בשיתוף עיריית גבעתיים
תֶלמה יֶלין הוא בית ספר תיכון לאומנויות, שנמצא בשכונת בורוכוב בגבעתיים ונקרא על שם הצ'לנית תלמה ילין ומקבל אליו תלמידים מכל הארץ. יש בו מגמות של מוזיקה קלאסית, מוזיקת ג'אז, מחול, תיאטרון, אמנות חזותית וקולנוע ותלמידיו לומדים לתעודת בגרות מלאה.
בית הספר נושא עמו מוניטין ארוך שנים כמקום שהכשיר והוציא מתוכו אמנים ויוצרים רבים בישראל. להוכחה עומדת לו רשימה ארוכה של בוגרות ובוגרים מהשורה הראשונה בתחומי האמנויות, המוזיקה ואמנויות הבמה.
ד"ר דן שגיב הגיע לנהל את בית הספר בשיאו של משבר גדול, שעבר על המוסד הידוע, והעמיד את בית הספר בסכנה קיומית ממש. מאז, כבר שנתיים, שגיב, יחד עם העמותה המנהלת מטעם עיריית גבעתיים וצוות ההוראה של בית הספר, מחוללים שינויים במוסד היוקרתי.
שגיב עצמו מנגן על סקסופון ולמד בנעוריו במגמת מוזיקה בתיכון אלון, ברמת השרון. אחר כך התמחה בחינוך מוזיקלי והוא מחזיק בתואר שלישי Ph.D מבית הספר לחינוך. "יפה וחדשני שהוועד המנהל של העמותה העירונית של תלמה ילין בחרו בי, בתחילה כממלא מקום ובהמשך במשרה קבועה, לניהול בית הספר. ההתמחות שלי בחינוך מוזיקלי והניסון שלי כחוקר בהכשרת מורים וגם כמורה, עוזרים לי מאד בתפקיד, כמו גם הניסיון שיש לי בניהול אמנויות בחינוך. חזרות ותקציבים, אינם זרים, כל זה מוכר לי", הוא אומר ומתייחס לניסיונו הקודם בניהול מחלקה לחינוך מוזיקלי עם התמחות באמנויות.
עת לשינויים
שגיב, כאמור, הגיע לאחר תקופת משבר במוסד החינוכי הוותיק ולקח על עצמו את המשימה, להוביל את בית הספר למצוינות גם בעתיד. "בעת משבר יש צורך בפעולות של שיקום בהרבה אספקטים. מצאתי ששיקום וגדילה מחדש ניתן לחדש על ידי יצירת אמון בין כל חלקי בית הספר. החזרנו את האמון בבית הספר על ידי שקיפות, מִנְהָל תקין ועמידה עקבית ביעדים ובתוכניות לאורך השנה. זה דרש נוכחות קבועה והרבה הקשבה ואמפתיה מול העובדים הוותיקים בבית הספר, מול הורי התלמידים ומול התלמידים עצמם", אומר שגיב. "כשיש הובלה, חזון אמנותי וכשנותנים לצוות המוביל לפעול באופן שקוף, עם הרבה גיבוי ואהבה, אפשר להרים את הדבר הזה שוב".
שגיב נתן את המקום המרכזי לאלה שהוא מחשיב כאבני היסוד של המוסד – ראשי המגמות השונות. "ראשי המגמות מבחינתי הם נבחרת מומחים ואני מאפשר להם אוטונומיה. הם מנהלים את תכניות העבודה שלהם באופן מלא עם הגיבוי המתאים שלי. כשהניהול הפדגוגי והתקציבי תקינים וכשהצוותים שלהם פעילים, זה נתן חופש יצירתי גדול מאד למורים ותחושה של אמון רב, שנוצרה במערכת בשנתיים הללו", הוא אומר.
בגישתו של שגיב, סדר וניקיון הם לא רק משאלה טכנית. "בשנתיים האחרונות התייחסנו לסדר וניקיון במובן הפיזי והמטפורי גם יחד; אין חפץ או עיוות שלא נטפל בו, בין אם זה עניין בין אישי או ברז מטפטף. עיריית גבעתיים עזרה לנו מאד לשנות את הנראות והתחזוקה של בית הספר וגייסנו גם את הסביבה לשמור על הסדר בכיתות ועל שלמות הציוד בהן. אנחנו עושים את זה יחד", הוא מסביר.
