דיוויד הסלהוף - האיש, המיתוס, הבלורית והמותג הידוע בכינוי "הוף" - יושב במשכנו בקלבסס, קליפורניה, מוקף במזכרות מהסדרות המיתולוגיות ("אביר על גלגלים", "משמר המפרץ") שבהן כיכב. על הקירות תלויים 40 תקליטי זהב ופלטינה, והוא מבסוט ומרוצה מחייו, מהקריירה, מרעייתו השלישית היילי רוברטס - לה נישא ב-2018 באיטליה, אחרי שבע שנות זוגיות - ואפילו מהשכנים. "קלבסס היא מקום שרציתי לגור בו כבר תקופה ארוכה, וסוף סוף עברתי לפה", סיפר הסלהוף במהלך ריאיון זום שערכתי אתו השבוע, "אני חבר טוב של הקרדשיאנס וג'סטין ביבר שגרים בשכונה".
ביולי האחרון הסלהוף חגג יום הולדת 70, והוא כמובן עשה זאת בסטייל האופייני לו - במסעדה בקלבסס, כולל עוגת קרם מרובת-שכבות. למסיבה הגיעו בין היתר קלי פקארד, דייוויד צ'וקאצ'י, ג'רמי ג'קסון ופארקר סטיבנסון, חבריו ל"משמר המפרץ". "איך הרגשתי? פנטסטי. כאילו אני בן 70", פורץ הסלהוף בצחוק. "המסיבה הייתה מדהימה וכך גם החברים שנכחו - הרבה אנשים שהצליחו בגדול, והיה מגניב בעיניי שהם באו. כמו כן קניתי לעצמי מתנה מהממת – מגיע לי, בגלל שאני עובד נורא קשה. וגם עשיתי ניתוח ברך בגרמניה לאחרונה ועברתי המון דברים בחיי, כך שהרגשתי שחשוב לתת לעצמי את המתנה הכי טובה, משהו שאני באמת רוצה".
איזו מתנה רכשת?
"אאודי R8 כחולה שעולה בערך 200 אלף דולר. זו מכונית מדהימה שממש רציתי. היא גורמת לי לחייך כל פעם שאני פותח את דלת החנייה. למסיבת יום ההולדת נסעתי עם ה-R8, והייתי מאושר".
אתה נראה נהדר, מה הסוד שלך?
"אני מרגיש נהדר ונראה בסדר, אפילו שרק קמתי מהשינה. אני חושב שזה בגלל גנים טובים ובגלל שעשיתי כושר בסדרות בהן הופעתי. כיום אני שותה המון מים, עושה הליכות, כושר וספורט. הפיזיותרפיסט שתיכף מגיע אלי אמר לי פעם: 'אז אתה ספורטאי בעצם, לא?'. השבתי בחיוב, והוא כזה: 'רואים. יש לך את הידע הנדרש בנושא'. וזה באמת נכון".
אז 70 זה ה-50 החדש?
"כן", מסכים הסלהוף, ושוב פורץ בצחוק מתגלגל.
יום הולדת עגול ומשמעותי כזה הוא כמובן זמן טוב לחשבון נפש והסתכלות אחורה. כשאני תוהה אם יש לו חרטות, הסלהוף משיב בשלילה. "אין לי חרטות. אני מסתכל על החדר שאני נמצא בו כעת ועל אוסף המזכרות, למשל בגדי הים האדומים מ'משמר המפרץ' ופריטים מ'בובספוג', והכל מדהים".
