ממש עוד רגע תתרחש אחת הפרידות המשמעותיות בחיינו. כמה פעמים בחיים אנחנו נקשרים באופן שמאפשר לנו להיפגש שוב ושוב, לעולם לא להימאס זה על זה, אפילו כשאנחנו יודעים בדיוק מה הצד השני עומד להגיד? כשאנחנו מכירים את הבדיחות שלו בעל פה, את החולשות, את החסרונות, את נקודות התורפה, אבל גם את האופן שבו הוא יעמוד לצידנו, לא משנה באיזו שעה או עונה נבקש את תמיכתו? ידידות עתיקה כל כך שחלקה כבר לא רלוונטית? כן. היום (שני) ניפרד, אנחנו ו"חברים", שאחרי שנים של איומים מממשת את האפוקליפסה ויורדת מהשרתים של נטפליקס. אז ניקח את הזמן להתאבל, לא נמהר לזרועותיו של סיטקום אחר, אבל אחרי שהפצע יגליד אולי בכל זאת נרצה להתרפק בזרועותיו של פרק ב', סיטקום אחר שלא ימלא את החלל אבל יקהה את הכאב. הנה כמה הצעות לבינג' סיטקום שאינו "חברים", אבל עדיין עשוי להיות לנו חבר אמת.
איחוד חברים – טריילר
(באדיבות HBO מקס)
סקראבס (Scrubs)
איפה רואים: דיסני+
"סקראבס" בהחלט ניחנה באיכות הרפטטיבית של "חברים", במובן הזה שהיא רק משתבחת מצפייה לצפייה. ככל שתכירו יותר לעומק את השריטות היחודיות של הדמויות שלה, ככה תפתחו הבנה מעמיקה יותר לאופן שבו כפיית חזרה עשויה להיות מהנה. היא עוקבת אחרי ארבעה מתמחים ברפואה ואנשי הצוות שמקיפים אותם. אומנם תיאלצו להמיר את הספה בסנטרל פרק קפה במיטות המתכווננות של בית החולים "לב קדוש", אבל עם הזמן תתחילו אפילו לחבב את האוכל בבית החולים, בהינתן שהוא מגיע עם הומור נונסנס שעדיין מצליח לשמור על לחלוחית יותר משני עשורים אחרי שעלה לאוויר (טים ד"ר קוקס להתפקד!). אגב, אם תישארו פה מספיק זמן, תוכלו אפילו לפגוש את צ'נדלר ומוניקה בתפקידי אורח בימים שהם יכלו רק לחלום שהם יהיו הסקס הכי טוב האחד של השני (אבל בשני פרקים נפרדים, מצטערים).
סיינפלד (Seinfeld)
איפה רואים: נטפליקס
אולי היתרון היחיד בעובדה ש"חברים" נוטשת את נטפליקס לאנחות הוא העובדה שהמוב הזה מרחיק אותנו לפחות עוד צעד מהוויכוח האינסופי, "חברים" או "סיינפלד". במקום לקחת צד פשוט היכנעו לצו השעה והמירו את השישיה הניו-יורקית ברביעייה ניו-יורקית לא פחות. אחרי הכול, שתיהן נבראו פעם לאותו ערב צפייה, Must See TV של NBC בשנות ה-90, ושתיהן הפכו לבוננזה של חברות הסטרימינג.
אז במקום איש ערום בחלון בואו לשמוע איך ג'ורג' קוסטנזה מנסה להימנע מעינוג עצמי. במקום הרומן הנצחי של רוס ורייצ'ל תתוודעו לסיפור האהבה של סיינפלד ומאה סוגים של דגני בוקר, השאירו מאחור את הפליאונטולוג רוס גלר ותכירו את הביולוג הימי הפוטנציאלי של ג'ורג' קוסטנזה. במקום הבחור הקצת מוזר צ'נדלר בינג תוכלו להתפעם מול הבנאדם שהמציא את המוזרות ושכלל אותה לכדי אמנות, קריימר, ובמקום מוניקה תקבלו, ובכן, את מוניקה אבל בתפקיד האישה שיוצאת עם ג'רי ומעמידה פנים שהיא אשתו בשביל הנחה על ניקוי יבש. כן, היא בכל מקום.
קומיוניטי (Community)
איפה רואים: yes.
"חברים" על סטירואידים - אם התיאור הזה נשמע לכם מפתה אז "קומיוניטי" איט איז. "חברים" הואשמה לא פעם בהיותה בועה מנותקת של צעירים בניו יורק, שכל היום מבלים בבית קפה, מדי פעם מבקרים בעבודה שלהם וגרים בדירות שאין סיכוי שהם יכולים להרשות לעצמם. לעומתם, קבוצת הלימוד של ג'ף ווינגר ב"קומיוניטי" הרבה יותר ריאליסטית. היא מגוונת אתנית, גילאית ואפילו ספקטרומית; החברים שבה השלימו עם העובדה שעליהם להסתפק בקולג' קהילתי כי אין להם סיכוי להתקבל לקולג'ים יוקרתיים והיא הוקמה מתוך מטרה מפוכחת למדי - כדי שווינגר יצור לעצמו עמדת מוצא נוחה לפלירטוט עם בריטה, הבלונדה היפה.
