השחקנית והבמאית אן הייש הלכה לעולמה בגיל 53 בעקבות תאונת הדרכים בה הייתה מעורבת בלוס אנג'לס בתחילת חודש אוגוסט - כך דווח הערב (ו') באתר "הגארדיאן". למרות שבאופן רשמי נקבע מותה, באתר "דדליין" דיווחו כי גופה של הייש עדיין מחובר למכשירים במטרה לאפשר בהמשך את השתלת איבריה.
הייש התנגשה עם רכבה במוסך ובהמשך בבית נוסף, מה שגרם לשריפה לפרוץ במקום. היא נלכדה ברכבה וסבלה מכוויות רבות בשל כך. לאחר התאונה הייש אושפזה בבית החולים ואף נכנסה לתרדמת בעקבות הפגיעות הקשות, כולל בריאותיה. מכונת הנשמה סיפקה לה חמצן, אך היא לא הצליחה לשרוד.
הייש פרצה באופרת הסבון האמריקנית "עולם אחר", בה כיכבה במשך כארבע שנים, ואף זכתה על תפקידה בפרס האמי ובשני פרסי סופי (טקס פרסי אופרות הסבון). במהלך שנות ה-90 פרצה הייש גם בקולנוע, ושיחקה במגוון סרטים. היא זכורה בעיקר הודות לתפקידיה בסרטים "וולקנו", "דוני בראסקו", "שישה ימים, שבעה לילות", "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", וכמובן "פסיכו" מ-1998, החידוש של גאס ואן סנט לסרטו של אלפרד היצ'קוק, בו גילמה הייש את מריון קריין - תפקיד שבסרט המקורי גילמה השחקנית ג'נט לי.
בהמשך הקריירה שלה השתתפה הייש במגוון סרטים עצמאיים והופיעה במספר רב של סדרות, לרוב בתפקידי אורח. ב-2004 קיבלה מועמדות לפרס האמי על משחקה בסרט הטלוויזיה "בחירתה של איימי", כשבאותה שנה זכתה גם במועמדות לפרס הטוני בהצגה Twentieth Century לצד אלק בולדווין.
הפרויקט הטלוויזיוני האחרון של הייש היה בסדרה "בית המשפט", בה השתתפה החל מעונתה השנייה. הייש גם נטלה חלק בסדרה The Idol, שאותה יצרו סם לווינסון("אופוריה"), רזה פאחים והמוזיקאי דה וויקנד, שעתידה לעלות על המסך הקטן בקרוב. בנוסף, ישנם מספר פרויקטים קולנועיים בהם השתתפה בשנה האחרונה אשר טרם זכו להפצה.
בין 1997 ל-2000 ניהלה הייש מערכת יחסים מתוקשרת עם אלן דג'נרס, וטענה שמאז כל שאר מערכות היחסים האחרות היו עם גברים בלבד. בשנת 2001 התחתנה הייש עם הצלם קולמן לאפון, ושנה לאחר מכן נולד לבני הזוג בן. ב-2007 התגרשו הייש ולאפון, וב-2009 נולד לה בן נוסף יחד עם השחקן ג'יימס טאפר, אשר כיכב לצידה בסדרה "גברים על עצים". ב-2018, לאחר עשר שנות זוגיות, נפרדו השניים.
"זהו יום עצוב", הגיבה דג'נרס בחשבון הטוויטר שלה אחרי הבשורה על מותה של הייש, "אני שולחת את כל אהבתי לילדיה של אן, למשפחתה ולחבריה".
להייש היו ארבעה אחים ואחיות, שלושה מהם הלכו לעולמם - סוזן מתה ממחלת הסרטן, סינתיה ממום בלבה ונייתן נהרג בתאונת דרכים, כשהייש עצמה טענה שנים מאוחר יותר שהוא למעשה התאבד.
במספר ריאיונות שקיימה היא טענה שסבלה ממחלת נפש עד גיל 31, ותלתה את האשמה באביה שלדבריה התעלל בה מינית כשהייתה ילדה. היא טוענת שהמעשים הללו גרמו לה ליצור אלטר אגו, וכדי להרגיש בטוחה עברה בכל פעם למקום דמיוני שקראה לו "הממד הרביעי".