ובכל זאת, בחייו של הכוכב, שנכנס פעם לספר השיאים של גינס בתור האיש הכי נוכח בטלוויזיה, נרשמה תקופה של התמכרות לאלכוהול. בקיץ 2006 לא הרשו לו לעלות למטוס לאחר שהשתכר בנמל תעופה בלונדון. כעבור שנה, כיכבה במדורי הרכילות פרשת ריב המשמורת על שתי בנותיו מנישואיו לשחקנית פמלה באך, שממנה התגרש שנה קודם לכן. במאי 2007 דלף לרשת סרטון בו הסלהוף נראה שוכב בלי חולצה על רצפת בית מלון בלאס וגאס, אוכל צ'יזבורגר ומקלל בעוד בתו טיילור-אן מבקשת ממנו להפסיק לשתות ומזהירה אותו שהוא עלול לאבד את תפקידו במחזמר "המפיקים" בלאס וגאס. בסרטון שהפך ויראלי, שואלת אותו בתו למה הוא שותה, והסלהוף השיב: "בגלל שאני בודד. יש לי הרבה צרות בחיי", ובתו ענתה: "יש לך אותי".
עם דליפת הסרטון, הסלהוף פרסם הצהרה לפיה הוא הוקלט על ידי טיילור אן כדי שיוכל לראות כיצד הוא מתנהג בעודו שיכור והצילומים שוחררו בכוונה. בהמשך טען שהם לא היו אמורים להתפרסם. כתוצאה מהסרטון, זכויות הביקור של הסלהוף עם שתי בנותיו הושעו ב-7 במאי 2007 למשך שבועיים, עד לקביעת האותנטיות של הסרטון ומפיצו. בשנים האלה, אושפז הסלהוף מספר פעמים בבית חולים בשל הרעלת אלכוהול. במאי 2009, עורך דינו של הסלהוף, מל גולדסמן, תיאר את הסלהוף כ"אלכוהוליסט שנגמל". בסופו של דבר, הסלהוף קיבל את המשמורת על בנותיו.
15 שנה אחרי הסרטון, כשאני שואל את הסלהוף על התקופה הזאת בביוגרפיה שלו, הוא אומר: "אני בן אדם אמיתי, חוש ההומור שלי אמיתי, ואני מאוד כן בנוגע לחיים שלי, וכשואלים אותי שאלות, אז אני עונה עליהם. התקופה הרעה הייתה קצרה והיא פשוט קרתה. היא קרתה כי אני בן אדם. זה לא משהו שמגדיר את דיוויד הסלהוף. היא פשוט הייתה חלק קטן מאוד בחיי, זה הכול. גם אם ג'ורג' קלוני היה עובר תאונה והיה שרוע על הארץ אנשים היו מצלמים אותו. זה משהו שקרה לי ועכשיו במבט לאחור זה מוזר שזה קרה, ובמובן מסוים גם עצוב, אבל במובן אחר זה חלק מהטריטוריה בה אני חי ופועל. יחסי כיום עם בנותיי מעולים ואני אבא טוב ונהדר. להיילי, ילדתי היפה בת ה-30, יש פודקאסט בנושא בריאות הנפש. היא הופיעה כבר ב'גוד מורנינג אמריקה' וב'דה וויו'. ואילו טיילור-אן מתחתנת ב-4 לפברואר, ובחתונה אשמח מאוד לתת את ידה למדיסון - הגבר הנפלא שהיא בחרה בו".
הסלהוף נולד בבולטימור וגדל בערים אחדות ברחבי ארה"ב. אביו היה איש עסקים והאם עקרת בית. בגיל שבע הוא עשה את התפקיד הראשון שלו – בהצגה "פיטר פן" - וחלם להופיע בברודוויי. אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה, החל לשחק. תפקידו הראשון היה ד"ר ויליאם פוסטר הבן באופרת הסבון הנצחית והאהובה "צעירים חסרי מנוח", בין השנים 1975 ל-1982. "הזיכרון הכי משמעותי שלי מהתקופה הזאת היה העבודה עם ווינגס האוזר וג'וליאנה מקארת'י, ששיחקה את אמא שלי" הוא מספר, "גם ג'יני קופר המנוחה הייתה מדהימה ביחסה אליי. היא שיחקה את גברת צ'אנסר ונתנה לי עצות נהדרות על משחק. זו הייתה תקופה מופלאה בחיי, אבל למזלי עזבתי את 'צעירים חסרי מנוח' לטובת תפקיד ראשי ב'אביר על גלגלים', שם עשיתי כבר תפקיד ראשי".
