כמו שהאנושות נראית כרגע, אולי זה לא כל כך מופרך לחשוב על תרחיש שבו מוצרי המזון מפתחים תודעה ומחליטים שהם ינהלו את העולם טוב יותר. כבר ב-2016, כשיצא הסרט "מסיבת נקניקיות", רבים ורבות יצאו מהקולנוע בתחושה מוזרה: אומנם מה שהם ראו עשוי לקלקל את חדוות האכילה לעוד הרבה שנים, אבל אולי בכל זאת עדיף לנסות שלטון בהובלת נקניקייה ולחמנייה על פני הכנסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.
"מסיבת נקניקיות: פודטופיה" – טריילר
(באדיבות: אמזון פריים)
והנה, רגע לפני שטראמפ עושה לדמוקרטיה "אכול כפי יכולתך", מישהו החליט שיש עניין לבדוק מה היה קורה אם כל המוצרים על מדף הסופרמרקט היו צריכים להסתדר כמו בני ובנות האדם. "מסיבת נקניקיות: פודטופיה", שעלתה בסוף השבוע באמזון פריים, ממשיכה מאותה נקודה שבה הסתיים הסרט, קרי יציאה מקיום אומלל לחירות טוטאלית, שבה בקבוקי קטשופ ושימורי טונה רשאים לא רק להתהלך כבני חורין על פני האדמה, גם מותר להם לקיים אורגיות עם מיונז חרמן ובצל קינקי.
"פודטופיה" נשענת על הבסיס המוצלח של "מסיבת נקניקיות", שנולדה במפעל הקומדיות הסטלניות של סת' רוגן ואוון גולדברג. השניים חתומים על היצירה הנוכחית לצד קונרד ורנון, שביים במקור את "מסיבת נקניקיות" (במשותף עם גרג טירנן). רוגן אף חוזר לתפקיד פרנק, הנקניקייה שהיא גם הרצל וגם בן-גוריון של פודטופיה, כשלצידו אהבת חייו, הלחמנייה ברנדה, שאותה מדבבת קריסטן וויג. גם מייקל סרה שב לתפקיד בארי, המצביא הנקמן של החבורה, אבל מעל כולם נישא אדוארד נורטון בתור סמי בייגל ג'וניור, בדרן יהודי נוירוטי עם צורך עז בתשומת לב ומעט מאוד עכבות בדרך להשיג אותה.
2 צפייה בגלריה
אלפי משחקי מילים, שחלקם משעשעים מאוד, חלקם גורמים לעיניים להסתחרר מרוב גלגולים. מתוך "מסיבת נקניקיות: פודטופיה"
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
האתגרים והקשיים בהקמת חברה מאפס, בטח כשאתה יוצא לראשונה מהמערה (כלומר מחלקת הקפואים) ומגלה ש"מים נופלים מהתקרה" (כלומר גשם), הם לא רעיון חדש בשום צורה, ובכל מקרה "פודטופיה" לא מסכנת את מעמדה של "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול בפסגת הז'אנר.
למעשה, בניכוי אלפי משחקי מילים, שחלקם משעשעים מאוד, חלקם גורמים לעיניים להסתחרר מרוב גלגולים ורובם לא עוברים בתרגום לעברית, "פודטופיה" נעה בין שתי קצוות: או אלגוריה עדינה כמו אימוג'י של חציל (הנבל הוא תפוז עשיר וסדיסט, כלומר גרסת הוויטמין סי של טראמפ) או רגעים לא קלים לעיכול - סליחה, הקטע של משחקי המילים די מדבק - הנובעים מהסיטואציה הייחודית. לדוגמה, המטבע של פודטופיה הוא שיניים וכדי שהאדם היחיד שנותר יוכל גם לשרוד (וויל פורטה, שכמובן שיחק דמות זהה בסדרה "האיש האחרון בעולם"), מאכילים אותו בכף רגל אנושית. כמו כן, ההנאה העצומה שהיוצרים שואבים מהתמה לפיה כל מפגש בין מאכלים הוא בעצם סקס פרוע הופכת בשלב מסוים ממצחיקה למטרידה, בהינתן שכולנו כנראה רוצים להמשיך לשים טחינה בפיתה מבלי להרגיש שותפים להפקת פורנו.
2 צפייה בגלריה
ההנאה העצומה שהיוצרים שואבים מהתמה לפיה כל מפגש בין מאכלים הוא בעצם סקס פרוע הופכת בשלב מסוים ממצחיקה למטרידה. מתוך "מסיבת נקניקיות: פודטופיה"
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
אף על פי כן, לא ניתן לקחת מ"פודטופיה" את הכישרון והשנינות וגם לא את ההערות הסאטיריות והאקטואליות על מצבה העגום של הדמוקרטיה. לא ברור למה יש צורך לבטא זאת ב-200 דקות שנמתחות על שמונה פרקים ולא בסרט של 90 דקות, אבל אולי גם אין סיבה שלא: אפשר לחשוב שיש משהו יותר טוב לעשות בדרך לסוף העולם. בתיאבון.