תלמה ילין כחלק מהקהילה
השנתיים האחרונות היו מאתגרות לא רק לשיקום בית הספר אלא גם חייבו התנהלות במקביל למגבלות והגבלות מגפת הקורונה.
"בעת המגפה וסגריה עיצבנו מודל שקבע שמה שלא יקרה, נוע ננוע", מסביר שגיב ומספר שבפועל, גם בשנת הסגרים מצאו בבית הספר דרכים יצירתיות להמשיך את היצירה, באופן פיזי וגם באמצעים דיגיטליים. "התוצאות היו מדהימות גם כשהתלמידים, מכל המגמות, לא היו בבית הספר. עבדנו בחוץ – בחצרות ובזום – זה לא היה פשוט אבל מצאנו פתרונות וביצענו את כל התכניות שלנו", אומר שגיב ומספר שאת מופע הביג בנד המסורתי של בית הספר, בשנה שעברה, עשו במצפה הכוכבים בעיר, הקליטו באולפן ונעזרו במגמת הקולנוע כדי לצלם. התוצאה הייתה מופע ברמה גבוהה, לדבריו.
דוגמה נוספת היא מופעי סוף השנה של מגמת הג'אז, שעקב הנסיבות יצאו הרכביה אל האוויר הפתוח וקיימו את הופעות סוף השנה בפארק גבעתיים, לשמחתם של מאות מתושבי העיר.
פרויקט נוסף שיצא אל הקהילה, הוא קידום תכנית לחינוך מוזיקלי בגנים בגבעתיים, כשתלמידי המגמה למוזיקה קלאסית מקיימים קונצרטים בגני הילדים, במקביל למורים ולמורות למוזיקה מבית הספר, שעוברים ועוברות בגנים להכין את הגננות והתלמידים. המופעים של התלמידים מאוחר יותר הם חגיגה אמתית של חינוך למוזיקה. בנוסף, אימצו בבית הספר אשכול גני ילדי פליטים ותלמידי בית הספר בשכונת התקווה, מכל המגמות, שמלמדים שם אמנויות לאורך כל השנה.
"אחרי השנתיים הללו, אני יכול להגיד בגאווה, שעברנו והצלחנו על אף הכול, ויחד עם עיריית גבעתיים, אנחנו עכשיו עם הפנים קדימה", אומר שגיב.
לא רק מוזיקה קלאסית
בשנת הלימודים הבאה עומדת להיפתח, אחרי שנים רבות, מגמה חדשה בתלמה ילין. "הבנתי שאם אנחנו לא רוצים להישען רק על הצלחות העבר, שלמרות השמרנות הטובה של בית הספר, פנינו צריכות להיות קדימה וצריך להתקדם עם הזמן", אומר שגיב.
"מגיעים אלינו תלמידי מוזיקה ברמה מאד גבוהה וחשבתי שיש לנו פוטנציאל למשוך מוזיקאים שלא עוסקים רק בביצועים קלאסיים וגא'זיים אלא גם מוזיקאים אחרים, שמנגנים, מלחינים, כותבים, מפיקים וכותבים מוזיקה להצגות, למשחקי מחשב ולמה שזה לא יהיה, שמוגדרים בז'אנרים חדשים של מוזיקה ויכולים להביא רוח של חדשנות לבית הספר. הקמנו את מגמת 'רוק, פופ, הפקה וטכנולוגיה' ויש לנו את כל הכלים לספק להם חווית לימודים ויצירה מלאים, שתתחיל כבר בשנה הבאה", מספר שגיב בגאווה ומספר שהפרסום לכך בפייסבוק של בית הספר יצר 'באז' וכבר יש מועמדים רבים למגמה החדשה.
גם במגמות הוותיקות מסתמנות תזוזות מרתקות. כשנכנס לתפקידו כמנהל בית הספר החל במפגשים עם האקדמיה למוזיקה, כדי לקדם תחום חדש שמשרד החינוך מעוניין להתחיל בו – הכרה במוזיקאים מחוננים עוד בבתי הספר התיכון. כיתה כזו תוקם, כך נראה, בתלמה ילין. "עדיין לא קיבלנו את ההכרה הרשמית לכך, אבל משרד החינוך עוזר לנו לגבש את המחוננים לכיתה הזו. זו תהיה כיתה נפרדת של מחוננים במוזיקה, שהוכרו על ידי משרד החינוך והכיתה שלהם, להבדיל ממגמות בית הספר האחרות, תתפקד באופן נפרד בבית הספר", מספר שגיב.
