דייויד שווימר ממשיך לתמוך בישראל ללא סייג: השחקן היהודי, שהשמיע קולו שוב ושוב מאז טבח ה-7 באוקטובר וכבר גינה את שתיקתן של נשיאות האוניברסיטאות הגדולות אל מול גילויי אנטישמיות בקמפוסים, שיתף תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" אודות האלימות המינית שהופעלה נגד קורבנות הטבח - ותקף בחריפות את אלו שמסרבים להאמין לקורבנות.
"הייתי בדירקטוריון של קרן נפגעות האונס במשך 20 שנה", פתח שווימר (57) את הפוסט שפרסם הערב (ו') באינסטגרם, "דיברתי עבור שורדי אלימות מינית, ילדים ובוגרים, במשך כמעט 30 שנה. דרך העיסוק הזה פגשתי את האנשים הכי מדהימים ואמיצים בחיי. ילדים, בני נוער, גברים ונשים שלא רק שרדו את התנאים הכי איומים שיש - אלא, עם הטיפול המתאים, לא נתנו לטראומה להגדיר אותם והמשיכו לחיים מלאי אהבה, בריאים ופרודקטיביים".
לדברי שווימר, ישנו אספקט קריטי אחד לתהליך ההחלמה - ולצדק מול מבצעי הפשע - והתנאי הזה הוא: שיאמינו לשורד/שורדת. "ללא קשר לגיל, ללא קשר לגזע, ללא קשר למין, לדת, לנטייה מינית, ללאום, לחינוך ולמצב כלכלי", ממשיך שווימר, "ישנם ארגונים מופלאים ואנשים שאני רואה כבעלי ברית בעיסוק זה, שנלחמו במשך שנים למען ניצולי אונס ותקיפה מינית - רבים מהם שורדים בעצמם. ועדיין...מדוע כה רבים מסרבים להאמין, למרות כל ההוכחות שבמצלמה ובעדויות, לנשים לילדים ולגברים שהותקפו בברוטליות בידי טרוריסטים ב-7 באוקטובר?".
"איפה הזעם שלהם?", תוהה שווימר, "בשבועות ובחודשים שאחרי, התברר כי האקטיביזם שלהם, התמיכה, היא על תנאי. הם יילחמו בטירוף עבור כל הקורבנות של אלימות מינית - אלא אם הם יהודים. עבור רבים מהם, להכחיש שזה אפילו קרה זו דרך נוחה להימנע מחמלה ואחריות אישית. אולי הכתבה הזו תגרום להם להבין שהם טועים, ולהתמודד עם הדעה הקדומה הלא-מודעת שלהם".
שווימר מסיים את דבריו בתוכחה מצמררת במיוחד. "כמו שהם יודעים, וטוב מאחרים, הסירוב שלהם להאמין לשורדים גרם להם טראומה מחודשת, וכך גם למשפחתם, לחבריהם, ולאלו מאיתנו שהאמינו להם. אבל הם יכולים להשתמש בקולם כעת. ויהיה נהדר לדעת מי הם בעלי הברית האמיתיים שלנו".
