כולנו זוכרים את הסצנה המכוננת ששולבה בתחילת דרכה של "חתונה ממבט ראשון" כשעוד היינו צעירים ותמימים ורצינו להאמין שמדובר בעניין מדעי - אחת הכלות המיועדות עומדת מול בופה של חולצות מיוזעות ומרחרחת אותן אחת-אחת כדי למצוא את הגבר שההורמונים שלה מחבבים. מה לא עושים כדי לעקוף את האונות בדרך לזוגיות. ובאמת יש לא מעט נחמה ברעיון שהתאמה גנטית היא למעשה האבא והאמא של המשיכה לבן או בת הזוג ושכל שאר הפרמטרים, כמו אופי או תחומי עניין משותפים, נועדו רק כדי להצדיק או לתרץ את הרצון להתפלש זה בגופו של זו. אבל האבולוציה הטלוויזיונית קבעה אחרת. סצנת הפרומונים לא שרדה מעבר לעונה הראשונה, ואת שאר הזיווגים הכושלים נאלצו הפסיכולוגים לקבוע בכוחות עצמם, בלי עזרתו הנדיבה של המדע.
התאמה מושלמת – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
אבל החלום עדיין בועט ו"התאמה מושלמת" (The One), דרמת העתיד הקרוב שעלתה בנטפליקס בסוף השבוע האחרון, נשענת גם היא על הרעיון המפתה של מציאת זיווג באמצעות התאמה גנטית ובכך להכחיד את אפליקציות הדייטים מהעולם. בעולם של "התאמה מושלמת", מיליוני זוגות כבר זווגו באמצעות דגימת די.אן.איי קטנה ואלפי משפחות פורקו כי אנשים העדיפו לחפש את הסול-מייט המושלם שלהם במקום להשקיע במערכת יחסים קיימת - ועל כל זה מנצחת רבקה, מי שהמציאה את השיטה, מיליונרית אמביציוזית שמחזיקה בזוגיות פוטוגנית משלה ובסוד מן העבר.
כמובן שלא על רבקה לבדה תחיה הסדרה, ולצידה של הגיבורה מתנהלים כמה קווי עלילה מקבילים ומשניים כמו מארק והאנה, שמנהלים זוגיות מאושרת אבל האנה בכל זאת מוצאת בסתר את האישה שהגנטיקה ייעדה לבן הזוג שלה, או קייט, השוטרת שחוקרת את רבקה, שעמדה לפגוש את המיועדת שלה עד שתאונת דרכים קשה גזלה אותה ממנה, וכן שלל חברים מהעבר הרחוק ומההווה הנוכחי של רבקה, שמסייעים לה במשימה הקדושה של קידום העלילה. הסדרה, אגב, מבוססת בחופשיות על רומן בעל אותו השם של ג'ון מארס.
בניגוד ל"חתונמי", ל"התאמה מושלמת" הייתה את הפריווילגיה לגרום לרומנטיקה הגנטית להצליח. הצמא לתוכן המתרחש בעולם עתידני, בו הטכנולוגיה לוקחת את האנושות למסלול מקביל הפכה את "מראה שחורה" להצלחה, לפחות בעונות הראשונות שלה. תסריטאי חכם ויצירתי היה עושה מטעמים מהרעיון של פומו רומנטי. "לא יהיו יותר סיפורי היכרות של אנשים", אומרת אחת הדמויות לרבקה כשהרעיון של התאמה גנטית רק נהגה. בכל זאת מדובר בקטיעה של אחת מאבני היסוד שגוזלת לא מעט משאבים מהקיום האנושי – מציאת בן זוג מתאים למערכת יחסים. אבל התסריטאים של "התאמה מושלמת" לא מימשו לגמרי את הפוטנציאל. במקום להבין שמה שמושך את הצופים היא הצפייה בדילמות של מציאות חדשה המוכתבת על ידי עולם חדש, הם העדיפו להעמיד במרכז פרשת רצח מסתורי שאינה מסתורית כלל והקיפו אותה בעלילה צפויה וקלישאתית שלא מצליחה לתפקד אפילו כגילטי פלז'ר לגיטימי.
התוצאה היא סדרה שנחלקת לשניים – החלקים שעוסקים במערכות היחסים מעניינים, בעוד שהחלקים שעוקבים אחר רבקה, גיבורה איומה ומשעממת והניסיון שלה להימלט בכל מחיר מהשלכות הפשעים שלה (ולמרבה הצער הם רוב הסדרה), הם נטולי ברק וברורים מראש.
הרעיון המצוין של פומו רומנטי – האם אי שם מחכה לי זוגיות טובה יותר מזאת שיש לי כרגע, והיא במרחק תלישת שערה אחת – לא מקבל שום ביטוי פסיכולוגי בעלילה המרכזית ולא מתפתח. באותה מידה, רבקה הייתה יכולה לנהל סטארט-אפ לניהול צבעי המלתחה של מרב מיכאלי ואף אחד לא היה שם לב להבדל. בשורה התחתונה, מדובר בעוד פריט שיעשיר את האלגוריתם של נטפליקס, אבל סביר להניח שידלל את התאים האפורים של הצופה.
