שנות ה-2000 המוקדמות היו די מוזרות, בלשון המעטה, בעיקר אם צפיתם ב-MTV. ערוץ המוזיקה והקליפים העביר את מרכז הכובד שלו ממוזיקה לאנשים, והשתולל עם רצף של סדרות ריאליטי, סדרות שידוכים ושלל מרעין ג'אנקין. אלה היו סדרות שעיצבו (או לפחות העבירו את הזמן) לדור שלם. העובדה שצ'אקרת הריאליטי של הטלוויזיה נפתחה רשמית באותו העשור והצופים עוד לא היו מיומנים בצריכת הז'אנר, אפשרה לערוץ לשחק עם המושג "אמת" ולא פעם למתוח את הגבולות שלו. רוב הסדרות היו מתוסרטות ברמה כזאת או אחרת, או לפחות סבלו מידה הארוכה מאוד של ההפקה, ובהיעדר מודעות חברתית כמו MeToo או גיוון אתני, גם הצליחו לגעת בקרקעית בריכת הטראש ולהביא משם שלל למסך שלכם. אם אתם שייכים לדור הזה, אתם יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. אם גם אתם מתגעגעים ונגעלים בו זמנית, בואו איתנו לטיול לאורך שדרת הנוסטלגיה של MTV.
"קריבס" (Cribs)
"קריבס" בסך הכול נתנה דרור לנהייה האמביוולנטית של רובנו אחרי אורח חייהם של ידוענים עשירים. בכל פרק היא לקחה את הצופה שלה לסיור בבית של סלבריטאי טחון, עברה דרך כל החדרים, בדקה את תכולת המקרר, חשפה את השגעונות היקרים של האנשים שיכולים להרשות לעצמם לממש אותם, ולרוב הייתה חפה מכל ביקורת על אורח החיים הפזרני והמופרז שלהם. היא נבנתה על חורבותיה של "דה ריץ' אנד פיימס", החזיקה מעמד 13 עונות ולפני שנה אפילו חזרה לעוד.
במהלך עונותיה אירחה התוכנית לא מעט סלבס שהכניסו את המצלמות לביתם האמיתי. זכור במיוחד פרק הספיישל בן השעה בפנטהאוז של מריה קארי בניו יורק. הוא זכור לא רק משום שהבית הכיל חדרי ארונות בגודל של השטחים הכבושים ופסנתר שהיה שייך פעם למרילין מונרו, אלא משום שבמהלך הביקור קארי חלקה עם הצופים אינפורמציה מוזרה, כמו למשל העובדה שהיא השתמשה במקלחת שלה רק פעם אחת, או שהיא אימנה את הדגים שלה להפוך לחיות ליליות כדי שיתאימו את עצמם אל לוח הזמנים שלה.
יחד עם זאת, היו לא מעט ידוענים שבחרו במקבילה הטלוויזיונית להטמנת גרב בתחתונים, כלומר שיטו בצופה. הזמר רובי וויליאמס שכר את הבית של השחקנית ג'יין סימור ("רופאה במערב"), והציג אותו כביתו שלו. בהמשך הוא הודה בתרמית ואירח את המצלמות בבית האמיתי שלו. ההונאה של הראפר ג'ה רול התבררה כשבעל הבית האמיתי של האחוזה אותה שכר לשם הצילומים, תבע אותו ואת הערוץ על צילומים ללא רשות והשחתת רכוש. הראפר 50 סנט השאיל מחבר כמה מכוניות פרארי, הניח אותן בחניה שלו והציג אותו כשלו.
