"שקר הסולד-אאוט בגדול קיים", אומרת מנהלת האמנים ואשת יחסי הציבור מהוותיקות בישראל, רונית ארבל בתוכנית "מחוץ לפריים" ב-ynet radio. ארבל התייחסה באופן נרחב להכרזות הרבות בתקופה האחרונה של אמנים על מכירת כל הכרטיסים, בקצב שלעיתים נראה בדיוני. "התופעות הקיימות היום נבדקות במאה עיניים. שואלים 'זה נכון? זה לא נכון? הם הצליחו לעשות סולד-אאוט?'", היא אומרת. "אני מאמינה שלאנשים פשוט יש פריצות של מזל. יש איזה גל של אנשים, שאתה אומר 'אני רוצה להיות בהופעה שלהם'. אני ואתה נחשפים לאמנים האלה בתקופה האחרונה".
אני לא מדבר על שלמה ארצי ואייל גולן.
"אנחנו נחשפים לאמנים צעירים שמכריזים סולד-אאוט בנקודת זמן מאוד ספציפית - אנחנו לא יודעים מה קרה ארבע או חמש שנים אחורה כשהם עבדו מאוד קשה בשטח כדי לפרוץ ולהגיע לסיטואציה הזאת. יש אמנים שעושים דרך ומגרדים את העור, צעד-צעד, שעל-שעל, אולם אחרי אולם עד שהם תופסים את הקהל הזה ועכשיו הוא נוהר אליהם. גם מתוך כבוד גם מתוך הערכה, ויש דברים מתחת לפני השטח שאני ואתה לא מודעים אליהם, ואתה אומר פתאום איך זה קרה?".
אמן שמתחיל את דרכו עכשיו כמה זמן יקח לו לדעתך למלא את מנורה?
"בגדול בעיניי וגם בעולם יש את תאוריית חמש השנים. מהרגע שאמן יוצא, אם הוא חרוץ ואכפת לו והוא לא עובר משבר כלשהו - בתוך חמש שנים זה יקרה ובגדול. יש אמנים שקורה להם נס, ולוקח להם פחות זמן. יש מקרים שזה מתפרץ ונהיה נורא גדול ואז הם שוקעים לתקופת זמן מסוימת ואז הם חוזרים למעלה. אין חוקים, זה נורא תלוי. החוק היחיד בעיניי בתחום שלנו זה חריצות".
אבל למה לדווח על סולד-אאוט כשזה לא נכון?
"יש אמנים ומנהלים שחושבים שהסולד-אאוט הוא תכלית הכול. אני חושבת שהדרך חשובה מהמטרה. זו עניין של פוזה, אגו. אני מראה לכם. שופוני עליי, עלייך. אני באופן אישי לא מעריכה חוסר אמירת אמת".
ארבל עבדה עם דור שלם של אמנים בהם צביקה פיק ועופרה חזה ז"ל, אריאל זילבר, אתניקס, אביב גפן, רמי וריטה, אייל גולן - בערך כל זמר או זמרת גדולים שתעלו על דעתכם, עברו איכשהו במשרד שלה. את דרכה היא החלה בתור אשת יחסי ציבור שטיפלה במשברים התקשורתיים של לקוחותיה. כך למשל, ליוותה את הגירושים של רמי קלינשטיין וריטה שהסעירו מדינה שלמה. "זה מאוד קשה, כשאתה עובד עם אמן תקופת זמן מסוימת אתה נהיה המשפחה שלו. הסודות שלו פרוסים לפניך. זוג שמתגרש בפרופיל תקשורתי כל כך גבוה זה נורא קשה".
בתהליכים אישיים שאמנים עוברים, הם שמים את התקשורת לפני החיים הפרטיים?
"בחיים לא. תחשוב שהיית מתגרש, היה משהו חיצוני שמעניין אותך? אני יכולה להגיד, שכשרמי וריטה התגרשו וזה התפרסם בעיתון, בערב הייתה לריטה הופעה, והיא הייתה מאוד עצובה מאחורי הקלעים. השאלה היחידה שאני זוכרת ששאלה אותי בסיטואציה הזאת היא: 'איך אני אשיר את כל השירים שהוא כתב לי'. הזכרונות מכל שיר בבית על הפסנתר בסלון, זה אישי. אני שמחה מאוד לראות אותם עכשיו. חימם לי את הלב לראות אותה מופיעה ביום ההולדת ה-60 שלו".
עד כמה את נמצאת בקרביים שלהם?
"בגלל שהאישיות שלי כזאת אז ברור שאני נמצאת".
איך את יודעת לא לחצות את הגבול?
