אגדת הרוקנ'רול טינה טרנר הלכה לעולמה אמש (ד') והותירה אחריה מורשת מוזיקלית מפוארת שהתוותה את הדרך עבור מוזיקאיות ומוזיקאים רבים. בהוקרה על שירים שיישארו עם המאזינים לעד, חזרנו לשיריה הגדולים ביותר ולביצועים הטובים ביותר של המוזיקאית החד-פעמית.
River Deep – Mountain High (1966)
את החותמת המוזיקלית שהותיר המפיק המבריק פיל ספקטור על אחד מהסינגלים הראשונים של הצמד אייק וטינה טרנר, אפשר לשמוע ממרחקים. אבל בעוד מדובר באחד השירים הגדולים בכל הזמנים - שהצליח להתברג לשלל רשימות בהן "500 השירים שהשפיעו על הרוקנ'רול" שפרסם היכל התהילה של הרוק, וכן לרשימת "500 השירים הגדולים" של הגראמי - עת יציאתו בשנת 1966 הוא לא זכה להצלחה רבה בתוך ארצות הברית, אלא רק מחוץ ליבשת. זו הייתה תחילת דרכם של אייק וטינה כצמד, אחרי שזו הייתה בהתחלה זמרת הליווי שלו, אולם התוותה במידה רבה את המשך הדרך המוצלחת שלהם, כל זמן שצעדו בה.
(Proud Mary (1970
הביצוע של אייק וטינה ל-Proud Mary - שיר שבוצע במקור על ידי ההרכב קרידנס קלירווטר רבייבל אבל כנראה התעלה על מקורו - נפתח ברוך, בהזמנה לשיח. טינה מציעה להתחיל את השיר בנחמדות ובעדינות, למרות שלדבריה הם לא מצליחים לעשות הכול בצורה נחמדה, ובמוקדם או במאוחר הם נוטים לסיים דברים "בחספוס ובגסות". הסיפור של השיר נבנה כמובטח בהדרגה שבאה לידי ביטוי בעיבוד המוזיקלי ובשירתה של טרנר, שאט-אט פותחת את ברז החספוס שלה עד למקסימום - ועוד קצת מעבר. במחצית השיר היא כבר מעניקה את כל כולה - גסה? אולי. בועטת? לגמרי.
Nutbush City Limits - 1973
היצירה הסמי-אוטוביוגרפית שהזמרת כתבה על עיר הולדתה, נאטבוש, טנסי, הפכה לאחד מלהיטיהם האחרונים של הצמד בטרם התפרקו. כיאה לכפר הקטן והשקט שהוא, מבעד למילות השיר ניכר שנאטבוש היה מקום די משמים וחסר ייחוד. מה עושים שם? ביום שישי הולכים לחנות, ביום ראשון הולכים לכנסייה. אבל בשונה מהמקום, העיבוד של השיר מעניין ומהודק - הוא נפתח בנגינת גיטרה קצבית וגרובית, מלווה במקצב תיפוף אחיד ומאופק ובחטיבת כלי נשיפה Fאנקית. בשיאו אייק יוצא לסולו סינתיסייזר חללי. לנאטבוש אולי אין גבולות מסודרים, אבל טרנר בהחלט הצליחה לשים אותו על המפה.
נפרדים מטינה טרנר - סיקור נרחב:
טינה ואייק הופיעו יחד רחבי אמריקה וזכו להצלחה רבה בטרם השני, שהיה שותפה לחיים וליצירה, שקע לתהומות הסמים ונהג באלימות קשה כלפיה. משם טרנר יצאה למסע שחרור ובהמשך גם הצליחה להזניק את קריירת הסולו שלה ולהעניק לעצמה חיים חדשים.
(Shame Shame Shame (1975
קשה מאוד להישאר אדישים לביצוע החי המשלהב של טינה ושר בתוכניתה של השנייה מ-1975. כשהן לבושות שתיהן בשמלות דומות ומרשימות, נוצצות, עמוסות ניטים וחושפות ירכיים, בלתי אפשרי שלא להידבק בדינמיקה המסחררת של שתיהן. הן רוקדות זו לצד זו בכוריאוגרפיה מתואמת, טרנר הטורפת העוצמתית ושר הענוגה - ומביאות יחד ביצוע מרענן לשירם של טינה ואייק שגורם לכל מאזין להתבייש אם לא יצטרף אליהן בריקודים. אמש, אחרי היוודע דבר מותה של טרנר, קליפ מתוך אותה ההופעה החיה עלה מחדש לרשתות החברתיות וצבר צפיות רבות.