בסדרת הפעולה "אביר על גלגלים", שעלתה ב-1982 ורצה ארבע עונות, הסלהוף גילם את מייקל נייט - שוטר, זאב בודד, סוכן של ארגון פרטי הנלחם בפשע בעודו דוהר על מכונית הפונטיאק המשוכללת והמדברת KITT, שניחנה בבינה מלאכותית, בפטנטים ובחוש הומור סרקסטי, והפכה לגיבורה בזכות עצמה. גם בישראל, בימי שלטון היחיד של ערוץ 1, הסדרה התחבבה על ילדים ובני נוער, שפנטזו לתפוס את מקומו של הסלהוף על ההגה ולעשות סיבוב על המכונית האהובה. ההצלחה של "אביר על גלגלים" הייתה פריצת דרך עבור הסלהוף, ולא מפתיע שהוא שומר את המכונית במחסן המזכרות שלו. הפולחן סביב "אביר על גלגלים" גרר משחק מחשב, סרטי טלוויזיה, סדרות המשך וגם סדרות שניסו לחקות אותה. עד היום יש סביבה הערצה והיא זוכה לשלל מחוות.
ב-1989 הגיח הסלהוף למרקע עם הסדרה "משמר המפרץ", שבה גילם את המציל המסוקס והשרמנטי מיץ' ביוקנן. למרות המצילים והמצילות השרירים, שזופים וחטובים, החמושים בבגדי ים אדומים צמודים, הרייטינג לא המריא - ועלויות ההפקה הגבוהות גרמו לירידת הסדרה אחרי עונה אחת בלבד. הסלהוף לא אמר נואש והיה נחוש לעשות לה הנשמה ולהחזיר אותה לחיים, כולל השקעה מכספיו הפרטיים. וזה השתלם. "יום אחד התקשר אלי פרנק טלבוט שניהל אז את חברת 'פרימנטל', ואמר: 'דייויד, מצאנו תקציב לסדרה בגרמניה'. אז נסעתי לגרמניה כדי לפגוש אותו, ושם פגשתי גם את האנשים שהפיצו את 'אביר על גלגלים'. הם שאלו אותי: 'יש ב'משמר המפרץ' מכונית?'. אמרתי: 'לא, אבל אני משחק שם ויש שם את אותם הערכים שהובילו את 'אביר על גלגלים''. אז הם אמרו: 'טוב, נקנה את הסדרה'. והם אכן קנו והיא החזיקה מעמד 11 שנה והייתה הסדרה הכי נצפית בעולם. אלוהים ישמור, זו הייתה תקופה ארוכה. 'משמר המפרץ' זו תופעה - יש לסדרה הזו כיום ערוץ משלה".
איך היחסים שלך כיום עם פמלה אנדרסון שכיכבה איתך?
"מערכת היחסים שלנו נהדרת ויציבה, ומדי פעם אנחנו נפגשים. אני מאחל לפמלה רק טוב".
בהמשך הסלהוף פיתח קריירה מגוונת במיוחד - ממחזמרים בברודוויי ובלונדון, דרך תוכניות ריאליטי כמו America's Got Talent ו"לפגוש את ההסלהופים" יחד עם בנותיו, ועד לסרטי הטראש והקאלט מסדרת "שארקנדו". במקביל, הסלהוף - שאחת מסבות סבותיו הגיעה לאמריקה מגרמניה - נהנה מקריירה מצליחה מאוד כזמר בארצות הדוברות גרמנית. אך המבקרים האמריקניים לא ידעו איך לעכל אותה, והמטירו עליו ביקורות מלגלגות. שירו Looking for Freedom צעד ב-1988 בראשי מצעדי הפזמונים של גרמניה, שוויץ ואוסטריה. ב-1993, השיר If I Could Only Say Goodbye כבש את כל אירופה.