כמובן שמכל בחינה אחרת "קומיוניטי" היא טירוף מוחלט, ו"חברים" לעומתה היא "פסוקו של יום" בסלואו מואושן. ההומור שלה מהיר כמו הרוח, היא הרבה יותר צינית, תזזיתית ומרפררת בכפייתיות לתרבות הפופ ולעצמה. ובפינת דרישת השלום מ"חברים" – פאג'ט ברוסטר, שגילמה את קאת'י, מושא האהבה של צ'נדלר בעונה הרביעית, משחקת פה בכמה פרקים.
עמק הסיליקון (Silicon Valley)
איפה רואים: HOT, סלקום TV ו-yes.
"עמק הסיליקון" כנראה כבר לא תמצא את דרכה אל רשימת הסיטקומים הטובים בהיסטוריה, וחבל. היא לא סיטקום קלאסי, היא משתייכת למשפחת הסיטקומים 2.0, זאת שלא מצולמת רק באולפן ושלא מוצמדים אליה צחוקים של אנשים שכבר מתו מזמן, ויש לה סיפור מסגרת חזק לאורך העונה, ולא נרטיב שמתחיל ונסגר בכל פרק. אבל "עמק הסיליקון" היא סיטקום במובן הטהור שלה, קומדיה מבוססת דמויות שמעניקה לצופה המותש שלה 28 דקות של נחת מרוממת רוח, גאונות פשוטה ואסקפיסטית עם דמויות שאי-אפשר שלא לאהוב.
"עמק הסיליקון" הגיעה לחיינו באמצע העשור הקודם, בתור הזהב העולמי של הסטארט-אפים ושל גיוסי הממון, כשטכנולוגיות תפסו תאוצה פרועה והפכו את העולם לנזיל יותר. "פייד פייפר" בסך הכול המציאה אלגוריתם כיווץ משוכלל שאפשר לנו להעלות קבצים גדולים יותר לענן, אבל היא ידעה לעקוץ את התעשייה הזאת במקומות הנכונים ובעיקר העניקה לנו דמויות חצי-קומיקסיות מחיות נפש כמו גאווין בלסון, גילפויל הנון-שלנט או הטוב מכולם, ארליך בכמן (אלוהים ישמור עליו). אל תיקשרו אליה יותר מידי, יש לה רק שש עונות, ואז, ממש כמו רוס ורייצ'ל, היא יוצאת להפסקה.
שיטת קומינסקי (The Kominsky Method)
איפה רואים: נטפליקס
על פניו "שיטת קומינסקי" היא הדבר הכי רחוק מ"חברים", כמרחק הוליווד ממנהטן. "חברים" תצניח לסלון שלכם חבורת רווקים צעירים שהרגע ניגבו את חלב הקולג' מעל השפתיים שלהם ועכשיו מתוודעים לחיים העצמאיים שם בחוץ. "קומינסקי" מציעה לכם פרספקטיבה בוגרת, מעט מרירה אבל לא באופן מייאש אלא כזה שמעורר תובנות, על חיים שמתקרבים לסופם (או ממש מגיעים אליו. אחד מהשחקנים הראשיים, אלן ארקין, שמגלם את הסוכן, נורמן, הלך לעולם שכולו טוב בין העונה השנייה לשלישית). כך שהמעבר מ"חברים" לקומינסקי" יצריך מכם פנייה למסלול אחר, כזה שמתמקד בנושאים כמו סרטן הערמונית וחרטות הוריות. אבל אל תטעו, יש לא מעט קסם בעולמו של סנדי קומינסקי (מייקל דגלאס), ובמסעות תלאות הזיקנה שלו בעולם של צעירים. מה גם שבשורה התחתונה שתיהן עוסקות בערכה הנשגב של חברות, בין אם זה אומר לחלוק את הספה שלך עם אווז, או להספיד את חברך הטוב בלוויה שלו.