הצדיק היחיד בסדום-ווד היה הראפר רדמן, שהתעקש לארח את הצוות בבית האמיתי שלו ולא ניסה לעשות שום רושם של חיים ראוותניים ועושר מופרז. כביסה מלוכלכת, פעמון דלת שלא עובד ודוד שישן על השטיח חיכו לצוות בהגיעו לבית. רדמן הכניס אותם לסיור בבית, כשהדובדבן היה ערימות המזומנים שהוא החביא במקפיא. לדבריו, אנשי MTV ניסו לשכנע אותו לשכור בית יותר מפואר עבור הצילומים, אבל הוא סירב. במהלך הפרק הסביר רדמן שהוא דווקא ניסה פעם לעבור לשכונה יותר מכובדת, אבל מצא את עצמו נעצר שוב ושוב על ידי המשטרה ללא סיבה, עד שוויתר. הפרק שלו, אגב, הפך לפרק הפופולארי ביותר בכל הזמנים של הסדרה.
"סוויט 16" (My Super Sweet 16)
בדומה ל'קריבס' גם כאן הכניסה MTV את הצופים שלה אל שגרת יומם המאתגרת של האנשים שלא יודעים מה לעשות עם כל הכסף שלהם, אבל הפעם התלוותה למסע גם נימה ביקורתית כלשהי. אוכלוסיות מהמעמד הגבוה ידועות ביכולתן לגדל צאצאים מעצבנים במיוחד, פריווילגיים שבטוחים שמגיע להם הכל, ובכלל זה מסיבת גיל 16, שהיא סוג של בת מצווש שמתרחשת כשגיל ההתבגרות ממש בעיצומו - חצ'קונים, הורמונים, התקפי זעם והכל.
"סוויט 16" עקבה אחר הפקת המסיבות האלו, שסבלו לרוב מגרנדיוזיות מנותקת להפליא. היא התמקדה בעיקר בסצנות שהציגו את כפיות הטובה והצורך הנואש של הנערים והנערות לפדות את קופון הפופולאריות שלהם. חלק מהמצולמים התלוננו שהזמר המפורסם שנשכר להופיע במסיבה לא טוב מספיק, אחרות הפכו את רשימת המוזמנים לאכזרית במיוחד והשיא הזכור הוא כשאחת הנערות חטפה התמוטטות עצבים כשאמא שלה העניקה לה במתנה את הלקסוס שלה – תחזיקו חזק – כמה ימים מוקדם מדי, במקום במסיבה עצמה.
9 צפייה בגלריה
כמה בלתי נסבלים יכולים להיות טינאייג'רים נהנתנים? מאוד. מתוך "סוויט 16"
(צילום מסך, MTV)
בדיעבד סיפרה אחת המשתתפות שהמפיקים עודדו אותה להתנהג כמו בהמה וגם צילמו חלק מהסצנות פעמיים ויותר. כמו כן הצוות גרם לכך שהמצולמים ישנו רק שעות מעטות ביממה, מה שהפך את התגובות שלהם למוקצנות עוד יותר. בנוסף – תעשו פרצוף מופתע – המפיקים אירגנו חלק מהופעות האורח של הסלבס בפרק וגם הזמינו אל המסיבות האלה אורחים לא מוזמנים, כדי שיוכלו לסלק אותם ולייצר דרמה נוספת. בקיצור, הקאנו קצת בפה עוד לפני שידענו שדבר כזה בכלל אפשרי.
"פולשי החדרים" (Room Raiders)
חשבתם שתוכניות השידוכים של היום מקריפות? "פולשי החדרים" התבססה על החטטנות הבוטה ביותר המוכרת לאדם. הפקת התוכנית דפקה מדי פרק על דלתם של שלושה צעירים (או צעירות), הוציאה אותם מהבתים שלהם ללא התראה והכניסה את שלושתם לוואן עם מסך. על המסך הם יכלו לצפות בבחורה (או בבחור) מחטטת להם בחדר ומסיקה מסקנות לגבי האישיות שלהם, כדי שאחר כך תוכל לבחור באחד מהם כדייט שלה.