"הדבר הכי מטורף שעשיתי במהלך הקריירה שלי היה לבקש לשיר על גבי חומת ברלין", נזכר הסלהוף. "לא היה לי מושג שראשי המדינות יסכימו לכך. הבחורה שאיתה חייתי באותן שנים שאלה אותי: 'אתה חושב שזה יקרה?'. ואמרתי לה: 'מה? לא, לאאאא'. אבל הלמוט קוהל, קנצלר גרמניה המערבית, ואריך הונקר, מנהיג גרמניה המזרחית, הסכימו. וכך שרתי לקהל של מיליון איש ב-1989 על גבי חומת ברלין. זה היה ככל הנראה הרגע הכי מדהים בחיים שלי, יחד עם לידת הבנות שלי. בעקבות ההופעה הזאת, הקריירה שלי בגרמניה התפתחה עוד יותר. למה הצלחתי בגרמניה? בגלל שאני חברותי - אני יוצא לקהל, משהו שרבים מהאמנים הגרמנים לא עשו אז".
הסלהוף אף עומד לצאת באפריל הקרוב למסע הופעות בגרמניה, ובמופע שלו ישיר בין היתר שירים של מיטלוף ("מעריץ גדול שלו") ודיוויד בואי ("מאוד מעריך את התיאטרליות שלו"). "אני אוהב את היחס המרגש שהקהל הגרמני נותן לי. האנשים צועקים במופע: 'הוף! הוף! הוף! הוף!', במשך דקות ארוכות. הלוואי ההתלהבות הזאת תמשך הרבה זמן". ובינתיים, עד שהסלהוף יצא לדרכים, אפשר לראות אותו בעוד הפקה שקשורה לגרמניה – הסדרה החדשה "העולם על פי דיוויד הסלהוף", שאת שמונה פרקיה ניתן לזמן ב-HOT VOD וב-NEXT TV.
זוהי קומדיית פשע גרמנית שנכתבה ובוימה על-ידי כריסטיאן אלווארט ("סלובורן", "כלבי ברלין"). הסלהוף מגלם בסדרה את עצמו. אנשי הסוכנות שלו, כולל בתו שהחלה לעבוד שם, מחליטים לטלטל את הקריירה שלו ולהציל אותה. וכך הם מציעים לו להופיע בהצגה של מחזאי ממריא ומדובר. הסלהוף טס לגרמניה ומאמין שההצגה תעלה בתיאטרון גדול בברלין. כשהוא מגיע לגרמניה, השחקן מגלה שמדובר בכלל באולם קטן שממוקם בעיר גרליץ, סמוך לגבול הפולני. במהלך הסדרה הוא נשאב לקנוניה בינלאומית שהולכת אחורה עד למלחמה הקרה, ומרגיש שהמציאות סביבו מתחילה להתפרק. "זאת לא סדרה שמיועדת לצופי 'משמר המפרץ' ו'אביר על גלגלים'", הוא מספר, "היא מאוד שונה ועכשווית. הגישה של כריסטיאן הייתה מאוד זורמת, כך שגם אני זרמתי והחלטתי שאני הולך לעשות את הכי טוב שלי - והתוצאה יצאה מוצלחת. הביקורות מסביב לעולם טובות גם אליי, אז זה לא רע בכלל. אני מקווה שתהיה עונה שנייה".
למעשה זאת לא הפעם הראשונה שאתה מגלם את עצמך. עשית זאת המון, למשל בסדרות "שלדון הצעיר" ו"הגולדברגים" ובסרטים "שומרי הגלקסיה 2" ו"פיראנה 3DD".
"הפעם זה מקרה שונה. ב'החיים על פי דיוויד הסלהוף' זו גרסה של דייויד הסלהוף שלא הייתה דייויד הסלהוף. במילים אחרות אני משחק את דייויד הסלהוף, אבל לא את דייויד הסלהוף - אלא משחק שחקן. אתה מבין? ממש רציתי להעביר את זה בסדרה והצלחתי. לפחות, נראה לי".
אז מי הוא באמת דייויד הסלהוף בחיים?
