עוד לפני ששודר ממנה פריים אחד, "ברידג'רטון" כבר נחשבה לשם הנרדף לחוזה המיליונים עליו חתמה שונדה ריימס עם נטפליקס, במסגרתו תפיק מגוון סדרות שישכיחו מהצופים את כל השנים שביזבזו בבהייה במרדית' גריי ב"האנטומיה של גריי". כעת, פחות משבועיים לאחר השקתה, "ברידג'רטון" היא שם נרדף למילה אחת בלבד: הדוכס.
מי שצפה בדרמה התקופתית, שמבוססת על סדרת רבי המכר של ג'וליה קווין ("הדוכס ואני"), כבר הבין שהכוכב האמיתי שלה הוא רגאיי-ז'אן פייג'. כן, רגאיי כמו הז'אנר המוזיקלי, שמגלם את סיימון באסט, הדוכס הנאה מהייסטינגס. מבט זריז בעמוד ה-IMDB של השחקן בן ה-30 חושף רשימה סתמית למדי, אך לאור הצלחת הסדרה - שעדיין תופסת את המקום הראשון בדירוג התכנים הנצפים של נטפליקס ומהווה איום על להיטים כמו "גמביט המלכה" ו"אמילי בפריז" - הוא כבר יכול להיפרד מהאנונימיות שלו לשלום ולחתום ב-XOXO, ליידי ויסלדאון.
פייג' עשה דרך ארוכה עד שהגיע למקום שהוא נמצא בו היום. כלומר, דרך ארוכה במובן המילולי - הוא נולד ב-1990 בלונדון, אך בילה את רוב ילדותו בזימבבואה, בה נולדה אימו. בגיל 14, לקראת עלייתו לתיכון, הוא שב לאנגליה - מדינת מוצאו של אביו. כבר אז הוא נדבק בחיידק המשחק. התפקיד הראשון שלו היה במחזה בבית הספר, שם הוא גילם מתופף. "ו-הו, איך ניגנתי!", הוא נזכר בשעשוע בריאיון עבור מדור Queue & A של נטפליקס. "הייתה יכולה להיות לי כמובן קריירה במחזות זמר, אך במקום זה עשיתי פנייה חדה שמאלה ובחרתי להיות יותר רציני ולגלם דוכסים שבורים רגשית".
באוניברסיטה הוא החל ללמוד טכנאות סאונד אך כשגילה את התיאטרון הלאומי לנוער בלונדון, הוא הבין שהגיע הזמן להפוך את התחביב למקצוע. ב-2013 הוא סיים את לימודיו בבית הספר לאומנויות הבמה והשתתף במגוון מחזות, כמו "נערי ההיסטוריה" ו"הסוחר מוונציה" שבו שיחק לצד ג'ונתן פרייס (הדרור העליון מ"משחקי הכס"), אך גם התנסה במסך הקטן עם תפקידים בסדרות הבריטיות "נפגעים" ו"דרך ווטרלו". עם זאת, מתברר שהחלום המקורי שלו היה שונה לחלוטין: פייג' חלם להיות חוקר. כן, כמו דורה.
בריאיון לנטפליקס, סיפר פייג': "חשבתי לעצמי, מה יהיה באמת מדהים? לגלות דברים לא מוכרים, לחקור אותם. להבין שהעולם יותר גדול ממה שחשבת". כיום הוא יודע להסביר שמשחק היה הדבר הכי קרוב שמצא לזה. "זוהי גם דרך לחקור - לקבל את ההזדמנות לגור בכל מיני מקומות בעולם ולהזדהות עם אנשים שלא הייתה לי שום סיבה אחרת להיות באינטראקציה איתם. יום אחד אני יכול להיות אסטרונאוט, יום אחרי זה אני יכול להיות הנשיא, אחרי זה אני יכול לטייל 200 שנים אחורה בזמן. זה באמת המקצוע הכי משחרר שיש, וגם דרך מדהימה לבלות את הזמן שלך: אתה לומד על בני אדם - ואז חולק את הידע הזה עם אחרים".
