רק בדקה האחרונה של "אקס פקטור לאירויזיון" היא קיבלה את נשיקת הנסיך וסוף סוף ניעורה מהתרדמת שאפפה אותה במשך כל משדר הגמר. מיכאל בן דוד, האיש שנולד עם אירויזיון ביד, עקף בנקודה אחת את המתחרה הראוי לא פחות, אלי חולי, הודות לקולות הצופים בבית, והוסמך לאיש שייצג אותנו בטורינו במאי הקרוב. על הפנים של בן דוד עצמו אפשר היה לראות שאין לו מושג מה קורה והוא הבטיח לכל צופה שהצביע בשבילו שיום אחד הוא יחזיר לו את הקול באופן אישי אחרי שיעשה בו שימוש נבון.
רגע הזכייה של מיכאל בן דוד ב"אקס פקטור לאירוויזיון"
(באדיבות "רשת")
הגמר הזה היה רק הסיומת של עונה מנומנמת להפליא, שלא לומר עונה בקומה. עבור כל מי שזוכר את סיר הבשר של "הכוכב הבא לאירויזיון", המהפך שעשתה רשת כשלקחה פורמט קצבי, פסטיבלי, אנרגטי ומודע לעצמו ורוקנה אותו מכל האוויר, הוא כמעט בלתי נתפס. כל הקומפלימנטים שלירון ויצמן הרעיפה על הגמר הזה, שבו התקבלה ההחלטה הכי גורלית של העונה, של המדינה ושל השנה, נשמעו כמו תחיבת אצבע בעיניהם של הצופים בניסיון לשכנע אותם שמדובר באירוע טלוויזיוני.
אפילו הרוח הגבית של האירויזיון לא סייעה לעונה הזאת של "אקס פקטור" להתעורר מהשנ"צ הנצחי שנקלעה אליו מהרגע הראשון שעלתה לאוויר, ושוב ראינו איך פרח שרשת לוקחת מערוגה אחרת נובל לאיטו גם בטבלאות הרייטינג וגם בליבם של הצופים. לא עזרו הכריזמה של רן דנקר, הפרובוקציות של אביב גפן ואפילו לא התלבושות המופרכות של נטע ברזילי. אלוהים יודע שלא עוזרת ההנחייה עם נשיכת המוות של לירון ויצמן (ממו לעצמה, יש עוד מילים בעולם חוץ ממדהים) או המחשבה שיהיה מגניב לשמוע מה המאפר של ארבעת הפיינליסטים חושב עליהם. אני מתחילה לחשוב שגם סיקור של נחיתת חייזרים בגינת שנקין תהפוך בערוץ הזה למשדר מעדות פסוקו של יום.
אבל לפחות יש לנו מנצח ראוי, שמשה ברגע האחרון את "אקס פקטור" מכישלון מוחלט. בן דוד, עם השיר שנתפר למידותיו, I.M. בן דוד התחרה בגמר עם שלושה מתחרים שהגיעו לסיבוב שני בריאליטי מוזיקה (ספיר סבן זכתה ב"דה ווייס", התוכנית שהעניקה לנו גם את אלי חולי, ענבל ביבי כבר היתה ב"אקס פקטור"), אבל הוא היחיד שניסה להרים את האולפן אתמול עם תפיסה נכונה של האירוע, כלומר עם שירים שאינם חלק מהפלייליסט של יום זיכרון כלשהו (לא, חולי, ביצוע נוגה ומזויף להפליא של שיר הנושא של 'חברים' לא עונה על ההגדרה 'בחירה מוצלחת'), ושתודה לאל, ניכר שיש לו את הגרוב הנכון כדי להתמזג בתחרות האירופאית ולדמיין שאנחנו גם קצת אירופאים בעצמנו, למרות שחמסינים ופגסוס ויוקר המחיה.
ברשתות החברתיות נפוצה תמונה של עוזרת הפקה, שפירגנה לצוות השיפוט נשנושים במהלך ההפסקה אבל מעדה בדרך החוצה מהפריים, השתטחה על הרצפה כשחזר השידור החי ונאלצה לשהות שם 20 דקות עד להפסקה הבאה. נדמה שאי אפשר היה להמציא מטאפורה מוצלחת יותר לעונה הזאת. המבצעים נאבקים בעיבודים מיושנים ותפאורה עוקרת עיניים, כוריאוגרפיה של מסיבת סיום בתיכון, השופטים מתווכחים ביניהם מי היה האחרון שחזר מאירופה, בזמן שמאחורה ההפקה שרועה על הרצפה, כשהפינאלה היא הטעות של ויצמן בדיווח על הקולות בסוף. בואו נקווה שההבטחה הפרובינציאלית ש"כל אירופה רוצה לדעת את מי נשלח לאירוויזיון" לא תתפוצץ לנו בפנים, ושבן דוד יצליח לפחות להעפיל לגמר התחרות ואף אחד לא יאלץ לקבל את ההמלצה של מירי מסיקה ולדקור את עצמנו בלב.
