קשר אישי חזק מאוד, משפחתי ואהבה גדולה. עברנו הרבה מאוד דברים ביחד - גם סרטים בחו"ל וחיים בחו"ל - והוא איש גדול עם לב ענק וחבר טוב ובעיקר בן אדם טוב, פשוט בן אדם. אני לא חושב שהוא עשה רע למישהו בחייו.
"ראיתי אותו בפעם ראשונה בלהקת הנח"ל - וכבר אז הוא בלט מעל כולם עם כריזמה בלתי רגילה", המשיך לוי, "מעבר לזה שהוא גם שיחק - הוא גם שר, אבל הוא גם היה מנהיג הלהקה. בכל מקום שהוא היה, עם הכריזמה שלו, הוא תפס מקום מאוד מאוד מיוחד. זה ניכר גם בסרטים כמו ב'סאלח שבתי' ו'כנר על הגג' וגם בהצגות בגשר או בתפקידים בתחילת הדרך בתיאטרון חיפה. אבל המעלה הכי גדולה שלו היא שהוא היה בן אדם".
6 צפייה בגלריה
חיים טופול וזוכי פרס "כינור דוד" לשנת 1964 - שלישית גשר הירקון, בני אמדורסקי, אריק אינשטיין, יהורם גאון, אפרים קישון, ניסים אלוני, מנחם גולן, מאיר מרגלית, גילה אלמגור, נחמה הנדל ורבקה רז
(צילום: כהן פריץ, לע"מ)
גם אושיק לוי, ששיחק עימו ב"ארבינקא", ביקש לחלוק לו כבוד אחרון: "הוא היה איש יקר, אני מכיר אותו הרבה מאוד שנים. הוא היה שחקן נהדר וגולת הכותרת שלו הייתה 'סאלח שבתי' ואחר כך 'כנר על הגג' שאיתו הוא הופיע בכל העולם וזו הייתה הצלחה בלתי רגילה. הוא גם הקים את הכפר בנהר הירדן, זה איש שאכפת לו, איש שדואג לחברים שלו, איש משפחה נהדר, איש מיוחד במינו. החברים הולכים ואוזלים לנו, עוזבים אותנו זה באמת עצוב".
"הוא היה כוכב להקת הנח"ל - בית המדרש של טופול, הלהקה הצבאית, הביא אותו לפסגת העולם", ספד לו איש התיאטרון ומנכ"ל הבימה כיום, נעם סמל. "הוא היה גבוה עם קול בס גדול וחזק וחוש מוזיקלי והייתה לו יכולת דיבור ונכוחות. הוא ידע להשתמש בקשרים ובקישורים שלו, והוא ידע לקדם את הקריירה שלו כי גם היה חוצפן ותעוזן. הוא נסע לאודישן ל'כנר על הגג' למרות שהוא בא מישראל - וזכה בתפקיד המיתולוגי. הוא היה בן בית בתיאטרון הישראלי והלך יחד עם יוסף מילוא להקים את תיאטרון חיפה ולקח על הכתפיים שלו את כל התיאטרון. הוא לא פחד לקחת חומרים איכותיים ואליטיסטיים כמו יונסקו או ברכט. בנוסף הוא היה איש מאוד רחב אופקים וגם היה איש רחב לב. הוא בעצם היה שגריר התרבות הכי גדול של ישראל אי פעם. פעם הייתי בסין ואמרתי לאנשים שאני מישראל והם לא ידעו מה זה, אמרתי להם 'תנ"ך' והם לא ידעו, אמרתי 'ירושלים' והם לא ידעו אמרתי 'טופול, כנר על הגג' - והם ידעו.
"אפשר להגיד שחיים נתן חיים להרבה מאוד דברים במציאות הישראלית. הוא אימץ לליבו את הילדים הפגועים, ופעל ברוטרי, אחר כך הוא הקים את הכפר בנהר הירדן - הוא היה איש משכמו ומעלה, לא צנוע, אבל בצדק. אבל הוא היה בר השגה - כולם קראו לו חיים. הוא פילס את הדרך להרבה אמנים צעירים והוא מעולם לא אמר 'לא'. כולם נהנו מפירות ההצלחה של חיים טופול. אני מוקיר לו ומודה לו כי הוא באמת עזר לי בכל הקריירה, ולמרות שאני צעיר ממנו ב-13 שנה הוא מעולם לא הקרין עליי איזו יוהרה".
גם לנה קריינדלין, מנכ"לית תיאטרון גשר שבו שיחק טופול בתפקידו האחרון על במת התיאטרון הישראלי ב-2000, נפרדה ממנו: "תיאטרון גשר כואב את לכתו של השחקן והיוצר חיים טופול וגאה בכך ששיחק על הבמה שלנו. טופול גילם את התפקיד של וולאנד, במחזמר המיתולוגי 'השטן במוסקבה' שביים יבגני אריה, את התמליל שהלחין אבי בנימין כתב אהוד מנור. ההצגה זכתה להצלחה אדירה והקהל הגיע בהמוניו. במחזמר טופול שיחק ושר, וסחף את הקהל איתו עם יכולות משחק ושירה מעוררת השראה. נזכור אותו כשחקן גדול שידע לשלב בין קומי לטראגי, שהיה מוערך בכל עולמות התרבות - בין אם על במות התיאטרון או על מסכי הקולנוע, ובעיקר נזכור אותו על האדם הייחודי והטוב שהיה. יהי זכרו ברוך".