התפקיד המשמעותי הראשון שלו היה זה של צ'יקן ג'ורג', בעיבוד המחודש מ-2016 ל"שורשים" המיתולוגית. הרומן שעליו המיני-סדרה מבוססת - "שורשים: הסאגה של משפחה אמריקאית" מאת אלכס היילי - נחשב עד היום לאחת היצירות האמריקניות החשובות של המאה ה-20 שעוסקות בעבדות. העיבוד גובה ברשימת כוכבים הוליוודים מרשימה: לורנס פישבורן, פורסט וויטאקר, ג'ונתן ריס מאיירס ואנה פאקווין. רגאיי-ז'אן הוצג על ידם כשם עולה ומבטיח - והם צדקו. הסדרה זכתה לביקורות חיוביות, וכך גם פייג', שכונה "תגלית בריטית נפלאה" בזכות הופעה כריזמטית וכובשת.
אולם דווקא הצעד הבא שלו בקריירה היה זה שטרף במפתיע את כל הקלפים. ב-2018 הוא לוהק ל"לטובת הכלל" (For the People), דרמה משפטית שעל הפקתה הייתה אמונה אחת, שונדה ריימס. "הדבר הראשון שאני זוכר משונדה זה שהייתה לנו קריאה קבוצתית של 'לטובת הכלל', ולפני שהתחלנו היא פנתה לכולם ואמרה בצורה מאוד חד משמעית, 'אם אתם רואים נקודה בטקסט - אני רוצה שתתייחסו אליה. אם אתם רואים מילים על הדף - אל תשנו אותן. אנחנו מעריכים את הכותבים בחברה הזאת, אז בבקשה קראו את מה שכתוב'. חשבנו לעצמנו כזה, 'מצוין. תודה לך, המלכה שונדה! העמדת את כולנו במקום ואנחנו נקרא את המילים מהדף!'", הוא סיפר בריאיון ל-WhoWhatWear. "זאת תחושת כבוד שמשותפת לכל האנשים שמעורבים בחברה הזאת, ושונדה הציבה את הרף הגבוה הזה למענם. יש לי כבוד עצום לזה, כי זה פועל לטובת שני הצדדים".
הסדרה אומנם כשלה ובוטלה לאחר שתי עונות בלבד, אבל הרושם ככל הנראה נשאר והיוצרת המצליחה לא מחקה את המספר שלו כל כך מהר. יותר מכך, מהר מאוד היא ניסתה לפתות אותו עם פרויקט חדש שהיא עובדת עליו לנטפליקס: "ברידג'רטון", דרמה תקופתית שמתרחשת במאה ה-19 ועוקבת אחר דפני, בת למשפחת ברידג'רטון המוערכת, שמוצעת לנישואים בשוק הרווקים-רווקות התחרותי של לונדון. פייג' מגלם, כאמור, את דוכס הייסטינגס, רווק נחשק ומרדן שמגיע לבקר בעיר ושם עין על דפני, אחותו הקטנה של חברו הטוב. ברקע לכל אלה, ישנה ליידי ויסלדאון, שמפרסמת באנונימיות עלון שחושף את כל סודותיהם של תושבי השכונה. "זה כאילו ג'יין אוסטן פגשה את 'גוסיפ גירל' ומשהו כמו '45 גוונים של אפור'", הוא התבדח בריאיון ל-ET קנדה.
