בקומדיית הזומבים "קאט!", שפתחה את פסטיבל קאן האחרון, מפגינה הכוכבת הצרפתייה ברניס בז'ו ביצועים מפתיעים בקרב מגע - אמנות הלחימה שהיא עוד אחת מהתרומות של המוח הישראלי לעולם. כשפגשתי את בז'ו אחרי טקס הפתיחה, תהיתי אם היא רכשה את המיומנויות האלה בזמן שצילמה סרט בישראל לפני כמה שנים. "האמת, למדתי את התנועות האלה בזכות הבן שלי ו'מלחמת הכוכבים'. הוא בן חמש ויש לו חרב אור, אז במהלך החזרות שלי ל'קאט!', הוא אמר: 'אמא, אני אלמד אותך'. בסרט עצמו עשיתי משהו שהוא לא באמת קרב מגע, אלא יותר פעלולים".
"קאט!", שמגיע אלינו עכשיו, מהווה שיתוף פעולה נוסף של בז'ו עם בעלה הבמאי מישל הזנוויציוס – השניים עשו יחד בין היתר את "הארטיסט" עטור האוסקרים, ומאז הם מנסים לשחזר את אותה הצלחה גדולה. למעשה במקרה של "קאט!", הזנוויציוס לא רצה לשבץ כלל את רעייתו לפרויקט החדש, אבל בז'ו הייתה נחושה ועיקשת, וטענה שהיא כן מתאימה. "זו זכותו כמובן של מישל לא לרצות אותי לתפקיד - הוא במאי, כך שיש לו את הזכות להחזיק בחזון שונה לגבי הקאסט שלו, אבל כשקראתי את התסריט התאהבתי בו מיד. ואז הייתי צריכה לעבוד קשה כדי לשכנע את מישל לתת לי להשתתף. בגלל הקורונה והסגרים הייתה לי ההזדמנות לשכנע אותו ובסוף הוא נתן לי את התפקיד".
לראיונות נוספים:
לא הפריע לך שלא היית הבחירה הראשונה של מישל לתפקיד?
"לא היה לי אכפת. לא הייתי גם הבחירה הראשונה של אסגר פרהאדי לסרט 'העבר'. הבחירה הראשונה של אסגר הייתה מריון קוטיאר ובסוף אני זאת שעשיתי את הסרט. ממש לא אכפת להיות גם בחירה שלישית או רביעית של במאי מסוים, כי כשאתה עובד על הסרט הדמות הופכת לשלך. בסוף, בצילומים של 'קאט!', מישל שמח שלקחתי את התפקיד עוד יותר קדימה. הוא שמח שלא הדאיג אותי לעשות את כל הדברים הפיזיים המוטרפים".
"קאט!" מבוסס על סרט יפני מצליח – One Cut of the Dead מ-2017, שתקציבו הזעום היה 25 אלף דולר בלבד והוא גרף יותר מ-30 מיליון דולר. עלילת "קאט!" עוקבת אחר צילומי סרט זומבים סוג ז' נטול תקציב. הבמאי (בגילומו של רומן דוריס) הוא יוצר כושל ועייף, שסופג השפלות מהשחקן הראשי המתנשא. הצילומים נקטעים על ידי פלישה של, איך לא, זומבים. בז'ו מגלמת את רעיית הבמאי - שחקנית שפרשה בשעתו, אבל מאחר שההפקה של בעלה קורסת, היא נאלצת לשוב לשחק וכך גם בתם. "אני האישה שהורגת את הזומבים, קופצת ממקום למקום ורצה כשמנסים לעצור אותי", מעידה בז'ו. "זה היה כיף והרגשתי שאני משחקת במשחקים ששיחקתי כילדה בהאלווין. לא מדובר בסרט אימה, אלא בפרודיה על סרטי זומבים. מחווה כיפית. מישל ואני לא אוהבים לצפות בסרטי אימה, אבל אשמח לעשות אחד כזה".
באחת הביקורות שהתפרסמו אחרי הבכורה של "קאט!", נכתב שאת סקסית בסרט. מה דעתך על האמירה הזו?
"אני חושבת שזה אולי קשור לחיבור בין נשים וכוח. מישל תמיד מדבר על נשים וכוח, ועל איך נשים תמיד מצילות גברים בסרטים וגם בחיים! כמובן שגם אני מצילה את מישל... 'קאט! הוא לא רק הומאז' לקולנוע, אלא גם לנשים. מישל ליהק הרבה שחקניות צעירות לסרט, וזהו אכן פרויקט כיפי לשחקניות, שיכולות לכסח לזומבים את הצורה, לקלל, לצעוק ולהתמלא בדם".