"דייויד הסלהוף הוא סתם בחור שמנסה להיות שחקן טוב, אבא טוב ובעל טוב, ולהצליח".
כמו ששמתם ושמתן לב, להסלהוף אין בעיה לדבר על עצמו בגוף שלישי, ואף להכריז: "אני אייקון. מוזר להיות אייקון לאנשים בכל העולם". מצד שני, הסלהוף במסגרת עבודתו וחייו הפגין לא אחת יכולת מפותחת של אירוניה עצמית ולא חשש לצחוק על עצמו.
זה קשה להיות אייקון?
"קשה לי לצאת החוצה. אני לא יכול ללכת לאף מקום בעולם מבלי שיזהו אותי. יום אחד הייתי בחוף בסנטה מוניקה, והיה שם אוטובוס שהתקלקל. קפצו ממנו כמה חבר'ה ששמחו לראות אותי. שאלתי אותם מאיפה הם וכולם אמרו: 'ישראל'. צעקתי: 'וואו, הו אלוהים'. לא היה לי מושג שאני כל כך מפורסם בישראל. אבל מסתבר שכן, וזה כיף גדול. אף פעם לא הייתי בישראל, אין סיבה למה לא הייתי. פשוט לא יצא. אבל אחת מבנותיי ביקרה בישראל וסיפרה לי שאני סופר-מפורסם שם. הגיע הזמן שגם אני אבוא. נקווה שזה יקרה בקרוב".
ועד שיגיע אלינו, השנה הסלהוף עשה פרסומת לחברה הישראלית "סודהסטרים", שנרכשה על ידי חברת האם של "פפסי" - פרסומת שהייתה מחווה ל"משמר המפרץ". הפעם הסלהוף לא חשף את חזהו השרירי. "נהניתי מאוד מהפרסומת, אפילו שאחותי ואשתי לא אהבו את הביצוע שלי", הוא מספר, "אני חשבתי שעשיתי עבודה מצוינת ושדאגתי בצילומים לכולם. הצוות עף עליי. המטרה של הקמפיין הייתה נהדרת - הכסף הלך להצלת חיי צבי ים, שהופיעו גם בפרסומת".
הסלהוף פועל לא רק למען צבי ים ("צללתי ברחבי העולם ויצא לי לראות צבים עצומים"). במסגרת פעולות הצדקה שלו, הוא תורם ועוזר לילדים. "נפגשתי עם ילדים ביותר מ-30 מדינות. עבדתי לא מעט למען ילדים חולים. המחשבה שדייויד הסלהוף יכול להשפיע על ילד מדהימה בעיניי. זה נהדר שיש לי את הכוח הזה - אם כי כמובן שזה קשה לפעמים. כשהוריי היו בחיים, הם שמחו מאוד ללוות אותי במסעותיי למען הילדים. בכלל, הוריי היו מאוד גאים בי. אבא היה מקליט את הסדרות המפורסמות שלי, לכל פרק הוא הקדיש קלטת".
הסלהוף, שתמיד ידע לשמר, למנף ולנצל את המותג שלו כדי לשרוד ולהתפרנס היטב, מעיד שהוא שואב הרבה השראה מהוריו בכל מה שקשור לגישה לחיים ולעבודה. "מה סוד ההישרדות שלי בתעשייה? אני לא יודע. זה פשוט ממשיך, וממשיך וממשיך. אני יכול להסביר את זה קצת – אני עונד טבעת שאבא שלי נתן לאמא ב-1949. זה כל מה שנותר ממנו. אבא היה אדם מדהים, חברותי ומצחיק, ואת הערכים שלי בחיים קיבלתי ממנו - וגם מאמא שהייתה בגישה של ללכת קדימה ושאסור להסתכל לאחור. היא תמיד הייתה אומרת: 'אלה החיים' ואז ממשיכה הלאה". מה שמניע אותי זה להשפיע על אנשים בדרכים חיוביות"
יש עוד איזה חלום שבא לך להגשים?
"אני חושב שדי הגשמתי הכול".
