בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה עבר בוועדת השרים לחקיקה "חוק הרייטינג". היועצת סבורה שמדובר בפלישה לפרטיות הצופה ופגיעה בחופש הביטוי הפוליטי.
ח"כ שלום דנינו (ליכוד) הציע לקבוע כי במהלך שעות השיא, שהן שעות השידור בין 06:00 ל-11:00 ובין 19:00 ל-23:00, יציג משדר טלוויזיה לצופה את נתוני הצפייה בערוץ הטלוויזיה הנצפה בזמן האמת. הצעת החוק תחול על משדרי טלוויזיה ציבורית ופרטית, ערוצים קטנים וערוצים קטנים כאחד. עוד מוצע לקבוע כי שר התקשורת יקבע מערכת, אחת או יותר מבין המערכות הנמצאות בשוק, למדידת נתוני צפייה, ועל בסיס נתוני מערכת כאמור יציג משדר טלוויזיה נתוני צפייה לצופה.
כמו כן, כדי להבטיח שקיפות מלאה מצד כלל ערוצי הטלוויזיה המשודרים, מוצע לקבוע כי כל משדר טלוויזיה ידווח לגוף המפקח עליו, אחת לחודש, את נתוני הצפייה בשידוריו.
בחוות דעת של המשנה ליועצת מאיר לוין לשר המשפטים יריב לוין נאמר: "הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות, ובתוך כך בזכות לחופש הביטוי והעיתונות, פגיעה הנובעת ממעורבות שלטונית פוליטית בשוק השידורים, ולכן יש מניעה חוקתית בקידומה". לדבריו, על פי ההצעה "יתבצע איסוף כופה ושיטתי של כלל נתוני הצפייה של כל אדם בישראל, כל אימת שהוא צורך תוכן טלוויזיוני, מבלי שנתן הסכמה מפורשת לכך. נתוני הצפייה בטלוויזיה הם מידע רגיש ביותר. איסופם חודר את דל"ת אמותיו של הפרט, וחושף בפני רשויות השלטון מידע רחב בדבר תמהיל התוכן הנצרך על ידו. מידע זה עשוי לחשוף, בין היתר, את תחומי העניין של הפרט, את דעותיו ואמונותיו, את נטיותיו המיניות ועוד".
לוין סבור כי איסוף המידע בכפייה מכלל הציבור, מבלי שניתנה הסכמה מפורשת לכך על ידי כל אדם שנאסף מידע על אודותיו, והעברתו השיטתית לידי רשויות השלטון – מהסדרי השידורים ומשרד התקשורת – עולה כדי פגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות. בדברי ההסבר לא מוצגת תכלית שבכוחה להצדיק את הפגיעה החמורה בזכות החוקתית, וממילא אין התייחסות לעמידתה של ההצעה במבחני פסקת ההגבלה הקבועים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
עוד הוא קובע כי מדובר בפגיעה בזכות החוקתית לחופש הביטוי ובכלל זה בחופש הביטוי הפוליטי, בזכות הציבור לדעת, בחופש העיתונות ובחופש הפעולה של ערוצי התקשורת אל מול השלטון. חשיפת התכנים שבהם צופה אדם בפני גוף חיצוני שלטוני פוליטי, מבלי שניתנה הסכמתו לכך, עלולה ליצור אפקט מצנן לגבי התוכן שאותו יצרכו לרבות בתחום החדשות והעיתונות. חשש זה מתעצם על רקע ההצעה כי מאפייני מערכת המדידה ושיטת המדידה יקבעו על ידי השלטון, וכי המידע שיאסף יעבור במישרין לרשויות השלטון.
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב על הודעת היועמ"שית: "היועצת המשפטית לממשלה מוציאה הודעות יח"צ מיותרות תוך התנגדות להחלטה שלא התקבלה. בוועדת השרים היום בדיון על ההצעה אמרתי במפורש, יחד עם שר המשפטים, כי הצעת החוק תעבור את ההתאמות הנדרשות כך שלא תפגע בפרטיות המשתמשים. ההצעה אושרה בכפוף להסכמת שר התקשורת. היועמ"שית, באופן לא ברור, מחליטה להוציא הודעה כאילו ההחלטה שהתקבלה תאפשר פגיעה בפרטיות, ועל אף מה שנאמר בצורה מפורשת לנציגתה בדיון על ידי שר המשפטים ועל ידי. שיערב לה.
"בכל מקרה, ובוודאי כאשר מדובר בהצעת חוק פרטית, עמדתה חשובה כקליפת השום. נקדם את ההצעה בהתאם לעקרונות שקבענו. סיכמנו על עקרון מוביל: שקיפות לציבור. במנגנון המדויק נטפל בדיוני הוועדה בכנסת".
