מאז תפקידה הראשון על המסך הגדול, בסרט "סוף העולם שמאלה" מ-2004 שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר, נטע גרטי שיחקה בהצגות רבות על במות הקאמרי ובית ליסין, בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה, בהן "פאודה", "עממיות" ו"בת השוטר" (שתעלה ב-18 באוקטובר בערוץ טין ניק, yes). כמו על כולנו, הסגר גזר עליה שעות ארוכות בבית עם המשפחה והיא משתדלת ליהנות מאסקפיזם בריא, אבל גם להישאר מעודכנת בנזקי הרשתות החברתיות, ולא פחות חשוב - במוזיקה העכשווית. גרטי מצטרפת לפרויקט ההמלצות שלנו ונותנת יד למאמץ המשותף לעזור לכם להעביר בכיף את שעות הסגר.
המלצת צפייה: "העונה השנייה של 'ככה זה' של דנה מודן, אסי כהן ורם נהרי. בעלי פיטר (רוט, המוזיקאי - מ"ה) ואני ראינו את העונה הראשונה כשהיא יצאה, ואת העונה הנוכחית ראינו ביומיים. עצרנו את עצמנו מלראות את הכול בערב אחד, אז השארנו קצת ליום שאחרי. זה כל כך טוב מכל הבחינות. אני אוהבת דמויות שאתה אוהב ושונא אותן באותה נשימה. הכתיבה, המשחק, הבימוי, המוזיקה של אלדד גואטה והטון העגמומי פשוט מושלמים".
"אהבתי גם את הסרט 'מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית' בנטפליקס. זה דוקו על ההשפעות ההרסניות של הרשתות החברתיות ועל מה שעומד מאחורי הפסיכולוגיה של ההתמכרות אליהן. הסרט נותן הצצה מעניינת ומטרידה (באמת למה לא להטריד עוד קצת בימים אלה אם אפשר?) למנגנון הפנימי ברשתות החברתיות שמהונדס לכלוא את המשתמש. בינתיים הדבר החיובי שהצלחתי להוציא מהצפייה בו זה למחוק מהטלפון את האפליקציה של פייסבוק, שבה להרגשתי מצטברת רוב האלימות. אנחנו חיים כרגע בניתוק ובידוד מכולם, אפילו מהמשפחה, ופייסבוק מהווה תחליף אינסטנט, מקום מפגש וירטואלי, אבל כמות האינפורמציה הלא מועילה שם עולה על גדותיה ואני לא רוצה שזה יהיה חלק מהחיים שלי".
המלצות האזנה: "אני קמה לרדיו במטבח. מדליקה אותו בבוקר, והוא נשאר דולק בדרך כלל עד הערב כשמדליקים טלוויזיה. בדרך כלל אני על כאן 88, אבל אני נעה לרוחבה של הסקאלה כל היום. קיבלתי את הרדיו הזה במתנה ביום ההולדת האחרון שלי. יש בו אופציה של בלוטות׳, אז כשאני מתייאשת מהפרסומות אני שמה מוזיקה מהספוטיפיי. הבת שלי לני (כיתה ח' בזום) מלמדת אותי הרבה ומעדכנת אותי במה שקורה בעולם ובאמנים מעולים מהשנים האחרונות, כמו טיילר דה קריאייטור. יש לה טעם מצוין במוזיקה ובכלל".
המלצת קריאה: "'מחר ניסע ללונה פארק' של אילנה ברנשטיין. זאת יצירה גדולה על אימהות. הספר נכנס לי לחלומות ומתחת לעור, עם גיבורה שנמצאת במאבק קיומי. הסופרת חושפת באומץ סודות כמוסים מנפש של אמא בעולם הזה באופן חסר רחמים ממש. הספר נגע בי מאוד. עמוק, אפל ומאוד כן. הייתי רוצה לגלם את הדמות הזאת".
- רוצים לקרוא את הפרק הראשון מ"מחר ניסע ללונה פארק"? לחצו כאן
המלצה כללית לסיום - איך את נרגעת בזמן הסגר? "לי עוזר לעבוד בגינה. אני שותלת, משקה ומנכשת עשבים. כילדה אחד הבילויים המועדפים עליי היו לנסוע עם אמא שלי (שהיא כמו מגדיר צמחים מהלך) למשתלה בגבעת ברנר. אז כן, זה מרגיע אותי. אולי משהו בלעבוד, בלתת חיים ולטפח צמח עדין כשיש כל כך הרבה דיבורי מוות מסביב, מאזן אצלי במעט את האימה".