במחצית הראשונה של הפרק הפותח את הדוקו-ריאליטי, "דנה קמה", שעלה היום ב-yes, כוכבת הסדרה, דנה אינטרנשיונל, בכלל לא מופיעה. כמו התחש מהרוח בערבי הנחל. כולם מדברים עליו, חוששים ממנו, נזהרים בכבודו, מחפשים אחריו. ב"דנה קמה", שעולה כמעט שנתיים לאחר שהוכרז ברוב הדר, אינטרנשיונל לא מגיעה ליום הצילומים הראשון שנקבע לסדרה, זה שבו היא אמורה להפגין נוכחות חגיגית בבית הנשיא ולשיר שיר הלל לשפה העברית. אירוע שאי אפשר לצאת ממנו לא טוב, חלומו הרטוב של כל מי שנמצא ראוי לדוקו-ריאליטי שיוקדש לו בלבד.
מדובר באירוע שנתפר עבורה על ידי המנהל האישי שלה, חבר הנפש, איש הסוד ובאופן כללי האדם שהיא מנהלת איתו סימביוזה עזה, שי כרם. יום השפה העברית מעולם לא נחגג בבית הנשיא עד אז. ועל אף כל זאת, צוות הצילום עומד בבוקר מול הבניין בו גרים אינטרנשיונל ושלל כלביה ומחכה. כרם מגיע ומנסה ליצור עם דנה קשר. הכלב שלה מתרוצץ למטה, אחותה מגיעה כדי לבדוק אם היא בדירה, חברה הטוב, דרורה, הולך לחפש אותה בטיילת. לאף אחד אין מושג, הבמאים אילן עבודי וג'וני קוניאק עומדים ומחכים. השעות נוקפות ואין סימן לדנה. כרם כבר תולש את שערותיו, הוא מנסה לדחות שוב ושוב את כלי התקשורת שתיאם איתם את התיעוד. גיא פינס, גלי צה"ל, לא איזה ארחי פרחי שאפשר לדחות בקש. בסוף אין ברירה, הוא מבטל את נוכחותה של דנה באירוע, מנסה לכבות את השריפות, הצוות מתקפל והולך ללקק את הפצעים.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
גודו צצה בדקה ה-20 של הפרק, עדיין לא בגופה. במהלך ישיבת מערכת של ההפקה, עניין נדיר לכשעצמו בפרקי דוקו-ריאליטי, היא מסמסת לקוניאק ומודיעה שהיא, ממש כמו הקואליציה, מוכנה להידבר. כשאנחנו פוגשים אותה ממש היא אוחזת בכלבה שלה, ונוסעת אל כרם כדי ללבן את העניינים. מיותר לציין שעד שהיא הגיעה המתח לקראת בואה נבנה כל כך, שהצופה לא מאמין שהיא הואילה להופיע לסדרה של עצמה וחש בר מזל ממש. אצל כרם היא נכנסת להלך רוח קרבי. מהשיחה שלהם עולים חילוקי הדעות ביניהם בנוגע לאירוע הזה, ורק מהטסטמוניות אנחנו למדים שבעצם כל הזמן הזה, שכולם התרוצצו כמו עכברים וחיפשו אותה, היא ישבה על גג הבניין והציצה עליהם, מחכה שיסתלקו.
השיחה בינה ובין כרם קשה ונדמה שאף אחד לא חש מעוכב על ידי המצלמות. יותר מזה, הסדרה לא ניצלה עדיין והצופה לא יכול להתרווח לאחור ברוגע וללעוס איזה קרקר בציפייה לפרקים הבאים. כרם אומר שהוא חוזר בו מהתמיכה ברעיון ועדיף שהסדרה תבוטל. אינטרנשיונל נוהמת עליו. יכול להיות שאנחנו עדים לרגע חד פעמי, שכל הטוב והיופי הזה עומד להסתיים ממש עכשיו ולא נזכה, עוד בחיינו, לקבל הצצה לחיים של אינטרנשיונל ושלוחותיה. עבודי שואל אם זה אומר שלא יהיו עוד ימי צילום. ובשלב הזה אנחנו על סף שבץ. כרם ודנה מתייחסים ללא הרף לקיומן של המצלמות ולשאלה איך הן משנות את ההתנהגות שלהם. דנה שוברת כוס. אלא שאז מתברר שהיא הסלימה את המצב בצורה מלאכותית כי היא חשבה שהבמאים מעוניינים בריב עד זוב דם. לה עצמה אין מושג אם כרם פגוע, או שהוא משתף איתה פעולה בהצגה. העניין מובהר ובדקות האחרונות של הפרק דנה נותנת את ברכתה לסדרה. וואו, איזו הקפה מדהימה.
"דנה קמה" לא דומה לשום דוקו-ריאליטי שנתקלתם בו עד כה. הנוכחות של דנה והנכונות שלה ושל כרם להתפשט מול המצלמה הם עניין אחד, אבל העובדה שלאיש מהם אין גבולות והם לא מוכנים לציית לחוקי הז'אנר הופכת את המסע איתם לרכבת הרים. אין פה במאי וצוות צילום ששולט בסיטואציה. אף אחד לא שולט בה. הם שם רק כדי לתעד, להגיד אקשן וקאט. הסדרה הזאת היא שיעור מאלף באחורי הקלעים של דוקו-ריאליטי, דבר שעבודי וקוניאק הבינו בזמן, לזכותם ייאמר, והגיבו בחוכמה: הם הפכו את המצלמה לנוכחת גם לפני העדשה, הכניסו את עצמם כמי שמגיבים לתופעה ושמה דנה אינטרנשיונל (ויש להודות, גם לכרם יש חלק נאה בסיפור) והם בעצם משמשים נציגים של הצופה באופן חסר האונים שבו הם מנסים להיגרר אחרי שניהם ועדיין לייצר מזה פרק בסוף.
התוצאה היא סדרה מתעתעת, מלאת שכבות, שלא מנסה לשטות בצופה או ללעוג לגיבוריה. היא שם בדיוק כמונו, כדי להשתומם, לצחוק, להיות במתח, לקלף את השכבה העליונה רק כדי לגלות מתחתיה עוד ים של גלדי בצל מבריקים ונוצצים. כרם ואינטרנשיונל פרובוקטיביים אבל לא לשם הפרובוקציה או הסנסציה. הדיאלוג המקביל שלהם עם הבמאים וההתייחסות הבלתי פוסקת והקולנית שלהם למצלמה ולידיעה שהם מתועדים, הופכת את "דנה קמה" למעין מבט חכם, לעתים פארודי, לעתים מעורר תדהמה, לעתים מרגש, על דוקו-ריאליטי כמו שאנחנו מכירים אותו. בקיצור, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיד את זה, וכן, זה יהיה במבחן.