עם עליית הסדרה, היו צופים שהתרעמו על "בעיות דיוק היסטוריות" סביב נוכחותן של דמויות שחורות אמידות, בסדרה שממוקמת בתקופה בה שחורים היו רחוקים מלקחת חלק ממעמד האצולה האנגלי. פייג' לא הרגיש צורך להתנצל על כך, להיפך - הוא דווקא שמח על ההזדמנות להציג משהו שונה על המסך. השחקן, שבמקביל להשקת הסדרה קידם גם את סרטו "אהבתה של סילבי" (שיצא לאחרונה באמזון פריים ומתרחש בהארלם של שנות ה-60), הסביר בריאיון למגזין In Style כמה התפקידים הללו היו משמעותיים עבורו. לתחושתו, "אושר שחור" כמעט ולא מוצג על המסך בהקשר היסטורי: "בתרבות, מה שקורה בדרך כלל זה שחוזרים בזמן - ורואים רק אנשים לבנים שמחים. ואתה יודע מה? מאז ומתמיד ידענו כולנו איך לחייך. מאז ומתמיד כולנו התחתנו. כולנו חווינו תחושת רומנטיקה, זוהר ואושר - וייצוג של זה הוא חשוב מאוד, כי דרמות תקופתיות שמציגות אנשים לא-לבנים לא צריכות להבליט רק טראומות". בריאיון אחר ל"אנטרטיינמנט וויקלי" הוא הוסיף ואמר כי "אנחנו חיים בתקופה בזמן שבה זה חלק מהמחויבות שלי כלפי אנשים מהדור שלי, של האמנים, להתחיל לספר את הסיפורים האלה ולמלא את החלל החסר".
אבל לא הכל רציני אצלו. פייג' מעיד על עצמו כרומנטיקן, מה שרק מעודד עוד פנטזיות בקרב צופות (וצופי) הסדרה. "אני מעריץ גדול של רומנטיקה כקונספט", אמר בריאיון ל"אנטרטיינמנט וויקלי", "היא דבר נפלא ואנחנו צריכים יותר ממנה בעולם". לנוכח היותו רווק - וכמוהו ככל הנראה גם בת זוגו הטלוויזיונית מהסדרה, פיבי דיינברס - קשה שלא לתהות על המשיכה ביניהם גם במציאות. "מבחינת האודישנים, נערכה בינינו 'בדיקת כימיה' עוד לפני תחילת הצילומים, בה נכחה גם שונדה. וזה כמובן הלך טוב. משם השתדלתי לא לחשוב יותר מדי על בניית הכימיה. הרי כבר ידענו שזה עובד בספרים - זאת הסיבה שהם כל כך פופולאריים, והתפקיד שלנו הוא לתעל את זה החוצה. חזרות הריקודים היו די משמעותיות מהבחינה הזאת, כי ריקוד הוא דרך לביטוי עבור אנשים, בייחוד בתקופה שבה אנשים היו כל כך מכונסים בתוך עצמם. זה המקום היחיד שבו אתה יכול לתקשר עם האדם מולך באינטימיות, לפלרטט איתו ולומר את כל הדברים שאסור לומר בקול. אפילו שזאת סדרה סקסית, הסצנות הכי אינטימיות לדעתי הן כשהם רוקדים, אז בילינו הרבה זמן יחד בריקודים, ובאופן טבעי זה קירב בינינו יותר".
כעת, עם הצלחתה הבינלאומית של "ברידג'רטון" בנטפליקס, הוא מתחיל להתרגל למעמד החדש ובינתיים מעביר את זמנו בין לונדון ללוס אנג'לס. כדי שלא ישעמם לו, הוא גם עובד על קריירת שירה כחלק מ-Tunya, הצמד המוזיקלי שלו ושל אחיו, טוס. השניים לקחו חלק במספר הרכבים בצעירותם, אולם כעת הם מפיקים, כותבים ויוצרים את המוזיקה שלהם בצורה עצמאית. בנובמבר האחרון הם אפילו השיקו את הסינגל הראשון שלהם, Don't Wait, ועל פי פוסט אינסטגרם שפרסם בנושא - השיר הגיע אליו בחלום. בניסיון לשחזר את השיר, הוא התחיל לזמזם לעצמו: "זה דבר שאני עושה כדי להתמודד עם לחץ או חרדה", סיפר. "אני מזמזם לעצמי בכיסא לרופא השיניים כשהם מוציאים את המקדחה, או כל דבר אחר שעושה רעש לא נעים. אבל הם אמרו לי שלא אכפת להם, ואני חושב שהם והאסיסטנטים שלהם די משועשעים מזה. זה בטוח יותר טוב מלצרוח".