למרות שפרויקט המחוננים נמצא בגיבוש רעיוני מתקדם, החל השנה בבית הספר פרויקט של אקדמיה בתיכון. "יש לנו קבוצה גדולה של תלמידים, שאותרו כמחוננים במגמת המוזיקה הקלאסית והם לומדים בתיכון, אבל גם לומדים לתואר ראשון באקדמיה למוזיקה, במקביל", הוא מספר.
גם לטובת מגמת האמנות החזותית, מקבלים בבית הספר תמיכה של המסלול הטכנולוגי במשרד החינוך ולבית הספר הוכנסו מערכות טכנולוגיות משוכללות, מדפסת תלת ממד משוכללת ועוד. "משרד החינוך העביר בבית הספר ריענון בתוכנית הלימודים ומבחינתו, מתעדף מגמות אמנותיות בתוך הרחבת מושגי האמנות לסוגיה", הוא מסביר ואומר, שבית הספר ממשיך להקפיד על המצוינות במגמותיו ובתוכנית הלימוד הכללית, גם יחד.
"למדו איתי אנשים מאד מוכשרים ונוצרו שם חיבורים לכל החיים"
משיחה עם בוגרים צעירים של בית הספר נראה, שעבור אנשים ברוכי כשרון, בית הספר היווה חוויה יוצאת דופן של מקצוענות ומפגש עם אנשים מוכשרים, שנשארים עם הבוגרים שנים אחרי תום הלימודים.
עומר בן שאול למד מוזיקה קלאסית על קלרינט, היה במקהלת בית הספר ובהמשך, בתזמורת בית הספר עד לפני שנתיים, אז סיים את לימודיו. הוא למד לתואר במתמטיקה באוניברסיטה במקביל ומספר שבית הספר והאוניברסיטה באו לקראתו, כך שיוכל לקיים את כל האופרציה הלא פשוטה הזו. "הכרתי בתלמה ילין המון אנשים שמתעניינים כמוני במוזיקה קלאסית. יחסית לסביבה בחוץ, בית הספר הפגיש אותי עם כל כך הרבה אנשים שמבינים אותי ואת מה שאני עושה, שזה נדיר. בזכות בית הספר הבנתי כמה המוזיקה חשובה לי, כמה התמזל מזלי לנגן בתזמורת ושאני רוצה להמשיך לנגן, בלי קשר לדברים אחרים שאעשה", הוא אומר.
שאול ברלב סיים את לימודיו ב'תלמה ילין' ב-2019. הוא למד אנימציה במגמת הקולנוע ובעוד חודש, כשישתחרר, הוא כבר יטוס להדריך וידאו ואנימציה בקייטנת קיץ בארה"ב. "תמיד עסקתי באנימציה, קראו לי ללמד ב'תלמה ילין' ואני מקווה להמשיך לעסוק בזה ולחיות חיים עטופים ביצירה ואנשים גם בהמשך", הוא אומר, "האנשים שהיו איתי הם החברים שלי עד היום. אלה אנשים מאד מוכשרים ואני מקווה שהחיבורים האלה ילוו אותי כל חיי".
"מרבית החברים שלי מבית הספר ליוו אותי גם בצבא, באקדמיה למוזיקה ובחיים", אומר אמיר רון, שסיים את הלימודים ב-2019 בלימודי מוזיקה קלאסית, כפסנתרן. היום הוא סטודנט באקדמיה למוזיקה בתל אביב. "הלימודים היו תובעניים – גם העיוניים וגם המוזיקליים - אבל החוויה בלימודים וסביבם ממשיכים איתי עד היום ומשפיעים על האופקים האמנותיים והעניין שלי עד היום", הוא אומר.
נראה שאחרי המשברים הגדולים שפקדו את המוסד הוותיק הזה, בית הספר תלמה ילין עולה על דרך חדשה, עם הפנים אל עתיד אמנותי משפיע בישראל.
בשיתוף עיריית גבעתיים
פורסם לראשונה: 12:09, 30.03.22
