כוכב הקולנוע הברזילאי ואגנר מורה התחיל את קריירת המשחק שלו בגיל צעיר והיה דמות מוכרת בארצו בעיקר בזכות סרטי "יחידת עלית". אבל שום דבר לא הכין אותו להיסטריה ולפרסום שקיבל אחרי שגילם את ברון הסמים המיתולוגי פבלו אסקובר ב"נרקוס", אחת הסדרות הפופולריות של נטפליקס ששאבה אליה מכורים מכל העולם כולו.
"אני מאוד גאה ב'נרקוס'. היא הייתה חשובה מאוד בהעלאת המודעות לסחר בסמים. ריתק אותי לגלם מישהו כמו פאבלו אסקובר שהיה היה איש מורכב. כמובן שהוא היה אדם מרושע, אבל הוא היה מורכב. מאז 'נרקוס' הפכתי לפופולרי הרבה יותר מעבר לגבולות ברזיל. ההצלחה פתחה לי הרבה דלתות ואפשרה לי לעבוד יותר", אומר מורה (43), כשנפגשנו בפסטיבל ברלין וממשיך, "למרות שעברו כבר חמש שנים מאז ש'נרקוס' פרצה למרקע, עדיין אנשים שנתקלים בי, מזהים אותי ממנה וחושבים שאני אסקובר, הם מסתכלים עליי ושואלים: 'רגע, אתה הבחור ש…?' או 'אתה הבחור השמן?'. ואני עונה להם: 'כבר לא, אחי'".
כמה קשה היה להיפטר מפאבלו אסקבר האלים ועב המשקל, פיזית ורגשית?
"לא כזה קשה. הייתי חייב לעשות את זה, אחרי שביליתי שנתיים עם גוף שלא היה שלי, מנסה להמציא אנרגיה של מישהו כבד. הייתי מוכן לזה כשסוף-סוף סיימנו לצלם. התחלתי בדיאטה טבעונית רק כדי להיפטר מהכול ולחזור לכושר שהיה לי קודם. כמובן שפיזית, ככל שאתה מתבגר, כך יותר קשה לרזות. אבל זה לא היה סיפור גדול".
בעקבות הצלחת "נרקוס", מורה קיבל הצעות רבות אבל לא תמיד ענה בחיוב. "תמיד הייתי בררן - אני גאה בבחירות שלי ובסוג האמן שאני. אני אומר יותר 'לא' מ'כן', בעיקר להצעות מהוליווד וזה מלחיץ ומטריף את הסוכנים שלי, אבל אני מרגיש שלא הייתי מאושר אם הייתי עושה דברים שלדעתי הם מטופשים או עושה משהו רק בשביל לעבוד עם כוכב גדול, רק כי זה פרויקט גדול, רק כי זה הרבה כסף. הייתי סובל אם הייתי צריך לעשות משהו כזה".
לאיזה סוג פרויקטים אמרת לא?
"לא הסכמתי למשל לעשות דמויות לטיניות סטריאוטיפיות. אחרי העונה הראשונה של 'נרקוס', שהייתה ביג דיל, פנו אליי הרבה אנשים והציעו פרויקטים שונים. לקחתי את הזמן לחשוב מה אני רוצה לעשות עם הקריירה שלי ואני גאה בכך. בגישה שלי היה קטע לטיני פוליטי כזה: אני לא אוהב את האופן שבו מציגים לטינים בסרטים. לטעמי אין לנו מספיק ייצוג, ונותנים לנו דמויות של האיש הרע, סוחר הסמים או הבחורה הלטינית הסקסית. אני רוצה לעשות סרטים בהם אני יכול לדבר עם המבטא שלי, אבל להיות כל דבר".
מורה אמנם לא הופיע בעונות האחרונות של "נרקוס", אבל מסתבר שהוא לא נפרד ממנה לגמרי. "אני עומד לביים את העונה הבאה של 'נרקוס' במקסיקו", הוא מגלה.
עד שזה יקרה, אפשר יהיה ליהנות מכישוריו של מורה בסרט החדש "סרז'יו", שמגיח לנטפליקס ביום שישי הקרוב. מורה, שגם הפיק את הסרט, מגלם שוב דמות אמיתית: סרז'יו ויירה דה מלו, דיפלומט ברזילאי כריזמטי שעשה קריירה מרשימה בארגון האומות המיוחדות ונהרג בפיגוע במהלך שליחות בעיראק. "הרעיון לעשות את 'סרז'יו' נבע מתוך הרעיון השאפתני להפיק סרטים על אנשים מהקהילה הלטינית, שאינם מחזקים סטריאוטיפים קיימים. סרז'יו היה הממונה מטעם האו"ם על סוגיית הפליטים. כשהוא נהרג בפיגוע במלון בעיראק ב-2003, הוא היה הממונה על זכויות אדם באו"ם. הוא היה מנהיג חכם ופרגמטי והיה אמור להיות המזכיר הכללי אחרי קופי אנאן".
"סרג'יו" - טריילר
למורה היה חשוב להעלות לתודעה את דמותו של הדיפלומט חדור האידיאלים. "סרז'יו לא ידוע כפי שמגיע לו. הוא גיבור ברמה האישית מבחינתי - מה גם שאני עובד עם האו"ם ומשמש שגריר של רצון טוב מטעם ארגון העבודה הבינלאומי ופועל כנגד העבדות, שעדיין קיימת לצערי בעולמנו. החיים שלי נחלקים בין משחק לבין פעילות למען זכויות אדם, כך שסרז'יו מהווה מופת עבורי - הוא היה אדם שהקדיש את חייו לזכויות האדם והיה לו חיבור חזק לאנשים שחיו בתנאים נוראיים".
