משבר הקורונה נמשך, ההגבלות על התקהלויות מחמירות, ואנשי תרבות מכל התחומים מפסיקים לשתוק. אחד מתחומי התרבות שספגו את המכה הקשה ביותר הוא ענף ההרקדות. "אנחנו מיואשים", אמרה מירי אקוני, מדריכה לריקודי עם ומנהלת פרויקטים של מחול בבתי ספר, בשיחת זום עם אולפן ynet. "כל התחום שלנו פשוט התמוטט מ-14 במרץ. לא עבדנו עד יוני ולא קיבלנו כלום כמעט. יש כאלה שקיבלו מענק אחד, יש כאלה שלא קיבלו כלום".
(צילום: אבי חי)
אקוני סיפרה בצער כי מאות מדריכי ריקודי עם ומנהלי להקות מחול כבר איבדו תקווה. "אין לי מילה אחרת חוץ ממיואשים. הרוקדים, שזה מאות אלפים בארץ, מפעילים עלינו לחץ, אז ביוני ניסינו לעבוד עם קפסולות של 50 איש, והייתה ממש בעיה. עכשיו סגרו עוד פעם את השאלטר. מה רוצים שנעשה? זו הפרנסה שלנו".
לדברי אקוני, גם הרקדות על חוף הים או במקומות פתוחים לא באות בחשבון. "אמרו עד 20 איש. אם עושים הרקדה במקום פתוח יגיעו מאות אנשים. ריקודי עם זה דבר המוני, זה לא חוג פילאטיס", אמרה והוסיפה שכעצמאית היא מצפה מהממשלה למצוא פתרון משבר. "אנשים ממש נואשים... זה הגיע למצב של זעקה. אנחנו הפולקלור של המדינה. אנחנו הנשמה של המדינה. אף אחד לא סופר אותנו. זה פשוט מייאש. תתייחסו אלינו בבקשה".
פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופי לקרדיולוגיה שהתארח באולפן, אומר כי ישראל ניצבת באחד המקומות האחרונים ב-OECD בסיוע המדינה לאזרחים. "צריך לפעול כמו בגרמניה", הוא קובע, "אין עבודה לעצמאים – להעביר להם כסף, נקודה. לא צריך לחשב מה הרוויחו וכמה".
