כמו עונות השנה, כמו ההתחממות הגלובלית, כמו מערכת בחירות, אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו שתמיד יגיע זה עוד סרט מסדרת "365 ימים" של נטפליקס. פחות מחצי שנה מאז נפרדנו מלאורה ומאסימו, והותרנו אותם בעיצומה של סצנת קליעים לוהטת (שאחד מהם אף חדר לגופה של לאורה), מגיע החלק השלישי של הסדרה - הסרט בעל השם העצל "365 הימים הבאים". כמו בפעמים הקודמות, גם הסרט הנוכחי סוחט עוד קצת את תעלומת חייה או מותה של לאורה (אנה-מריה סיקלוקה). ולמרות שבמקום מסוים במוחי אני קצת מקווה שלאורה סיימה את תפקידה בכוח ומאסימו (מיקאלה מורונה) ייחטף על ידי אמזונה אצילית שתלמד אותו נשיות חזקה מהי, אני כלל לא מופתעת כשמתברר שהחיים ממשיכים כסדרם גם עבור המאפיונר-האיטלקי-העילג-מעט ומעצבת-האופנה-הנרגנת-תמיד.
365 הימים הבאים – טריילר
הסרט הנוכחי נפתח בסצנה בבית קברות שמפתה אותנו להאמין שלאורה אכן שילמה בחייה על עסקיו המפוקפקים של בעלה, אבל מהר מאוד מתברר שמאסימו אולי חשקן אבל לא נקרופיל. לאורה חיה והיא והחברה שלה, אולגה (מגדלנה למפרסקה), ממשיכות לקשקש בפולנית בין סצנת סקס אחת לשנייה, להשתכר במועדונים ולאכול במסעדות חוף. מי שהלך לעולם שכולו טוב הוא – כמה נוח – אחיו התאום של מאסימו, אדריאנו טוריצ'לי, שצץ בסרט הקודם וזמם לחסל את לאורה אבל לא ידע שהעכברונת האפרורית היא בעצם חתול עם תשע נשמות. לאורה מתעוררת לה בבית חוף כלשהו, מודבקת ריסים, ומקיימת מין ראשון עם מאסימו מאז הפציעה.
3 צפייה בגלריה
לאורה, העכברונת האפרורית, היא בעצם חתול עם תשע נשמות. מתוך "365 הימים הבאים"
(צילום: Karolina Grabowska, באדיבות נטפליקס)
אלא שהלהט מההתנזרות הכפויה מחזיק מעמד רק משגל אחד או שניים. מערכת היחסים העייפה של מאסימו ולאורה - תמרור האזהרה של כולנו - מובילה אותם לניסיונות מאולצים כמו צירוף בחורה נוספת להזדווגות או שינוי לוקיישנים, עד שהשעמום מוביל לניכור ולריחוק בין השניים. מאסימו מפרק אנרגיות בטניס או באוננות במקלחת, לאורה מתמקדת בקריירה הבלתי קיימת שלה בעיצוב אופנה, והצ'ילבתיות חוגגת.
אירוע הירי מהסרט הקודם הוא כמובן לא הטראומה היחידה שלאורה סוחבת מאז חשדה שמאסימו בוגד בה. חיי הנישואים שלהם, שהתקשו לשרוד את השגרה כבר בסרט הקודם, אילצו את התסריטאים למזוג פנימה צלע שלישית. אפשר לומר בזהירות שהצלע הנוספת, מרסלו "נאצ'ו" מאטוס (סימון סוסינה), הצליח יתר על המידה - עד שאפילו מאסימו מבין שהפעם קם לו יריב ראוי והוא אכול קנאה. נאצ'ו הוא גבר קשוח לא פחות ממאסימו, פי אלף יותר חושני ונאה למראה, ולרוע המזל הוא גם ניחן בידיעה העמוקה שמה שנשים רוצות, יותר משתיקות רועמות ומבטים חורכים, אלה מילים חמות, כנות רגשית, רכות והקשבה.
