השחקנית והקומיקאית האמריקנית האיקונית בטי ווייט הלכה לעולמה אמש (ה') לעולמה בגיל 99, כך פרסם לפני זמן קצר אתר TMZ. "למרות שבטי עמדה לחגוג 100, חשבתי שהיא הולכת לחיות לעד", אמר הסוכן שלה וחברה הקרוב ג'ף וויצ'אס. "אני אתגעגע אליה מאוד וכך גם כל עולם החיות שהיא אהבה כל כך. אני לא חושב שבטי אי פעם חששה מהמוות כי היא תמיד רצתה להיות עם בעלה האהוב, אלן לאדן. היא האמינה שהיא תהיה איתו שוב".
ווייט עתידה הייתה לחגוג את יום הולדתה ה-100 בעוד כשבועיים, ב-17 בינואר. לרגל המאורע, שיתפה לפני כמה ימים בעמוד הטוויטר שלה את השער החגיגי שצילמה למגזין People.
ווייט הלכה לעולמה לאחר קריירה שנמשכה יותר מ-70 שנה - הארוכה ביותר לאישה בתעשיית הבידור. היא הייתה שחקנית, קומיקאית ומנחת טלוויזיה, אך נודעה בעיקר בזכות תפקידה כרוז ניילנד בסדרת הטלוויזיה "בנות הזהב", והייתה האחרונה מביניהן שנותרה בחיים. היא זכתה בשמונה פרסי אמי, בפרס גראמי אחד וכונתה "האישה הראשונה של שעשועוני הטלוויזיה". ווייט, חלוצה בתעשיית הבידור, הייתה האישה הראשונה ששלטה בנעשה לפני ומאחורי המצלמה.
בטי מריון ווייט נולדה בינואר 1922 במדינת אילינוי אך משפחתה עברה בין מדינות בארצות הברית במהלך השפל הגדול, עד שהתמקמה לבסוף בלוס אנג'לס.
את הופעת הבכורה שלה בטלוויזיה עשתה בערוץ הניסיוני של לוס אנג'לס, רק שלושה חודשים לאחר שסיימה ללמוד בשנת 1939. כשמלחמת העולם השנייה פרצה, ווייט עצרה את הקריירה שלה כדי להתנדב, ושינעה משאות צבאיים ברחבי קליפורניה. לאחר המלחמה, היא חיזרה על דלתות האולפנים בניסיון למצוא עבודה, אך קיבלה תשובות שליליות על היותה "לא פוטוגנית". בהיותה אישה צעירה בעלת תושייה לא מבוטלת, החליטה לחפש עבודה ברדיו, שם למראה שלה לא הייתה משמעות. והיא אכן התקבלה, ועשתה הכל – פרסומות, שירים, תסכיתים ואפילו רעשי רקע – כדי לשרוד.
בשנת 1949, קיבלה ווייט את ההזדמנות האמיתית הראשונה שלה בתוכנית "הוליווד בטלוויזיה". במשך שישה ימים בשבוע הגישה ווייט את התוכנית לצד המנחה אל ג'ארביס, ולאחר עזיבתו בשנת 1952 הפכה למנחה בעצמה.
קריירת המשחק של ווייט החלה שנה לאחר מכן, בסדרה הקומית "החיים עם אליזבת", שם גילמה את התפקיד הראשי ואף הייתה שותפה בהפקת הסדרה - דבר נדיר באותן שנים. בריאיון ל-ynet משנת 2010, סיפרה על כך ווייט: "לא חשבנו אז במונחים האלה (של פמיניזם). היתה לנו משימה ועשינו אותה. הייתה לנו אפילו במאית. היא פשוט עבדה בתחנה והייתה נהדרת, אז שכרנו אותה. לכן נלחצתי כשהתחילה התנועה הפמיניסטית, כי המונחים שלהן נהיו מאוד מיליטנטיים. אני תמיד חשבתי 'למה שלא נראה מי עושה את העבודה הכי טוב?', תמיד נהניתי לעבוד עם גברים. המגדר לא שינה לי".
ווייט הפכה לאחת הנשים הבודדות בתעשייה שנהנו משליטה יצירתית לפני ומאחורי המצלמה – כשהיא בת 28 ועדיין גרה עם ההורים. בזכות "החיים עם אליזבת", ווייט קיבלה את פרס האמי הראשון שלה.