חמושים במלקחיים להרמת תחתונים, כפפות לבנות לבדיקת אבק ופנס אולטרה סגול (!) כדי לאתר כתמים חשודים על המזרון, יצאו הפולשים לבדיקת החדרים. הפולש נהג לחטט במחשב האישי, לענות לשיחות טלפון, לפשפש בסל הכביסה או סתם להוריק תכולת מגירות. הממצאים נעו בין סוכריות אכולות למחצה, אוסף שיניים או מגירה מלאה בדילדואים. בסוף הסשן הזה שלושת המחוטטים יצאו לסשן חיטוט משלהם בביתו של הפולש, ואחריו הם סיפרו לו מה הם חושבים עליו. חלומות נעימים לכולכם.
"תדליק לי ת'אוטו" (Pimp My Ride)
בישראל היא זכתה לכינוי "תדליק לי ת'אוטו" (לפחות זה לא "האוטו מת מצחוק"). "פימפ מיי רייד" (כלומר "סרסר לי את הרכב") עבדה על עיקרון המייק אובר המגוחך, אבל לא לאנשים אלא לכלי רכב. MTV איתרה צעירים שנהגו בגרוטאות, הכניסה את הרכב שלהם למוסך של התוכנית והוציאה אותו בצד השני מהודר ומנקר עיניים. זה הסתכם בעיקר במושבים נוצצים, אורות בכל מיני צבעים ומערכות שמע איכותיות ועוצמתיות עד כדי חוצפה. בנוסף, בכל רכב התקין המוסך גם מיכשור מופרך כלשהו שתאם את אופיו של בעל הרכב. החל ממכונת מזל, מתקן להכנת צמר גפן מתוק, פסנתר ומקרן סרטים, שהקרין אותם על השמשה הקדמית.
ברוח עיזוז הריאליטי של MTV, זה שמקדש כל מטרה, התברר בדיעבד שחלק גדול מבעלי הרכבים היו שחקנים ולא אנשים שבאמת הביאו את הרכב שלהם לתוכנית. חלק גדול מהאינסטרומנטים שהותקנו במכוניות פורקו מהן בסוף הצילומים, ואלו שנשארו לרוב הפכו את המכוניות לבלתי ניתנות לנהיגה, היו אסורים מבחינה חוקית או מסכני חיים. אם זה לא מספיק, הם גם הצריכו לא פעם את בעלי המכונית האמיתיים להוצאות ותיקונים נוספים כדי להחזיר את המכונית לכשירות.
את התוכנית הנחה הראפר אקזיביט, שברבות הימים התראיין והתלונן על שאנשים ניגשו אליו וביקשו ממנו עצות בענייני מכוניות. "בחיים לא תיקנתי שם כלום!", הוא רטן. "ראיתם אותי בדיוק בהתחלת הפרק ובסוף שלו!". הוא הודה שמעולם לא ציפה להצלחת הסדרה ושבסך הכול חשב שההשתתפות שלו כמנחה תגרום ל-MTV לשדר את הקליפים שלו בערוץ בתדירות גבוהה יותר.
"פאנקד" (Punked)
היום אנחנו כבר מודעים לעובדה שריאליטי תמיד נגוע בסוג מסוים של תיסרוט, אבל "פאנקד" של אשטון קוצ'ר, שמתחה סלבריטאים, באמת דחקה את הגבול. קוצ'ר, שהיה אז מפורסם בעיקר בזכות התפקיד שלו כמייקל קלסו הטיפשון ב"שנות ה-70" ובהיותו חתיך באופן כללי, הגיע ל-MTV עם רעיון לתוכנית אחרת שנקראה "הטרדה", והייתה בעצם תוכנית מצלמה נסתרת שמתחה אנשים אנונימיים. הוא נטש את הפורמט בזמן הצילומים לאחר שהוגשה נגדו תביעה, כי השליך גופה מזויפת לבריכת השחייה במלון בלאס וגאס.