"מריל סטריפ אמרה לי לשחרר"
"קאט!" עשה כותרות עוד לפני טקס הפתיחה של קאן, בגלל שמו המקורי, Z, שהצליח לעצבן ולקומם את האוקראינים, מאחר שהאות הזאת הפכה לסמל רוסי לתמיכה במלחמה באוקראינה. הזנוויציוס נעתר לבקשות ושינה את שם סרטו ל"פיינל קאט". בטקס עצמו קברניטי קאן הפתיעו כשעל המסך הפציע פתאום וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, שדיבר על המלחמה שרחוקה בסך הכול שלוש שעות מהשטיחים האדומים, על הכוח של אמנות הקולנוע להשפיע וגם על משמעות האות Z.
"למעשה השם של הסרט הטריד אותנו עוד בזמן מערכת הבחירות לנשיאות צרפת, בנובמבר 2022, כשאחד המתמודדים – אריק זמור, פוליטיקאי מהימין הקיצוני, נקרא אף הוא Z ותהינו מה עלינו לעשות", מגלה בז'ו. "המחשבה שלנו הייתה: 'לא, זה בסדר - זו רק אות. לא צריך לחבר בין האות לזמור, בואו נמשיך הלאה'. ואז הגיעה ההכרזה שהסרט יפתח את קאן, ומפיצים, מפיקים ובמאים אוקראינים שלחו מיילים ישירות אל מישל ואמרו לו כמה קשה יהיה להם לראות סרט בפסטיבל בינלאומי עם השם הזה. הם היו נורא נחמדים למישל והבנו: 'אוקיי, כבר לא מדובר רק בזמור - אנחנו כבר מדברים על אסוציאציה למלחמה באוקראינה'. לקח לנו כמה ימים לשנות את השם, כי כבר היה לנו את הפוסטר ובזבזנו הרבה כסף על הפרסום והמיתוג. עבור המפיצים היה מדובר בסכום לא קטן - אבל בשלב מסוים זה נהיה מאבק בין כסף לאנושיות. וכך החלטנו לשנות את השם. כל השחקנים, הצוות והמפיצים שמחו על ההחלטה הזאת. אחרי שהקשבתי בטקס לנאום של זלנסקי: חשבתי לעצמי: '"וואו, טוב ששינינו, איזה יופי'. במובן מסוים זו גם הייתה דרך להראות סולידריות עם העם האוקראיני".
וזה המקום לאזכר שמעללי השלטון הרוסי מוכרים היטב להזנוויציוס ולבז'ו: לפני שמונה שנים הם עשו יחד את "החיפוש", שעלילתו מתרחשת על רקע הפלישה הרוסית והמלחמה בצ'צ'ניה ב-1999. "היה שם רצח עם ואנשים נעלמו ונרצחו רק כי הם היו צ'צ'נים. תרמנו כסף לאנדרטה בגרוזני, בירת צ'צ'ניה. ומעבר לזה, מישל שלח מאז כסף בקביעות כדי לסייע לעם הצ'צ'ני".
לבז'ו בעלת המודעות החברתית-פוליטית יש סיבות טובות לסלידה שלה מדיקטטורים זדוניים וממשטרים רודנים ואפלים; היא נולדה לפני 46 שנה בבואנוס איירס, ארגנטינה, להורים שחיו בתקופת הדיקטטורה הצבאית: האב במאי קולנוע והאם עורכת דין. "אמא רצתה להיות שופטת והייתה פעילה מאוד במאבק נגד המשטר הרודני. אני נולדתי ב-1976 ואחותי ב-1979 ויום אחד הבנתי שנולדתי למעשה בתקופת הדיקטטורה. אז שאלתי את אימא: 'למה ילדת פעמיים בזמן הדיקטטורה?', והיא אמרה שהתשובה הטובה ביותר למלחמה, לזוועות ולקונפליקטים, היא אהבה. אמא לא הייתה מוכנה לא ללדת ילדים. בסוף היא ברחה מארגנטינה. אני בטוחה שהעובדה שאמא שלי הייתה מעורבת ופעילה בנסיבות האלה בארגנטינה עיצבה את אישיותי".