מורה מעיד שהוא חב את המודעות החברתית-פוליטית המפותחת שלו לרקע ממנו בא. "גדלתי בעיר ענייה מאוד בצפון ברזיל בשם רודלאס. נולדתי בזמן הדיקטטורה הצבאית ובילדותי ראיתי הרבה מקרים של הפרות בוטות של זכויות אדם ועוני קיצוני, וזה השפיע עליי. לכן לא מפתיע, שאני, אישית, לא יכול שלא להזדהות עם מהפכנים. ואני באמת מאמין שלאזרחים יש לא רק הזכות, אלא גם החובה, להתנגד לשלטונות רודנים ומושחתים - לא משנה איך".
למורה יש לא מעט השגות על ז'איר בולסונארו, נשיא ברזיל הימני קיצוני, השמרן ההומופוב, אויב יערות הגשם וחברם הטוב של נתניהו וטראמפ. "בהתחלה בולסונארו נתפס די כבדיחה ואף אחד לא האמין שהוא יוכל להיבחר לנשיאות. אני מתנגד לכל מה שהוא מייצג. אנחנו חיים כיום תחת, בואו נודה באמת, ממשלה פשיסטית, שלוקחת זכויות מכל מיני קהילות".
גם בארה"ב אף אחד לא האמין שטראמפ יבחר.
"בולסונארו נבחר רק בגלל שטראמפ פתח לו את הדלת. אבל כשאנשים שמשווים את בולסונארו לטראמפ. אני תמיד אומר להם: 'אתם מטורפים'. בארה"ב לפחות המוסדות איתנים והדמוקרטיה מאוד יציבה. בניגוד לבולסונארו, טראמפ לא יכול לעשות כל מה שבא לו".
מה אתה חושב על החברות האמיצה בין בולסונארו ונתניהו?
"כן, לצערי הם קרובים", צוחק מורה. "חוששני שיש להם מערכת יחסים טובה. גם המושל של ריו דה ז'נרו הוא ימני קיצוני, והדבר הראשון שהוא עשה כשנבחר לתפקיד היה לנסוע לישראל לקנות רחפנים מצוידים בנשק, כדי להפנות אותם לפאבלות ולהרוג שם אנשים שחורים. אני חושב שזה מזוויע, שהטכנולוגיה הזאת נקנתה דווקא בישראל".
מורה מגלה שהוא משלם מחיר על דעותיו השמאלניות ועל פועלו למען זכויות אדם, במיוחד מאז שבולסונארו עלה לשלטון. "יש המון אנשים שלא אוהבים אותי בברזיל. יש אצלנו תנועה נגד אמנות, תרבות, חינוך וחשיבה ביקורתית. הסרט שביימתי לאחרונה, 'מריגלה', על קרלוס מריגלה – מהפכן, אקטיביסט וסופר בעל דעות מרקסיסטיות שפעל נגד חוסר צדק ונהרג במארב משטרתי ב-1969, צונזר בברזיל והתקשיתי להפיץ אותו. מפיצים ובעלי אולמות קולנוע פחדו מהממשלה וחששו להציג אותו... בולסונארו לכלך על הסרט מבלי שראה אותו וצילם וידאו בו הוא אומר: 'זה מטורף, החבר'ה האלה עושים סרט על טרוריזם'. אתה מבין מזה עד כמה המצב בכי רע בברזיל".
מורה חושש במיוחד מתרבות הפייק ניוז, במיוחד כשהוא היה קורבן שלה. "לפני שנה ומשהו התראיינתי בברזיל ואמרתי שהייתי רוצה לשוחח עם מישהו מהימין הקיצוני, או אפילו סתם מהימין ולהחליף רעיונות. ומיד אחרי שהתראיינתי חבר'ה ממפלגת הימין השולטת צילמו לי וידאו תגובה. ציפיתי שיגידו משהו כמו: 'אתה אומנם שמוק, אבל בוא לדבר איתנו על פוליטיקה'. אבל בווידאו התגובה נאמר: 'ואגנר מורה דיבר תחת השפעת קוקאין'. אנשי הימין ערכו את הווידאו ככה, שזה נראה שאני מסניף סמים. הסרטון הזה הפך לוויראלי והיה בכל פינה ברשת".
ומה קרה באמת?
"הייתי בראיון בדיוק כמו שאני עכשיו מדבר אתך - עם אף סתום מנוזל, בגלל שיש לי רייניטיס (מחלה שגורמת לאף סתום) ואני תמיד ככה. איך אני יכול לנהל שיחה עם מישהו שבמקום להחליף רעיונות נוקט בטקטיקות כאלה? במקום לתקוף את הרעיונות של האדם השני, אתה תוקף את האדם עצמו. זה הפחיד אותי רצח. האמת, כפי שאנחנו מכירים אותה, הלכה לעולמה. היא לא חשובה יותר. יש לא מעט הסברים איך בולסונארו הפך לנשיא ברזיל, ואחד מהם הוא הפייק ניוז".
הפייק ניוז חוגג עכשיו לא רק בברזיל.
"נכון, הבעיה הזאת היא לא רק בברזיל. אנחנו חיים בעידן שבו הכל מבוסס על פייק ניוז. יש גל שמרני שמתחזק בעולם והוא מבוסס על הפייק ניוז ועל שקרים. כל פוליטיקאי משקר - זה מוכח היסטורית - אבל ההפצה המאסיבית של השקרים הללו בכלים כמו פייסבוק משנה את האופן בו פוליטיקאים נבחרים בכל רחבי העולם".