קוצ'ר עבר למתיחת ידוענים בסיטואציות מטופשות להפליא שנועדו להוציא אותם "כמו שהם באמת", מתוך נקודת הנחה שמפורסמים רגילים יותר למצלמות, פחות נוטים להגיש תביעות ויהיו יותר ספורטיביים בקשר למתיחות. בין הנמתחים של קוצ'ר אפשר למצוא את ג'סיקה ביל, ג'סטין טימברלייק, טרייסי מורגן, קירסטן דנסט, לינדזי לוהן, קניה ווסט, ביונסה ועוד רבים אחרים. לקים קרדשיאן התפוצץ מיכל הדלק, ג'סטין ביבר העמיד פנים שהוא הולך מכות כדי למתוח את מיילי סיירוס, ריהאנה הואשמה בגניבה, יו ג'קמן "שרף" בטעות בית ודרייק, שחשב שהוא עומד לפגוש את ג'ו ביידן, נלכד באוטו ב"רעידת אדמה".
במהלך צילומי המתיחות פעל בחדרי ההפקה של MTV צוות שלם של עורכי דין, שייעץ לתוכנית אם להמשיך את המתיחה או להפסיק אותה מחשש לתביעות. אולם מריאיונות ותחקירים שנערכו לאחר ירידת התוכנית עולה כי בשלב די מוקדם הבינה ההפקה שמתיחות, גם של מפורסמים, אינן פשוטות כמו שזה נשמע, ועברה למתיחות מפוברקות - החל מתגובות שמצולמות יותר מפעם אחת ועד הכנת הנמתח לסיטואציה. במקרה של דרייק, אגב, הראפר דווקא נכנס להיסטריה שנערכה החוצה מהפרק, ותגובה קצת יותר סולידית צולמה בהמשך. כן, קוצ'ר, אתה קורע.
"16 ובהריון" ו"טין מאם" (Teen Mom, 16 and Pregnant)
קשה לחשוב על רעיונות יותר מורכבים לסדרות מציאות מאשר נערות בנות 16 בהריון לא רצוי, אבל הנה, מכונת הריאליטי של MTV לא תוותר כל כך בקלות על אתגר. "16 ובהריון" איתרה נערות שבזמן שאתם רקדתם סלואו צמוד בפעם הראשונה וחיפשו פתרון סופי לחצ'קונים, עשו את אותו הדבר בדיוק אבל עם עובר ברחם. התוכנית עקבה אחרי נערות כאלו שסיפרו את סיפורן של המשפחות (השרוטות) שלהן, ודיברו על הבחור שאיתו הן יוצאות, על החברות שלהן ועל החיים באופן כללי.
Teen Mom, שעלתה בהמשך, עקבה אחר חייהן של הנערות שבחרו להשאיר את התינוק ולא למסור אותו לאימוץ. הבנות הפכו באופן טבעי לידועניות וכיכבו בעיתונים, והשפעת התוכנית הייתה אמביוולנטית: מצד אחד מחקר שנעשה כמה שנים מאוחר יותר קבע ששיעור הלידות בקרב נערות בארצות הברית ירד בכשישה אחוזים, כ-20 אלף לידות פחות. מצד שני ההפקה קיבלה מכתבים מנערות שהודיעו שהן נכנסו להריון כדי להתקבל לסדרה, הוכחה עגומה לכך שכל האמצעים כשרים בדרך לתהילה.
Teen Mom שודרה במקור ב-2009, והעונה התשיעית שלה עלתה לפני שנה, עם כמה חילופים הכרחיים. במאי האחרון הודיעה MTV שהיא תבוטל ותוחלף בפורמט Teen Mom: The Next Chapter.
"הוליווד הילס" (The Hills)
The Hills החלה כספין אוף של Laguna Beach: The Real Orange County, שתיעדה את חייהם של תיכוניסטים בתיכון לגונה ביץ' בקליפורניה ושודרה במשך שלוש עונות ב-MTV. "הוליווד הילס" מעבירה ללוס אנג'לס את כוכבת הסדרה, לורן קונרד, ואת ה-BFF שלה שהפכה בהמשך לנמסיס, היידי מונטג', במטרה להניע את הקריירות שלהן. בלוס אנג'לס הן פוגשות עוד כמה בחורות (וויטני, אודרינה), עושות טעויות שקשורות בבחורים, בקריירה ובאופן כללי חיות חיים בלונדיניים בסוג של אופרת סבון נטולת עלילה. זה החזיק שש עונות, ובאופן מפתיע לא פחות, מערכת היחסים של היידי עם ספנסר, בחור מפוקפק לכל הדעות, מחזיקה מעמד אפילו עד היום.