בז'ו גדלה בצרפת ובראשית שנות ה-90 החלה להופיע בסדרות ובסרטי טלוויזיה. בהמשך הגיעה לקולנוע וב-2001 אף הופיעה בהפקה הוליוודית: "סיפורו של אביר", לצידו של הית' לדג'ר המנוח. ב-2006 היא כיכבה ב"סוכן חשאי 117: קהיר, רשת מרגלים", שביים הזנוויציוס. השנים התאהבו, ומאז הם הפאוור-קאפל של הקולנוע הצרפתי. סרטם "הארטיסט", מחווה משובבת, וכיפית לסרט האילם, ליקטה חמישה פרסי אוסקר בטקס שנערך ב-2012, כולל הסרט הטוב ביותר. בז'ו הנרגשת וההמומה, שהייתה מועמדת לשחקנית המשנה, לא ממש קלטה מה בדיוק התחולל בטקס, ואפילו את נאום התודה של בעלה לא ממש הפנימה. היא הייתה צריכה לראות איתו הקלטה של הטקס כדי לחזות בנעשה באולם.
עשור אחרי, מה את כן זוכרת מהטקס?
"מריל סטריפ אמרה לי שלמרות כל ההצעות שאקבל, עדיף שלא אנסה לשחזר את הדמות שלי ב'הארטיסט', שהולכת להיות צל עבורי. מריל אמרה שעדיף שאשחרר, אמשיך הלאה ואעשה דמויות אחרות לגמרי".
נדמה ששמעת בעצתה. מצד שני, למרות הצעות רבות שקיבלת מהוליווד, בחרת להישאר בצרפת. לא בא לך לעבוד באמריקה?
"מריון קוטיאר כבר נמצאת שם (צוחקת). לכל אדם בעולם יש את הדרך שלו והדרך שלי לא מגיעה לאמריקה. אני אוהבת סרטים בינלאומיים ולא אכפת לי מה המוצא שלהם".
אז במקום לכבוש שוב את הוליווד, בז'ו חובבת ההרפתקאות עבדה בכל קצות הגלובוס, מצ'ילה ועד גרמניה, ושיתפה פעולה עם יוצרים נחשבים כמו פרהאדי האיראני ("העבר" זיכה אותה בפרס השחקנית המצטיינת בקאן), מרקו בלוקיו האיטלקי ופבלו טראפרו הארגנטינאי. לפני שנים אחדות בז'ו אף הגיעה לישראל כדי להצטלם ל"הסירו דאגם מליבכם", סרטו של תום שובל, שבו היא גילמה את אלמה, רעייתו של טייקון ישראלי. אחרי מותו המפתיע של הטייקון, אלמה יורשת חלק גדול מרכושו ואת הווילה בקיסריה, והופכת לאחת הנשים העשירות בישראל. מפגש עם חסרת בית ובתה מעורר באלמה יצר שהיה חבוי בתוכה, והיא מזמינה אותן לגור בווילה. השמועה מתפשטת, וחסרי בית עולים לרגל אל הווילה ומשתכנים בה.
"הסירו דאגה מלבכם" זכה בפרס הסרט המצטיין בפסטיבל ירושלים 2021, אבל בגלל הקורונה הוא צפוי להגיע למסכים רק במהלך השנה הקרובה. "תום יצר איתי קשר אחרי שראה את 'הארטיסט' והציע לי להופיע בסרט חדש והסכמתי", מספרת בז'ו. "הוא שכתב את כל התסריט כדי שאוכל להשתתף בו. נהניתי מאוד לעבוד אתו – הוא במאי נהדר ויצירתי – ומהצילומים בישראל. אני תמיד אוהבת להיות במקומות שהם לא הבית שלי ולצלם תרבות אחרת ושפה אחרת. אני נורא אוהבת לשבת בסט ולצפות בכולם עובדים. זה משהו שמרגש אותי תמיד, פשוט להיות שם ולראות אנשים אחרים".
בשנים האחרונות בז'ו החלה להופיע יותר ויותר בקומדיות, כמו "עם חברים כאלה" ו"קאט!". "אני משחקת כבר 25 שנה ונדמה לי שחקרתי די טוב את הצד הדרמטי של המקצוע, אז כרגע אני חייבת להודות שאני מאוד בקטע של קומדיות. זה מה שאני מעדיפה. אני לא רוצה עכשיו לשחק דמויות נורא רציניות".
בז'ו גם אופטימית לגבי עתיד הקולנוע ולא מצטרפת למקהלת המקוננים והמספידים, שטוענת שהקורונה חיסלה אותו. "אחרי הגשם מגיעה השמש, ואחרי דברים רעים מגיעים גם דברים טובים - העולם מסתובב לו. הקולנוע לא מת, להפך. מה שכן, צריך לעזור לו קצת יותר, במיוחד כי קהל נהיה יותר בררן. התעשייה עדיין חיה ובועטת ומלאה בבמאיות צעירות ומבטיחות. אז כן, הקולנוע עוד חי".