"אני אישה חכמה, אני לא חוצה גבולות אף פעם. אני בודקת את גבולות הגזרה של מה נכון ומה לא. אני מגיעה עד למקום שזה לא נכון לאמן, יש גם לפעמים אמנים שאומרים לי 'רונית, רגע אחורנית'. יש הרבה משברים, משברים נפשיים שהם קשים מאוד עד לרמת אשפוז, שאני מלווה ובאה לבקר ואני עוצרת ושואלת שאלות וכשאני צריכה להחזיר את הגלגל ולהתחיל לעבוד מחדש, אני מדברת עם הרופא ומדברת עם ההורים ומבררת אם יש את החוזקות לחזור".
משברים נפשיים כאלה קורים הרבה?
"אמן חייב שיהיה לו מנטור או פסיכולוג צמוד. כשאמן מתחיל לדבר איתי אני תמיד שואלת: 'יש מישהו שמלווה אותך בעולם הפסיכולוגי? יש מנטור? יש לך עם מי לדבר? כי אני לא אהיה זמינה לשיחות היותר עמוקות על הפחדים שלך. אני זמינה, אבל אין לי את הכלים'". ארבל מוסיפה כי האמנים שתחתיה משתפים אותה ברוב הדברים בחייהם, "אני אמא. אתה יודע מה? אני מאמא כזאת, לא אמא".
איך זה מרגיש כשנפרדים מאמן שהיה בשבילך כמו בן, כמו אייל גולן?
"אייל ואני ליווינו אחד את השנייה עשר שנים. כשהתחלנו לעבוד הוא היה בן 30 וסיימנו לעבוד חודש וחצי לפני שחגג 40. ליוויתי את אייל רק בטוב. כהצהרה, אני מאוד אוהבת את אייל גולן, היה לנו קשר טוב מאוד. בעשור שעבדתי איתו הוא היה נקי משערוריות ובלאגנים, הכול היה עבודה נטו".
את הפכת אותו לזמר שהוא היום?
"לא, יש לו מתת אל. עשר שנים של עבודה. ממתי שהוא נפרד מישי בן צור ועד שהוא פגש את בני פרץ. עשר שנים מקסימות של הצלחות גדולות. שנינו למדנו מהדרך הזאת המון. אם החליט ללכת לדרך אחרת - אני עדיין עשיתי איתו עבודה נהדרת. אני לא נעלבת. זה לא מבטל את מה שאני עשיתי".
את ליווית את אייל גולן בסרט "שמועות" שבו עורר סערה כשאמר על יחסיו עם אילנית לוי "כמה אתה יכול לאכול סטייק אנטריקוט, אני רוצה לפעמים לאכול פרוסה עם שוקולד"
"הוא בחר להגיד את זה. ראיתי את העריכה, ראיתי את המשפט. הסתכלנו גם הוא וגם אני. שאלתי אותו 'אתה עומד מאחורי המשפט הזה? זה משפט שיעשה רעש', הוא אמר לי 'כן, זו המציאות'".
כאשת יחסי ציבור את צריכה לשמור על האמן שלך.
"אני לא יכולה לא לתת לו להגיד את מה שהוא מרגיש. בדיעבד אני חושבת שהוא הצטער על זה כי פגע באילנית, ואילנית מאוד יקרה לו".
לא ראית את הפגיעה באילנית?
"לא. זה משפט קשה. אבל צריך להגיד שיש הלך רוח של תקופה, אני בטוחה שהיום הוא לא היה אומר כזה משפט. הוא מסובך בדברים יותר קשים מהמשפט הזה. בתקופה שלי, אייל גר בבית ליד אמא שלו, טיפל בילדים והיה חבר טוב של אילנית. גם הגירושים היו כל כך יפים ונעימים, הם יצאו מחובקים מבית המשפט, ולא כי אני אמרתי 'תתחבקו'. בעשור שעבדנו יחד הוא היה בשלב אחר לחלוטין. אני זוכרת שדיברנו והוא אמר לי 'אני נורא רוצה לעבוד עם בני, ואני חושב שאני רוצה לחבור אליו, את חושבת שתוכלו לעבוד ביחד?' אמרתי שאני חושבת שלא".
למה לא?
"כי אנחנו (מדברים) בשפות אחרות לחלוטין - בחשיבה אחרת, במיתוג אחר. אני אמרתי לבני שטוב שם משמן טוב, ובני אמר לי 'השמן הכי חשוב'".
ארבל שמנהלת בין היתר את רן דנקר, עדן מאירי, נרקיס ועברי לידר, התייחסה לפוסט של האחרון בנושא הדאגה שלו לקהילת הלהט״ב בשל עליית מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר: "אני מאמינה שאיתמר בן גביר ועברי לידר ייפגשו בעקבות הפוסט". האזינו לתוכנית המלאה "מחוץ לפריים", שבה ארבל מספרת כיצד היא בונה אמנית שמגיעה אליה מתחילת הקריירה, במה זה כרוך, על ההופעות הבינלאומיות של קיץ 2023 בישראל ועוד.