(Whole Lotta Love (1975
אלבומה השני של טרנר, Acid Queen, יצא בשנת 1975 והכיל גרסת כיסוי נוספת, שבוצעה במקור על ידי הזוג טרנר בשנת 1969 ושהייתה תפורה למידותיה של הזמרת. ניכר שהביצוע שלה ל-Whole Lotta Love מאופק יותר מהמקור - ועם זאת מלא במתח. טרנר הגישה את יצירת המופת של לד זפלין מ-1969 בפרשנות סקסית משלה, כשבגזרת ההפקה הולבש עליו מקצב התופים איטי יותר מהמקצב בגרסת המקור, ואפקט גיטרה משקשק שנפתח ונסגר ואינטרו איטי ומשתהה. התוצאה - הרבה יותר ציפייה ודריכות אצל המאזינים, כך שברגע ששירתה של טרנר נכנסת לתמונה - הם רוצים את כל כולה. גם בתום השיר, אחרי שכלי הנגינה נעלמים בפייד עדין, מגיע אאוטרו ווקאלי נוסף ומעניין.
(Private Dancer (1984
מהשנים שחלפו מאז התפרק הצמד של אייק וטינה, לקח לזמרת זמן מה להתאושש. ברמה האישית בהחלט אפשר להבין זאת, היא הייתה חסרת-כל וניסתה להרים את הראש מעל למים. אבל ברמה המוזיקלית, רק באלבום הסולו החמישי שלה חלה תפנית שהובילה לבסוף לקאמבק המוצלח שלה בשיא שנות ה-80. Private Dance מכר יותר מ-10 מיליון עותקים, הפך את טרנר לסופרסטארית בינלאומית ונחשב לאחד מהקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית. בשיר הנושא מתוכו, שנכתב במקור בכלל עבור הדייר סטרייטס, טרנר חוגגת את המיניות והנשיות שלה, כאישה בעשור החמישי לחייה שכמו מתחילה מחדש את הקריירה שלה - הכי עוצמתי שאפשר.
(What’s Love Got to Do With It (1984
אחד הלהיטים הגדולים ביותר של טרנר - אם לא הגדול ביותר - גם הוא מאלבומה החמישי לצד שירים נפלאים שלא מצאו את מקומם ברשימה זו (I Can't Stand The Rain, לדוגמה). באופן מפתיע, השיר ישב תקופה אצל דונה סאמר בטרם הגיע לטרנר. טרי ברייטן וגרהאם לייל היו בין הכותבים העיקריים של טרנר לאורך האייטיז, וביצירת הפופ האיקונית הזו העבודה המעולה שלהם באה לידי ביטוי. "מה זה בכלל קשור לאהבה?" - טרנר שואלת שאלה פשוטה כל כך אך כואבת מאוד, בפזמון בלתי נשכח שגורם לשורשי הרוקנ'רול שלה להבליח. לא פלא שהשיר הזה זיכה אותה בשלושה (!) פרסי גראמי.
(The Best (1989
עוד להיט ענק נוסף של טרנר שמתחרה על תואר השיר הטוב ביותר ושנולד כקאבר לגרסה של זמרת אחרת - בוני טיילר. The Best יצא באלבומה השביעי של טרנר, זכה להצלחה בינלאומית נרחבת והתברג למצעדי להיטים רבים. מה אפשר עוד להגיד על הביצוע הזה? הוא כל כך מזוהה עם טרנר שהפך לשם נרדף עבור הזמרת, וגם כשמוזיקאים ומוזיקאיות חלקו לה כבוד אחרון עם הידיעה על לכתה, רבים בחרו להשתמש בדיוק במילותיה - כדי להדגיש כמה הם חושבים שהיא מופלאה. כך גם אופרה ווינפרי סיכמה את הספדה באומרה "היא באמת הייתה פשוט הטובה ביותר".
(Golden Eye (1995
שנים בודדות לפני שטרנר פרשה מעשיית מוזיקה, היא הקליטה את שיר הנושא לסרט "גולדן איי" מסדרת סרטי ג'יימס בונד, שכתבו בונו ודה אדג' מ-U2. בשונה מהבלדות המייגעות שליוו את סדרת הסרטים בשנים האחרונות, טרנר הציעה ב-GoldenEye טייק מתוחכם ועוקצני במיוחד שמצליח ללכוד את מהות היצירה שליווה בצורה מדויקת. אחרי שיתוף הפעולה המוצלח הזה, בעבור חמש השנים שבהן עוד הקליטה מוזיקה (בטרם לקחה הפסקה ארוכה), טרנר התמקדה בעיקר באלבומי אוסף שיצאו במהלך שנות ה-2000. אבל גם אם בשני העשורים האחרונים לא שחררה מוזיקה חדשה שעמדה באותם ההישגים שזכתה להם, המוזיקה הנצחית שלה נשאר עם המעריצים ועם הזמרות והזמרים שהלכו בדרכה - דרך שחצבה בעבודה קשה, עוצמתית, שורדת וחד-פעמית.
