בוקר טוב, חמסינים חבובים שכמוכם. בוקר של יום חדש, שבו נוכל להניח מאחורינו את חצי השנה האחרונה, לא לפני שניפרד מהעונה הזאת ונפזר את האפר שלה בפינות הכי מודחקות של המוח שלנו. עונת ה-VIP הרביעית הגיעה לסיומה אמש (שבת) בטקס אשכבה שבסופו - ותודה על כלום לצמיד הווטו של אודליה - התברר שהצבעת המושבעים יצרה תיקו בין אלה לג'קי, שני קצוות של המשחק. אחת שיחקה אסטרטגי, רקמה הדחות, חישבה צעדים אבל התייחסה ליותר מדי אנשים במשחק בבהמתיות והשניאה את עצמה, גם על הצופים. השנייה לא עשתה כלום חוץ מלשמור על הבחורה שהאמינה שתיקח אותה לסוף, הגתה בקושי שבריר מהלך במשחק אבל הצליחה להתחבב על כל המושבעים, כולל אלה שלא הצביעו לה.
כך שבסופו של דבר רגע אקראי למדי יצר את הדקות הכי מותחות בעונה כולה. לא אלה ולא ג'קי, אף אחת מהן לא חשבה שתצטרך ללכלך את הידיים בגמר או לחבוש מטפחות כעורות שיגנו על השיער שלהן מהלהבות במבחן האש, כשהשיער שלהן מן הסתם היה יותר דליק מהמצב באוקראינה. אבל הנה זה קרה, נולדה לנו מנצחת הרבה לפני תום חמש הדקות שהוקצבו למבחן, בזמן שגיא זו-ארץ מפציר בצופים להצביע באפליקציה למקרה ששתי הנשים לא יצליחו לחרוך את החוט, או כמו שהוא ניסח את זה "העם יאמר את דברו!" (סליחה, אדוני הציץ לאחרונה בטבלאות הרייטינג? על איזה עם בדיוק אתה מדבר? לדעתי בשלב הזה אתם ברייטינג מינוס ואתם חייבים צופים לעם). מובן שזה היה חייב להיות מלווה ברעיון החשיפה ההדרגתית של הקולות - איזה מוח שטני הוגה רעיון כזה? - עם הפסקת פרסומות לפני כל קול, אבל אי אפשר לקבל את הכול.
אלה אייבינדר, שלדעתי היתה צריכה להגיע לגמר הזה עם אינפוזיית ציפרלקס, וזה עוד לפני האמבוש שעשו לה בדקות הראשונות עם שיחת וידאו מאמא שלה באוקראינה ("סליחה שאני לא נראית טוב, פשוט יש פה אזעקות ואני לא ישנה", סוג של פאסיב-אגרסיב מאץ'?), שהותירה אותה בוכייה ומעורערת, העיקר לסחוט עוד קצת את הלימון. זו שיחה שבעיקר הותירה אותי תוהה בכמה עוד תוכניות ריאליטי אלה תיאלץ לקחת חלק עד שאחת ההפקות תצליח להביא את אמא שלה לארץ ולסגור עניין. אבל אין מה להגיד, מבחן האש הזה העניק את הדקות הפחות מרדימות של הגמר, שני רק לקללה שאלה שחררה לפני היציאה לפרסומות, רגע שביטא את רגשות הצופים באופן המדויק והמתומצת ביותר.