רוב הביקורות שספגה "הוליווד הילס" קבלו על כך ש– הפתעה! – קווי העלילה של הסדרה נראו מפוברקים, ומן הסתם הם אכן היו כאלה. שינויים מסיביים בציר הזמן כדי לטוות עלילה מפוברקת, הקצנה של סצנות מסוימות, משיכה מפוברקת בין דמויות או יצירת מראית עין של אירועים שלמעשה לא התקיימו, היו הלחם והחמאה של המפיקים. הרגע שפירנס לא מעט ממים היה דמעת המסקרה השחורה של לורן בשיחה לא פשוטה שלה עם אודרינה, שגם היא התבררה בדיעבד כדמעה מאופרת. בסצנה האחרונה של הפרק האחרון חשפה ההפקה שלמעשה הסצנה צולמה בסטודיו, ואיששה את חשדם של הצופים שהסדרה לא בדיוק תיעודית. לאחר שלוש שנים ההפקה החליפה את הסוף בכזה שדווקא תמך באשליה. ובאשר לצאצאים – וויטני פורט, אחת מהחברות של לורן, עקרה לניו יורק וקיבלה את סדרת הבת "דה סיטי" שלא החזיקה מעמד זמן רב.
"קאטפיש" (Catfish)
את "קאטפיש" אנחנו מכירים בתור הסרט המצליח מ-2010, על בחור שמתאהב מרחוק בבחורה ומנהל איתה מערכת יחסים דיגיטלית, מכיר את בני המשפחה והחברים שלה, עד שהוא מגיע אליה ממרחקים לביקור פתע ומגלה שמדובר באישה אחת שעומדת מאחורי כל הדמויות איתן הוא תקשר. ניב שולמן ומקס ג'וזף, שהפיקו את הסרט, לקחו על עצמם גם יצירת סדרה המבוססת על אותו עיקרון – חשיפת שקרים המעורבים במערכות יחסים דיגיטליות.
קאטפיש (שפמנון) הוא כינוי לאדם שיוצר פרופילים מזויפים באינטרנט ומנהל באמצעותם מערכות יחסים, ושולמן וג'וזף סייעו במהלך הסדרה לאנשים שחושדים שמערכת היחסים שלהם עם האדם שלא פגשו מעולם אינה אמיתית. זה מתחיל מבדיקות רקע, תחקירים ובסוף גם ביקור בביתו של החשוד כשפמנון, וארגון מפגש ראשון בין בני הזוג בו מתבררת האמת. מצלמות רועדות ומוזיקה דרמטית משלימים את החוויה. ג'וזף ושולמן לוקחים את העבודה שלהם מאוד ברצינות ובחלק מהמקרים, למרות הווייב הריקי לייקי, התוצאה אפילו מרגשת ואנושית.
בניגוד למה שהייתם חושבים, רוב הפניות להפקת "קאטפיש" הגיעו דווקא מהשפמנונים עצמם, שפנו ל-MTV וביקשו להשתתף בתוכנית. לרוב כתוצאה מייסורי מצפון על ששיקרו לאדם שמולם או מחשש לתגובה שלו כשתתברר האמת, ובתקווה שאם זה יקרה במסגרת התוכנית היא תרוכך. שולמן וג'וזף התעקשו שמערכות היחסים והתגובות אמיתיות ואין יצירת תרחישים מתוסרטת, אבל בשלב מסוים התוכנית התחילה לקרוס לתוך עצמה ומצאה אנשים שהיו שפמנונים בעצמם ונפלו בהמשך למלכודת של שפמנון אחר, הרמז הכי עבה לכך שהגיע הזמן לכבות את המצלמה ולהוריד את השאלטר על התוכנית.
