אזהרת צפייה: לפני שאתם נסחפים אל "לופן", דרמת הפשע המוצלחת והסוחפת להפליא של נטפליקס, שעלתה לאוויר בסוף השבוע האחרון, דעו שבארסנל שלכם כרגע יש רק חמישה פרקים מתוך עשרה. למרות שהיא בינג'ית להדהים והיא תנסה לפתות אתכם בכל האמצעים - וסביר להניח שגם תצליח - קחו בחשבון שסביב קו האמצע היא תצא לסידורים ואתם תצטרכו להתאפק ולחכות עד שהיא תחזור עם חמישה פרקים נוספים. ואחרי שהבהרנו את זה אפשר לעבור לדבר על עסקים.
"לופן" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
ארסן לופן ידוע כמעין מקביל צרפתי של שרלוק הולמס, שנוצר בתחילת המאה ה-20 על ידי הסופר מוריס לבלאן. כיאה לאומה הצרפתית, בניגוד לאנגלית - לופן אינו גבר קר, שכלתן ומוגבל רגשית (וגם לא בדיוק בלש) אלא ג'נטלמן שרמנטי וטוב לב, ססגוני ולעיתים חם מזג, אמן של התחפשויות ושיטות הונאה. ב"לופן" תוכלו להתרפק על הגלגול העדכני של השודד הוותיק, שבמקביל להרפתקאות ההונאה שלו גם מונע על ידי אינטרס רגשי עמוק.
עומר סי (שהתפקיד שלו בסרט "מחוברים לחיים" הקפיץ אותו שלב) הוא אסאן דיופ, בן למהגר סנגלי שהגיע לפריז וניסה להתקיים בכבוד למענו ולמען הבן הצעיר שלו. אביו, בבקאר דיופ, נוצל על ידי המעסיק שלו - אביה של אחת המשפחות העשירות והמקושרות בפריז - והופלל בגניבת מחרוזת עתיקה ויוקרתית שהייתה שייכת למארי אנטואנט, פשע שלא ביצע ובעקבותיו התאבד בתאו בכלא. אחד הדברים שהשאיר לבנו הצעיר היה עותק של אחד מספרי "ארסן לופן", שהנער שינן והפנים. עכשיו הוא משתמש בכל מה שלמד כדי להוכיח שאביו היה חף מפשע ולנקום באנשים שגרמו לו להתאבד.
היכולת של "לופן" לשלב בין נרטיב פשע מבדר וחכם א-לה "אושן 11" לבין העולם הפנימי והרגשי של הגיבור שלה הופך אותה לממכרת. היא משחקת בכל כך הרבה מגרשים בו זמנית - זה מתחיל בעובדה שגיבור שחור מגלם את גלגולו של אייקון צרפתי, שמן הסתם היה אדם לבן (מי אמר "ברידג'רטון"?), שטומנת בחובה סוג של אמירה. משם זה ממשיך ליחסים בין-גזעיים (דיופ ניהל מערכת יחסים ארוכה עם אישה לבנה, מי שהפכה לפרודתו ויחד הם מגדלים את ילדם המתבגר) וכמובן העובדה שחיי אדם שחור ניגפים בפני כסף ומעמד וכמעט לאיש לא אכפת, עובדה שכביכול תומכת במעשים הלא מוסריים של דיופ, כשהוא בדרכו העדינה והלבבית גונב מאנשים עשירים. עם זאת, "לופן" לא חוסכת בפן המענג והמקסים שעוקב אחר היכולות הטכניות של דיופ, כשהוא מערים בכישרון על אנשי החוק או אזרחים רגילים.
כל פרק של "לופן" עומד בפני עצמו עם סיפור פנימי, ובמקביל מקדם אותו לעבר המטרה הסופית: חשיפת האמת. אולם אם להיות כנים, חייבים להודות ש"לופן" אינה נטולת פגמים - חלק מהטוויסטים נטולי היגיון או נשענים יותר מדי על צירופי מקרים (ספוילר: הצורם שבהם הוא כנראה זה שבמהלכו קטע הווידאו המפליל צרוב על קלטת וידאו [!] והגיבור מחליט שבמקום להעלות אותו לאינטרנט כמו בן אדם נורמלי הוא לוקח אותו למהדורת חדשות נידחת [!!] מבלי להשאיר לעצמו עותק [!!!]).
דיופ לא מוצג כגיבור מושלם וחסר פגמים. האובססיה שלו לחקירה הפרטית שהוא עורך ולסיפורים של לופן בהחלט באה על חשבון המשפחה שלו, והסירוב שלו להרפות מהעבר מוגש בסדרה באופן מורכב: נחוש ועוצמתי מצד אחד, אבל כזה שמשפיע לרעה על חייו האמיתיים, מהצד השני. הוא לא מרוכז בעצמו, מסכן את המשפחה שלו ומזניח את בנו. לא טיפוס שהייתם רוצים בהכרח להתחבר איתו אבל בהחלט מישהו להעביר איתו ערב על הבר. עומר סי ללא ספק מביא לדמות שלו עומק רגשי, צ'ארם ואמפתיה, הצילום יפהפה ועדין, העריכה פיקחית מבלי להעיק וכל אלה, למרות הפגמים, הופכים את "לופן" מעוד דרמת פשע קצפתית למסע מושקע, מהפנט ומתגמל.