שיטת קומינסקי טריילר
משפחה מודרנית (Modern Family)
איפה רואים: דיסני+
גם "משפחה מודרנית" ראתה מסך בתקופה בה הטלוויזיה הלכה ושינתה את פניה. ארבע שנים אחרי ש"חברים" נטשה אותנו לאנחות, עוד לפני ששיערנו את קסמם המהפנט של שידורים חוזרים אינסופיים, "משפחה מודרנית" רכבה על השטיק שהיה ידוע בעיקר הודות ל"המשרד" ו"מחלקת גנים ונוף", הז'אנר המוקומנטרי, במסגרתו הדמויות משתתפות בסדרה דוקומנטרית על חייהן ומדי פעם מתראיינים למצלמה. ואם "חברים" עסקה במשפחה שאפשר לבחור, "משפחה מודרנית" פירקה את המודל הישן של המשפחה הגרעינית לטובת שלל סוגי משפחות - פרק ב' (של ג'יי פריצ'ט, הלוא הוא אד אוניל, דרישת שלום מסיטקום קלאסי אחר, "נשואים פלוס", שתוכלו לדגום ב-yes), משפחה להט"בית (קמרון ומיטשל והבת האסייתית מאומצת שלהם) והמשפחה הקלאסית, קלייר ופיל ושלושת הילדים שלהם.
בדומה ל"חברים" גם "משפחה מודרנית" שרדה מספר מכובד של עונות - 11 לעומת 10 של הראשונה, ולא במקרה. שתיהן התאפיינו בכתיבה חזקה, הומור מובחן שמתבסס היטב על הדמויות ועלילות פיל גוד שתמיד מסתדרות, ממש כמו החברים הפריבילגים שלהם ממנהטן, שמאפשר לכם לשקוע בספה החמימה ולדעת בדיוק מה אתם עומדים לקבל. זה מן הסתם העניק להם את הפריבילגיה הגדולה מכולן: לשרוד כל כך הרבה זמן בטלוויזיה שכל הזמן מתחדשת, עד שכולם מתפזרים בעולם לטובת הגשמה עצמית והשתקעות בשרת סטרימינג אהוב.
ויפ (Veep)
איפה רואים: HOT, סלקום TV ו-yes
טוב, מודה אנוכי שלא מדובר במעבר חלק, בלשון המעטה. קצת כמו לזנק מג'קוזי חמים לבריכת קרח. מהעולם המוגן והמשעשע של "חברים" לעולם הסרקסטי, הבוגדני והאנוכי של סלינה מאייר והמרוץ שלה אחרי כוח והשפעה, יכול להיות שאתם זקוקים לאיזו תקופת צינון בין שני הבינג'ים האלה, שלעולם לא ייפגשו. אבל שבע העונות של "ויפ" בהחלט עשויות להעניק לכם מתנה משלהן. ג'וליה לואי דרייפוס הצליחה להימלט מהתפקיד של איליין ב"סיינפלד" רק כשהסכימה לקחת את האנוכיות הצינית שלה לאחורי הקלעים של הממשל האמריקאי והעולם הפוליטי שבו הוא פועל. היקום שלה מלא בקללות יצירתיות, עלילות מבהילות על האופן שבו מתנהל המנהל הפוליטי בבית הלבן וסביבו ותפיסה עגומה מרירה על האנשים שאמורים להיות מורמים מעם, אבל בעצם רק הולכים על קביים גבוהים מאוד.
"ויפ" הייתה במשך שש עונות קומדיה שאפשר היה רק לחשוד בדימיון בינה ובין המציאות, עד שהגיע הדבר האמיתי - ממשל טראמפ, וכולנו קיווינו ש"ויפ" היא המציאות, כי מסתבר שיש עוד לאן להתדרדר מפה. אז נכון, היא לא הסיטקום האסקפיסטי, היא מבט אכזרי על מציאות מתהווה, אבל מעבר לשנינות החדה שלה היא עשויה להוות הכנה נפשית לכהונתו הממשמשת ובאה של האיש הכתום. חשבתם שהחתולה המסריחה מסכנה? תחשבו שוב.
מופע שנות ה-70 (That '70s Show)
איפה רואים: HOT ו-yes.
כרונולוגיית "מופע שנות ה-70", לפחות מבחינת עלילה, אפילו הקדימה את "חברים", מאחר והתרחשה, ובכן, בשנות ה-70. אז אפשר לומר שהפייסל העצל במרתף של אריק פורמן הקדים את הלאטה ב'סנטרל פרק', אבל לא נהיה קטנוניים. בשני המקרים מדובר בקבוצת חברים טובים שהתכנסו על ספה משותפת, ועסקו בענייני דיומא כמו התאהבויות, חברות, שיער (תספורת רייצ'ל או ג'ינג' דונה?). אצל החברה מוויסקונסין התווספה גם השאלה מאיפה יגיע הג'וינט הבא או כמה טמבלול יכול להיות קלסו (יותר מג'ואי! הייתם מאמינים?). היא ספתחה את הקריירה של טופר גרייס, אשטון קוצ'ר, מילה קוניס, הזוגיות של אשטון קוצ'ר ומילה קוניס, והרומן של אריק ודונה היה אחד היפים והמהנים שזכינו לקבל בהיסטוריית הסיטקומים, וגם היא, ממש כמו "חברים", ירדה יום אחד מנטפליקס והותירה אחריה שובל של מעריצים זועמים, לא משהו שסיגריה פרחונית לא תוכל לתקן. תתפנקו.