3 צפייה בגלריה
אפילו מאסימו מבין שהפעם קם לו יריב ראוי. מתוך "365 הימים הבאים"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
נאצ'ו הוא מאסטר בהקשבה ובפתיחות רגשית כאילו הוא צפה בלופ בכל העונות של "בנות". הוא לואט אל לאורה את כל המילים היפות שמאסימו לא אמר לה מעולם, כמו "התאהבתי בחריץ שלך בין הגבות" ו"אני רוצה להראות לך את השקיעה בבורמה". תעמידו אותו מול מאסימו והוא ייצא מנצח בכל הסעיפים. נאצ'ו אומנם שיקר ללאורה בסרט הקודם אבל היי, מי לא? המצב הגיע לכדי כך שהצופה הנדיר שעדיין עוקב אחרי העלילה ומושקע בחייה הרגשיים של לאורה, לא יכול שלא לשאול את עצמו עם מי בעצם הוא היה מעדיף לראות אותה: עם מאסימו, שיוצא באמצע פגישה עם חליפות שחורות לטובת סקס משולהב וחוזר אל הפגישה מבלי לומר מילה, או עם נאצ'ו, אל בגוף אדם, רגיש ופגיע וחובב בישול, שאוהב את לאורה עד כדי כך שהיא מצליחה ללחשש איתו בסלולרי שלה גם כשהוא כבוי?
לזכותם של התסריטאים ייאמר שהם הפיקו את הלקחים מהסרט הקודם, הבינו שדילמה היא הכרחית וזרמו עם הפלופ של עצמם, כשמצאו ללאורה בחור הרבה יותר אטרקטיבי ממאסימו. יש קצת פחות סצנות סקס בסרט הזה והן פחות מצועצעות ומגוחכות. למפרסקה, בתפקיד החברה של לאורה, מאירה את המסך ואשכרה מצליחה לתת הופעה קומית לא רעה בהתחשב בתסריט. למפרסקה קיבלה את כל השורות הטובות וגם הסכימה שיהרסו לה את השיער כדי שלא תאפיל על סיקלוקה המואפלת ממילא, וזאת, ידידיי, חברות אמת. אם זה היה תלוי בי, אולגה ונאצ'ו היו מסיימים את היקום של "365 ימים" ביחד ומשאירים את השניים האחרים להתבוסס במשגליהם המעייפים וחסרי ההומור.
ביקורות נוספות:
אלא שהחיים אינם תוכנית כבקשתך, ונאצ'ו עדיין כרוך אחרי לאורה ומשתוקק להתעורר איתה בדרום מזרח אסיה, לא משנה איזה מאפיונר או חברת תעופה ינסו לעמוד בדרכו. כך, אחרי ביקור קצר אצל ההורים שלה בנוף פריפריאלי כלשהו בפולין השנייה, לאורה מקבלת את הסטמפה המוסרית מאמא שלה, שמרשה לה סטוצים ואפילו ממליצה עליהם. עכשיו נשאר לה רק להחליט את מי מהם היא באמת רוצה - פעולה שלמרבה הפליאה ומפח הנפש אינה מצריכה אקט מיני - והיא חוזרת למאסימו כדי לסגור את הפינה. מה שנראה כמו משאלת מוות נוספת של לאורה ועלול להצביע על דפוס, הופך – זהירות, ספוילר! – למופע של העצמה נשית, כשלאורה מתבקשת לבחור בין שני גברים שמאוהבים בה מעל הראש.
"365 הימים הבאים", כמו לא מעט סרטים וסדרות, מעט מתקשה להמשיך את התנופה שאיתה התחיל ומחפש לעצמו קצוות חדשים להיאחז בהם. הנרטיב נטש זה מכבר את הפנטזיה הכוחנית של הסרט הראשון והמחיש באופן עגום למדי איך גם מערכת היחסים הלוהטת והפוטוגנית ביותר מתקשה להתעלות מעל ההשתעממות המהירה, המרדף אחרי גירויים והקושי לדחות סיפוקים, שמאפיינים את העידן הנוכחי, כאילו היה זה עיבוד פולני ל"תמונות מחיי נישואין" ולא ידענו. ואם יחסי-פנטזיה מונוגמיים מתוסרטים מתקשים לשמר את הג'אז הזה, מה יגידו אזובי הקיר?
מה יקרה ללאורה ונאצ'ו אחרי שהיחסים האסורים שלהם ימצו את הקסם? כשיימאס לה לשמוע אותו מלהג על בורמה? כשכבר לא יהיה לו כוח להוציא אותה מהמרמרת או לבשל לה פאייה? כולי תקווה שלאורה, כמו כולנו, תצליח למצוא מנוחה וסיפוק איפה שלא תהיה, גם אם לעולם לא נדע במי מהשניים היא בחרה (או שנדע עוד חמש דקות, כשיצא הסרט הבא בסדרה). אולי היא תבין שהשלום, כמו גם רוב רובו של הדגדגן, נמצאים בתוכה, ובבניין ציון ננוחם.
