בגיל 41 לקריסטי קצמן משיקגו יש הכל, חוץ מצאצא. היא פוריה ואפילו הקפיאה כמה ביציות ליתר ביטחון, תודה על ההתעניינות, עכשיו היא רק צריכה את הפרטנר הנכון להורות משותפת לפני שהיא מכניסה גם ילד לתמונה. בדיוק בשביל זה Fox המציאה את "Labor of Love" (שתיקרא "מי יעשה איתי ילד?" כשתגיע ל-yes real), תוכנית הריאליטי שצדה עבור קריסטי 15 גברים מובחרים ש"מוכנים לדלג על שלב הדייטים ולעבור ישר לשלב עשיית התינוקות" (וגם לגידולם, אני רוצה להאמין), כפי שמבטיחה הקריינות בפרק הראשון. עכשיו היא רק צריכה לבחור.
"מי יעשה איתי ילד?" - טריילר
(באדיבות FOX)
תוכניות ריאליטי מועילות לנו בכל כך הרבה תחומים בחיים, גם כצופים אבל בעיקר אם אנחנו בוחרים להשתתף בהן. הן מוצאות לנו אהבת אמת, מחנכות לנו את הילדים, משפצות לנו את הבית, הופכות אותנו לסלבס ומעניקות לנו פרסים כספיים. אז למה, בעצם, שלא יכנסו מתחת לאלונקה גם בתחום אקוטי כמו הקמת משפחה? בואו, מי אם לא הטלוויזיה תתרום להעמדת הדור הבא, אותו נושיב מול המסך כדי להמשיך את המסורת היפה של בהייה ובריחה.
ואכן, בהנחייתה המעט מנומנמת של קריסטין דיוויס, הלא היא שרלוט השמרנית מ"סקס והעיר הגדולה", נערמים הגברים על טסטוסטורניהם ושרירי החזה שלהם בווילה סמוכה לזו של קריסטי ומנסים כל אחד להבהיר לה שהוא האיש שאיתו כדאי לה להעמיד צאצאים, ושניים מהם מודחים כבר בפרק הראשון.
הסדרה היא עוד סימן לעונת המלפפונים בטלוויזיה האמריקנית, מרשת שכבר חרטה על החגורה שלה ריאליטי טראש שידוכים כמו "ג'ו מיליונר", התוכנית שגרמה לנשים להאמין שפועל בנייה פשוט הוא מיליונר שירפד את החיים שלהן בקטיפה, או "אני רוצה להתחתן עם הארי", במסגרתה כפיל של הנסיך הבריטי גרם לנשים להאמין שהוא, ובכן, הנסיך הבריטי.
על הנייר "לייבור" נראית רלוונטית ונועזת - המשימה הראשונה של הגברים, עוד בטרם נספג בדמם האלכוהול מקוקטייל ההיכרות שלהם בווילה, היתה לתת דגימת זרע ("I did not see it coming", ציין בתבונה אחד הגברים). הם התייצבו בתור למעבדה הניידת וקצת אחר כך התכנסו להכרזה על הגבר עם תזרים הזרע המוצלח ביותר (הזוכה המאושר, אגב, שיצא עם גביע מהמעמד, שכח את השם של קריסטי יום למחרת). בהמשך הם גם יתנסו בהתמודדות עם כאבי צירים ויתבקשו להגן על המאושרת מפני דב עצבני ומזויף, במהלך לילה של קמפינג.
רוח הזמן גם היא אמורה לחבק את "לייבור" – הגיל הממוצע של נשים שהפכו לאימהות לילד ראשון בארצות הברית עולה בהתמדה בעשור האחרון. כצמן עצמה העבירה את שנות השלושים שלה ב"טיולים בעולם, השקעה בקריירה ובפגישות עם חברים", וכמוה נשים רבות מגיעות לשנות ה-40 שלהן ומחפשות את הנתיב המהיר להקמת משפחה.
אלא שבפועל "לייבור" היא לא יותר מריאליטי שידוכים סטנדרטי ומיושן במסווה של ריאליטי על הורות משותפת. אומנם חלומות על טבעת וחופה התחלפו בשאיפות ריאליות יותר, על הורות משותפת עם גבר סביר, ועדיין, כל המהלך הטכני של התוכנית מוגבל למסגרת המוכרת של "הרווק" או תוכניות שידוכים עבשות אחרות. המסר הכללי לנשים הוא חיובי (אף פעם לא מאוחר מידי, קומוראדות, בהנחה שהקפאתם ביציות בגיל 30) והתוכנית עשויה להתאים מאוד לישראל תאבת הילודה, אבל חסר את הפנטזיה הרגשית שאמורה להניע את התוכנית ובפועל מרגיש בעיקר כמו עוד "הרווקה". היינו שם, עשינו את זה. הלאה.