בשנת 1954 היא הפיקה והנחתה תוכנית יומית בשם "המופע של בטי ווייט", שזכתה לביקורת ציבורית נרחבת בגלל השחקן האפרו-אמריקני ארתור דאנקן, שהופיע בקביעות בתוכנית. מדינות דרומיות בארצות הברית איימו להחרים את "המופע", ובתגובה לאיומים, ווייט הגדילה לדאנקן את זמן המסך. התוכנית "המופע של בטי ווייט" חזרה לאורך השנים במספר גלגולים שונים - לא כסיטקום, אלא כתוכנית אירוח ששרדה כל פעם כמה חודשים בלבד.
בשנים שלאחר מכן, השתתפה ווייט בפרסומות ובסדרות טלוויזיה, והרבתה להופיע במערכונים של תוכניות אירוח ובשעשועוני טלוויזיה. בשנת 1983 היא אף הייתה לאישה הראשונה שזוכה בפרס האמי על הנחיית השעשועון "רק גברים" של רשת NBC.
למרות שהייתה דמות מוכרת יחסית כבר בשנים ההן, היא הפכה לשם דבר רק בשנת 1973, כשהשתתפה בסיטקום "התוכנית של מרי טיילר מור" וקיבלה את האמי השני והשלישי שלה על תפקיד האורח הקבוע שגילמה, סו אן ניבנס הציניקנית וחובבת הגברים. עשור אחרי, היא כבר הייתה כוכבת אמיתית שמוכרת בכל בית באמריקה, כשנבחרה לגלם את רוז ניילנד בסדרה "בנות הזהב" בשנת 1985. על דמותה כרוז התמימה היא זכתה באמי בשנה הראשונה, ומאז הייתה מועמדת מדי שנה עד שהסדרה ירדה מהאוויר - לאחר פרישתה של בי ארתור (שגילמה את דורותי).
בהמשך שנות ה-90 והאלפיים המוקדמות, כיכבה ווייט בשלל תפקידי אורח בתוכניות השונות, בהן "אלי מקביל", "בטי המכוערת", "קוראים לי ארל", "30 רוק", "משפחת סימפסון", ואפילו זכתה באמי על הופעתה ב"התוכנית של ג'ון לארוקט". כך התוודע אליה קהל חדש וצעיר שגילה את השחקנית הוותיקה בסדרות כמו "הפרקליטים" ו"בוסטון ליגל" מבית היוצר של דייויד אי. קלי. במקביל להופעותיה בטלוויזיה, ווייט הופיעה בתפקידי משנה בקולנוע, בהם "זה הסיפור שלנו" לצד ברוס וויליס ומישל פייפר, "מפרקים את הבית" לצד סטיב מרטין וקווין לטיפה, והמצליח ביותר, "ההצעה" משנת 2009 לצד סנדרה בולוק וראיין ריינולדס.
גל ההצלחה החדש של ווייט התאפיין בקהל מעריצים חדש, ולאחר שכיכבה בפרסומת לשוקולד Mars במחצית הסופרבול של שנת 2010, קמפיין ויראלי שרץ בפייסבוק קרא למנות אותה למנחה ב-SNL. אחרי שמניין החברים בקבוצה הגיע לחצי מיליון - לורן מייקלס, האיש מאחורי SNL הודיע כי הם ישמחו למלא את הבקשה, ובמאי 2010 ווייט הנחתה את התוכנית כשהיא בת 88, וזכתה לפרס אמי נוסף על הופעתה.
רוכבת על הפרסום המחודש, ווייט הוזמנה להשתתף בתפקיד אורח בפיילוט לסדרה חדשה בשם "חמות בקליבלנד", ולאור הצלחת הפרק, התבקשה להפוך את התפקיד לקבוע, והשתתפה בו עד לירידת התוכנית מהאוויר ביוני 2015.
בשנת 2012 ווייט סימנה לעצמה וי נוסף ברזומה, כשקטפה את פרס הגראמי הראשון שלה על קריינות ספר הרב מכר שלה, If You Ask Me.
ווייט הייתה נשואה שלוש פעמים ולא הביאה ילדים לעולם.