מאוד הצטערתי שהתיקו הזה התנקז בסופו של דבר למבחן אש אבל אני מניחה שבעונה כל כך מנותבת (אפילו זו-ארץ עצמו הסגיר בפתיחת הגמר את העובדה שברית הנשים הייתה רעיון של ההפקה, כי "רצינו לעשות העונה משהו שונה") אין לזה משמעות. אם לא צמיד הווטו של אודליה אלה הייתה זוכה בקולות המושבעים. אם הייתה נערכת הצבעה חוזרת אחרי התיקו עם אודליה במושבעים, כפי שאמור היה לקרות, ג'קי היתה לוקחת את הצ'ק. בשלב הזה אני פשוט שמחה להיות עדה לרגע דרמטי מאוד בעונה, כלומר סיומה הוודאי, לא כולל כל הגרורות היח"צניות שיגיעו בהמשך. קשה שלא היה גם להתרשם מהעובדה שלמרות הצמצום התקציבי, ההפקה מצאה את היכולת הכלכלית להפנות חלק מהכסף למחקר ומדע, כסף שהניב המצאה מדהימה, אולי הכי מדהימה מאז המצאת האש: המצאת חוט שאינו נשרף! האש של ג'קי בערה במשך חודשים ארוכים כמו נר התמיד ולא ניתק, בעוד שהחוט של אלה נשרף תוך פחות מדקה.
לסיכומו של עניין ועונה - משדר הגמר היה, בלי תחרות, הגמר המשעמם ביותר שצפיתי בו מימיי. מועצת השבט הייתה שידור חוזר של אינסוף מועצות שבט אחרות. מושבעים מדברים ושורדים מתגוננים: היינו שם, עשינו את זה. השורדים שהודחו ראשונים נראו כמו אנשים שלמדו איתי ביסודי מרוב שהם צצו מהעבר הרחוק. ליזה? בספר תורה שלא זכרתי אפילו מי זאת. שלוש הפיינליסטיות הגיעו אחרי סשן מעמיק של טיפולי פנים ונראו כמו תזכורות רחוקות של עצמן. אין לי מושג למה אבל על האי כולן - וכולם - תמיד נראים יותר טוב מבגמר עצמו. ואפרופו, הפקה - זה גמר נשים (לא בנות, זו-ארץ, נשים). הייתה פה ברית נשים, חבל שלא הדגשתם את זה קצת יותר, עד שיש לכם נושא טוב כמו ברית נשים אז אתם בוחרים להצניע את זה? חבל.
ובאשר להצדקת או אי הצדקת הזוכה, נדמה שהכול כבר נאמר. חשוב שנזכור שמאחורי כל עונה ישנם עורכים, תחקירנים, מפיקים, שתפקידם הוא לספק את הצופה ולמשוך אותו למסך. הצלחה היא לספק לצופה את ההפי-אנד - התחושה שמי שהגיע לו לנצח אכן ניצח, או שלפחות הרשע שלא הגיע לו, יפסיד. ובהקשר הזה, ג'קי לא "עשתה את העונה". ג'קי זכתה לתשומת לב ולזמן מסך מהעורך, שבחר איזה סיפור לספר ואת מי להעמיד במרכזו. מאותם חומרי גלם העורך מסוגל להעמיד שלושה נרטיבים שונים לחלוטין, ובשלושתם הצופה יאמין שזאת המציאות שהתרחשה על האי.
הבחירה בג'קי, שמן הסתם לוותה בשלל פינוקים וקידומים מההפקה, במחשבה שהיא תייצר את הרייטינג ותהפוך לאהובה - כי אף אחד לא רוצה שישנאו את הגיבור שלו - הייתה טעות. לא הטעות הראשונה של הפקת הפורמט מאז שעבר לרשת, אגב. לא טעות כמו הטעות של קובי, שנאלץ לצפות בעצמו (אני משערת) נותן את הקול שלו לאותה ג'קי במועצת הגמר שנערכה על האי, אבל טעות. נשאר רק לקוות שהעונה הקרובה, עונת האנונימיים, אכן תורכב מאנונימיים שמעוניינים לשחק את המשחק ולא מכוכבי אינסטוש/טיקטוקרים שמחפשים את קיצור הדרך שלהם ללב המיינסטרים, ותתקן במשהו את עוולות העונות האחרונות. זהו. תעודות הגמר שלכם ושקיות השי מחולקות ביציאה. ועד הפעם הבאה, תהיו חזקים.