הסופר והפעיל הפוליטי הלבנוני, אליאס ח'ורי, הלך לעולמו היום (א') בגיל 76 לאחר מאבק במחלה.
ח'ורי, שבין ספרים שתורגמו לעברית נמנים "באב אלשמס", "יאלו", "פנים לבנות" ו"כאילו היא ישנה", נחשב לאחד האינטלקטואלים הבולטים בלבנון. לאורך חייו הוא התבטא פעמים רבות נגד דיקטטורות במזרח התיכון, תמך באופן פומבי באירועי האביב הערבי, והקדיש חלק גדול מכתביו למען המאבק הפלסטיני. במקביל, הרצה ח'ורי באוניברסיטאות ברחבי העולם כדוגמת אוניברסיטת ניו יורק, קולומביה, פרינסטון ואוניברסיטת לונדון. כמו כן, כתב באופן קבוע לעיתונים במדינה.
הוא נולד ב-1948 למשפחה נוצרית בביירות, ושם גם גדל. ב-1967 הוא נסע לירדן, שם הצטרף לתנועת פת"ח - אך עזב אותה אחרי אירועי ספטמבר השחור ב-1970. ב-1975, במהלך מלחמת האזרחית הלבנונית הוא אף איבד את מאור עיניו באופן זמני.
את השכלתו האקדמית רכש הן בלבנון והן בפריז, שם קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה חברתית. את הרומן הראשון שלו, 'an 'ilaqat al-da'irah, פרסם ב-1975. משנת 1992 עד 2009, ח'ורי היה עורך מדור התרבות של העיתון המוביל בלבנון "א-נהאר", ועד מותו היה העורך הראשי של כתב העת ללימודי ארץ ישראל, שהוציא המכון לחקר ארץ ישראל בביירות.
יומיים לאחר 7 באוקטובר, כתב ח'ורי מאמר בעיתון "אל-קודס אל-ערבי" שכותרתו הייתה "זו פלסטין". שם הוא כתב ש"הכלא בשטח פתוח הגדול ביותר, הגטו הנצור של עזה, פתח במלחמה נגד ישראל, כבש התנחלויות ואילץ מתנחלים לברוח".
