אחרי שפיצחה את שוק הבשר עם ריאליטי שידוכים כמו Love is Blind או Too Hot to Handle, נטפליקס עושה מקום גם לריאליטי קצת פחות טראשי, והפעם – תחרות סידורי פרחים בשם The Big Flower Fight. אישית אני מאמינה שאפשר לעשות ריאליטי מוצלח כמעט מכל נושא, אבל "קרב הפרחים הגדול" הוא ריאליטי משמים. ולא, האשמה היא לא בפרחים החמודים, הם עשו כמיטב יכולתם, האשמה היא בתכנית עצמה.
לפני הכל אין להתעלם מהעובדה שמדובר בנושא מאתגר. תהיו איתי רגע ותנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה נתקלתם פנים אל פנים בסידור פרחים. בחתונה? בלובי של בית מלון? בלוויה, לא עלינו? אנחנו יודעים להעריך קול טוב וכישרון שירה, או לשער את איכותו של ניוקי א-לה רומנה לפי הלוק שלו והמצמוצים של השופטים, אבל למי למען השם יש מושג איך לשפוט סידור פרחים ענק בצורת עש? כן, הם יפים והכול, צבעוניים מאוד ויצירתיים, אבל אם אתם לא משוגעים לדבר או לחילופין, אזוקים בכותונת משוגעים לספה שלכם, אני מתקשה להאמין שתחזיקו מעמד. מה השלב הבא? ריאליטי הצבע המתייבש על הקיר?
"קרב הפרחים הגדול" מבוסס במובהק על הריאליטי הבריטי הוותיק והאהוב - שזכה גם לגרסה ישראלית פחות מוצלחת - "בייק אוף" (The Great British Bake Off). "בייק אוף" קנה את תהילתו כשבריטים מהוגנים ופיכחים אפו את דרכם אל הניצחון בלי לרמוס בדרך אף אחד. המתח והדרמה נבעו בעיקר מהשאלה האם המתמודדים יספיקו לאפות את הפשטידה שלהם בזמן והאם הרעיונות היומרניים שלהם יעמדו במבחן המציאות, ופחות מאינטריגות וסכסוכים בין אחד לשני. בהמשך חברת ההפקה של "בייק אוף" הצליחה להעמיד עוד שני להיטי ריאליטי דומים, שהתמקדו - תחזיקו חזק – בתפירה וקדרות, הוכחה מצוינת לכך שריאליטי טוב עובד בלי קשר לשאלה באיזה קולב הוא נאחז. וראו זה פלא – מרוב מאמץ לייצר פיל גוד TV, הצליחה נטפליקס לעקר מדרמה ועניין אפילו את הריאליטי הנקי והמנומס שעליו התבססה.
10 זוגות עם ניסיון כזה או אחר בסידור פרחים, כמעט כולם משעממים להפליא או צבעוניים באופן גנרי, הגיעו כדי להתחרות על הפרס הראשון – תערוכה בקיו גארדנס, הגנים הבוטניים המלכותיים המפורסמים בעולם, שממוקמים בלונדון. כיאה לפורמט המקורי הכל מתרחש במתחם ענק באמצע שומקום שמצויד במזווה עצום של חלקי מתכת, פרחים ואדמה. ברוב הפרקים הם מתבקשים להכין פסל חי עצום מפרחים, ואפשר לומר בזהירות שהמשימות קצת חוזרות על עצמן – חרק ענק, חיה ענקית, חלוק מפרחים שדוגמנית יכולה ללבוש.
להגיד שלא קורה כלום במהלך הפרק יהיה לא הוגן – אנשים עובדים 15 שעות על פסל פרחים, כולל ביקורים אצל הנפח ותלישת פרחים. אבל יהיה יותר מדויק להגיד שמדובר בדוקו מאשר בריאליטי, כלומר בעונה שלמה של דוקו שחוזר על עצמו בכל פרק. שני המנחים הבריטיים, נטשה דמיטריו וויק ריבס, מנסים להקליל את ההגשה אבל הם אנמיים מדי מכדי להנכיח את עצמם. השופט הראשי, כריסטן גריפית' ונדר-יאכט, מלא תשוקה ומשתדל להכניס קצת אנרגיה לפסיקות שלו, אבל אתם יודעים איך זה, כבודו לא יכול להחזיק לבד את האלונקה. הכרעת בית הדין: צאו לטבע, תריחו פרחים, אל תקטפו אותם ואת זמן המסך שלכם הקדישו לריאליטי איכותי באמת.