בקומות הגבוהות של העולם העסקי יש את הבדיחה על תאגיד דמיוני שמזהם את הסביבה לאורך כל השנה כדי לספק רווחים כלכליים, כשמהעבר השני, הוא מקיים פעם בשנה "יום ללא זיהום למען איכות הסביבה" תוך הקדשת משאבים בקידום ופרסום היוזמה החשובה שתשמור על כדור הארץ.
ספיר בורגיל שופכת כוס מים על שי חי
(צילום: באדיבות רשת )
נדמה שגם בבית "האח הגדול" למדו את השיטה כדי למקסם את הרווח הכלכלי ועל הדרך לזהם את הסביבה הטלוויזיונית, וזה לא שהטלוויזיה בישראל היא מקום חף מזיהום. "האח הגדול" פשוט עושה את זה בכמויות גדולות הרבה יותר.
לכתבות נוספות בנושא:
לתוכנית לדורותיה היו הרבה רגעי שפל, עוד מימי ערוץ 2 העתירים ברייטינג - דיירים שהתבטאו בגזענות וגורשו על ידי ההפקה, דיירים שבעטו במיצגים אמנותיים והוצאו מהבית, וגם כאלה שאשכרה הפעילו אלימות פיזית וסיימו את דרכם. הפורמט מביא אנשים לקצה שלהם, ולאורך השנים הצופים הוכיחו את נאמנותם למציצנות. בסופו של דבר מדובר בטראש טלוויזיוני ממכר לחובבי הז'אנר.
אבל בשנים האחרונות עושה רושם שהתוכנית לא רק בוחנת את קצה גבול היכולת של הדיירים, אלא את קצה סף הספיגה של הצופים - עד כמה באמת הם יהיו מוכנים לצפות בהתנהגויות קיצוניות. כך לדוגמה בעונה שעברה מתמודד ששבר ואזה בברוטליות נשאר בבית שבנווה אילן, וגם האלימות המילולית באותה העונה הגיעה לשיאים חדשים.
בעונה הנוכחית דוגמה מובהקת לבדיחת הזיהום היא התחושה שההפקה הקפידה לתת לצופים לפיה המתמודדת סתיו קצין עוברת לעיתים תכופות סיטואציה חברתית קשה, כשהיא סבלה מנידוי חברתי לאורך העונה, וזה לא משנה איך היא התנהגה קודם. השיא הגיע בסצנת המקלחת המפורסמת, שבה הדיירות כביכול לא נתנו לקצין להתקלח ולהשתמש במייבש השיער, בזמן שהיא מייבבת בבכי.
התלונות לרשת השנייה לא איחרו להגיע ונציב תלונות הציבור מיהר לדרוש מרשת הבהרה, שהגיבו כי לא מדובר באלימות והם מצרים אם מישהו נפגע. מאוחר יותר בהפקה החליטו לקיים "שתי דקות ללא זיהום" כשהביאו את הזמרת עטרה אוריה לבצע את השיר "ילד מטריה" שעוסק בחרם. הבדיחה על חשבוננו: עונה שלמה שמספקת תחושת חרם ואז - נלמד אתכם מה ההשלכות בשתי דקות.
אבל סצנת המקלחת לא הציבה גבול, ואם מישהו עוד היה יכול להחליק את הסיטואציה ההיא, נראה אותו מתמודד עם זה - בשבוע שעבר במהלך תוכנית הלייט נייט שמלווה את "האח הגדול", שפכה הדיירת המודחת ספיר בורגיל כוס מים על הפיינליסט שי חי בשידור חי, בזמן שהמנחים שי-לי שינדלר וקווין רובין צחקקו אל מול המעשה המיותר.
ברשתות החברתיות גינו את ההתנהגות בתור אלימות לכל דבר, ואילו בתוכנית שהגיעה למחרת לא הגיעה התנצלות, גם לא גינוי של המעשה, אלא לגלוג על הצופים שטענו שמדובר באלימות. אם חשבתם שזה נגמר כאן, חשבו שוב. בפרק ששודר אתמול ברשת, האח שידר לדיירים את הסרטון של שפיכת כוס המים באופן הומוריסטי - והדיירים הגיבו במחיאות כפיים.
כן, זה קרה. בפריים טיים בישראל הציגו אנשים שמוחאים כפיים להשפלה והתנהגות בריונית כלפי אדם אחר. יש לציין כי שי חי העיד שהאקט מצידה של בורגיל לא הפריע לו, אבל הוא לא הסיפור כאן, לא בורגיל בעצמה וגם לא כוס המים. הסיפור הוא הקווים האדומים ש"האח הגדול" מטשטש וחוצה פעם אחר פעם בשנים האחרונות - הכול לשם רייטינג, ומה שהכי עצוב הוא שזה פשוט מצליח.
קיימת הטענה שטלוויזיה מסחרית לא מבקשת לחנך וזה גם לא תפקידה, וזה נכון, אבל תפקידה בין היתר הוא לא לעודד חרמות בדרך עקיפה ואז להתחסד עם השיר "ילד מטריה" שמדבר על הנושא הזה בדיוק. תפקידה הוא גם לא להתייחס בשאט נפש או במחיאות כפיים על שפיכת כוס מים על אדם אחר.
"האח הגדול" היא תוכנית בידור שבוחנת התנהגויות חברתיות וייאמר לזכות "האח" שגם דמויות חיוביות כמו יענקי או יובל מעתוק הוכנסו לבית מרושת המצלמות. אבל הבמה שקיבלו הייתה פחותה בהרבה, שהרי כולם רוצים עניין - ובטוב יש פחות ממנו. "האח הגדול" עושה את כל זה במודע, הוא יודע שזה עובד לו. הוא יודע שידברו עליו, הוא יודע שהצופים אוהבים לראות את זה. התוצאה היא אפס אחריות ומחשבה על החברה, וכשזה המצב - לא פלא שכבר ארבעה דיירים נטשו את הבית ביוזמתם ולא חיכו להדחה מהצופים. זיהום האוויר הזה כבר היה מסריח מדי בשבילם.
