בשיתוף מפעל הפיס
לבכות לכם חרבות ברזל מלחמה מפעל הפייס מרינה מקסימיליאן דרוויש לאור
ערב לפני השבת השחורה עוד הספיק לאור אברמוב ז"ל לעבוד עם אביו דוד, די ג'יי דרוויש. בבוקר ה-7 באוקטובר, בשעה שהמחבלים פושטים על המסיבה ברעים הסתתר במיגונית והספיק להתכתב עם אביו. במשך חמישה ימים לא ידעה המשפחה מה עלה בגורלו עד שהגיע הבשורה המרה - לאור, בן ה-20 נרצח.
"בבוקר הוא עוד כתב לי שקרה משהו, שיש עניין ביטחוני, והוא במיגונית והכול בסדר", משחזר אביו דוד. "הוא ביקש לא להתקשר כי הוא לא יכול לענות ויש מלא רעש. בגלל שאני מחובר להרבה קבוצות וואטסאפ של מפיקים, ורבים מהדיג'יים נמצאים באירועים האלה, אז מיד ראיתי שקורה משהו לא טוב. קטסטרופה אחת גדולה".
כשהבין דוד את המצב רצה לנסוע לשטח המסיבה, אך עד מהרה גם חלחלה בו ההבנה שזה חסר סיכוי. "עברו עלינו חמישה ימים נוראים מהגיהינום", הוא מספר על הצעדים שהגיעו אחר כך. "פתחנו חמ"ל משוגע עם עשרות אנשים שעובדים על כל דבר, כי אף אחד אחר לא עשה את זה. ליקטנו עדויות בעצמנו מאנשים שהיו במיגונית, מאנשים שהיו בשטח, חברים שנכנסו על מדים לבארי וחיפשו אותו. היה לנו איכון של הטלפון, היה שמועות שהוא נחטף מהמיגונית. רק אחרי זה הבנו שהיינו ברי המזל שקיבלו את ההודעה יחסית מהר".
לאור ז"ל, ילד יפה תואר וביישן, בילה את מרבית ילדותו בפרדס חנה ובחלקה חי עם אימו בארה"ב. בשנים האחרונות התגורר עם אביו, אשתו וארבעת אחיו. "הוא אהב לעצבן את האחים הקטנים שלו, לשלוט בהם ביד רמה", נזכר אביו בחיוך. "הוא היה הבכור והיה לו את כל הזכות להיות מלך - והוא באמת היה כזה". מארינה מקסימיליאן, חברת המשפחה, מספרת על החוויה מהצד שלה: "האחים שלו גם העריצו אותו ומבחינתם הוא היה המנהיג שלהם".
"הוא ידע אהבה וזה מנחם לגלות"
כשהוא מתנשא לגובה 1.95 לאור התבלט והפך מנהיג גם בין חבריו. הוא נהנה מהעולם של אימו, אמנית ויוצרת, וגם מעולמו של האב, די ג'יי דרוויש. מגיל מאוד צעיר ספג מוזיקה, ולאט, לאט התחיל לעבוד עם אביו גם באירועים. "הוא היה יצירתי בטירוף בכל מה שהוא עשה. לפני כמה שנים הוא אמר לי אבא אני רוצה שתלמד אותי. תוך שבועיים-שלושה הוא שלט בהכול, תוך חודשיים כבר לא היה לי יותר מדי מה ללמד אותו והוא התחיל לנגן ולהופיע".
ביולי האחרון נתקל דוד בבעיה כשדי ג'יי לא הגיע לאירוע שהפיק. "לאור אחרי לילה שהיה במסיבה הלך לנוח בחדר שלו וקראתי לו לדגל. היו עוד דיג'יים, אבל אמרתי - אני רוצה אותו", משחזר האב. "הערתי אותו והוא היה חסר ביטחון. אמרתי לו: 'בן, אני סומך עלייך בעיניים עצומות'. הוא התלבש, התכונן, עלה לעמדה ועמד מוכן. הוא כבר היה מוכן ללחוץ על Play ודקה לפני הגיע הדי ג'יי שהיה אמור להופיע. לאור התבאס. אמרתי לו: 'אני חייב לך, באירוע הבא'. וזה לא קרה. הופענו ביחד, אבל לתת לו במה באירוע שלי זה לא קרה ונשארתי חייב".
מלבד המוזיקה, אחרי מותו גילתה המשפחה דברים נוספים שמאור אהב ושמר לעצמו – ממשיכה לאסטרונומיה ועד עניינים של הלב. "שמענו שהוא ידע אהבה באיזשהו אופן מאוד מאוד חזק, אבל הוא היה שושואיסט ולא סיפר", משתף האב, "זה מנחם לגלות, כי להיגדע בגיל 20 זה פשוט נורא ואיום".
את הזמרת והיוצרת מארינה מקסימיליאן הכיר די ג'יי דרוויש דרך המוזיקה ומאז שתי המשפחות מחוברות. "הילדים אוהבים אחד את השני ואנחנו אוהבים אחד את השני מאוד", אומר דוד במפגש באולפן עם מארינה. "אחרי מה שקרה המוזיקה היתה מקום מאוד מרפא".
הזמרת מספרת כי הכירה את לאור כבר בגיל 8. "ראית אותו גדל ומתפתח לעלם הנדיר שהוא, וזה היה מאוד מאוד מרגש לראות אותו בשנים האחרונות. יצא לי לפעמים לדווח קצת לדודק'ה ולמיכל, אמא של לאור, ולרוני ולמשפחה מה אני רואה – איך במפגשים בכל פעם הוא עוד נפתח ועוד פורח".
5 צפייה בגלריה
מארינה מקסימיליאן שרה לזכרו של לאור אברמוב ז"ל את "מחכים לאור". פרויקט "לבכות לכם"
(עוז מועלם)
במסגרת פרויקט "לבכות לכם", של קבוצת ידיעות אחרונות בשיתוף מפעל הפיס, המפגיש משפחות עם אמנים שיקיריהם אהבו - ביקשה משפחתו של לאור מחברתם, מארינה מקסימיליאן, לבצע באולפן את השיר "מחכים לאור", שיצרו גיא ויהל לזכרו. הזמרת מספרת כי הוא נכתב בתקופה הראשונה אחרי שלאור נרצח ומסבירה: "זאת הדרך של כולנו להתמודד עם המכה".
