עונה לא פשוטה עברה על צוות תוכנית הסאטירה "היהודים באים", על שחקניה ויוצריה. זאת אומנם כבר העונה הרביעית שהיא רצה בכאן, אבל השנה הכוכבים הסתדרו כך שלכל מיני גורמים התאים לזרוק את הגפרור דווקא עליהם, והאש ניצתה בשניות. איומים בפירוק הממשלה, נידוי מתוכנית הלימודים בבתי הספר, קריאה להעמיד את היוצרים לדין והטרדות משמיצות ומאיימות - כל אלה היו חלק מהדיל השנה.
מצד שני, תשומת הלב שקיבלה הסאטירה המצוינת של נטלי מרכוס, אסף בייזר ויואב גרוס הביאה להם אפילו יותר צופים, והבטיחה את נוכחותם בשטח לעוד הרבה זמן. אמש (ב') שודר הפרק האחרון של העונה הרביעית, ולכבוד המאורע ביקשנו מהשניים לבחור את עשרת המערכונים שהם נקשרו אליהם במיוחד.
1 צפייה בגלריה
תמונה של היהודים באים
תמונה של היהודים באים
עונה לא פשוטה עברה עליהם. "היהודים באים"
(צילום: מיכל אפרתי)

שרון, רפול, ובגין יוצאים למלחמת לבנון

הפוליטיקאים של היום גורמים לנו להביט בנוסטלגיה על ממשלות העבר, אבל מדי פעם כדאי להיזכר שאף פעם לא היה פה מי יודע מה. סיפור עצוב על ראש ממשלה שנגרר למלחמה על ידי שר הביטחון והדרג הצבאי מתומצת לשתי מילים: "פתח ת'גדר!".

אנחנו הילדים של הילדים של שנת 73

פעם, בימי פרה-קורונה, אפשר עוד היה לשיר "הבטחתם סביר, הצלחתם לקיים הבטחות". כשהשיר המקורי יצא הוא הפך להמנון של דור, אבל בחודשים שחלפו מאז פרוץ מגפת הקורונה התחלנו להתגעגע לסביר של פעם.

ספיישל "בית בת-שבע"

מהרגע שנתקלנו בפרשנותו של מאיר שלו לסיפור מלכת שלמה, היה ברור לנו שיש פה משהו גדול. תככים, מזימות פוליטיות, אינטריגות בארמון המלך - הסיפור הזה בכיף היה יכול להיות קו עלילה ב'משחקי הכס'. אצלנו הוא הספיק לפרק שלם. מה היה חלקה האמיתי של בת שבע במזימה להמליך את שלמה? איך באמת חיממה אבישג את דוד? אנחנו לא יודעים, אבל הכיף הגדול הוא שמותר לנו לנחש.

מדחת יוסף בקבר יוסף

מה זה "ברית אחים"? מהם גבולותיה? איך נראתה ברית האחים בין אבותינו, ואיך היא נראית בימינו? את הקטע צילמנו מתוך דמעות. הבמאי, הכותבים, הצלמים, התאורנים - כולם פשוט בכו על הסט. הרגשנו היטב את הבעיטה בבטן שהמערכון הזה נותן, עוד לפני שהעברנו אותה לצופים.

"מבט" והחוק למניעת הטרדות מיניות

"אף אחד לא חשב על הגברים כשחוקקו את החוק הזה", אומר חיים יבין (בגילומו של מעיין בלום) במערכון, ומסכם את המהפכה המחשבתית שעומדת בבסיס החוק, מהפכה שאנחנו נאבקים עליה עד עצם היום הזה.

"פיצוחים" בארמית

המשך לשעשועוני הארמית שלנו מהעונה הראשונה, אבל עם שתי תוספות משמעותיות – יניב ביטון כשוש עטרי מושלמת ומוני מושונוב, שחי בתוך סיוט מתמשך של להיות יועץ לשוני בתוכנית שהוא לא מבין בה מילה. אפשר לנסות לנתח את המערכון הזה, לראות בו איפכא מסתברא, ולשאול היכי דמי, אבל עדיף פשוט לסכם אותו במילה אחת – זוטא!

ישראל ומניה שוחט

רצח, אהבה, בגידה, נאמנות, פחד ותיעוב – הכול יש במערכון הקצר הזה ובסיפורי "השומר" המקוריים. לא ברור אם המערכון הזה הוא על ישראל ומניה, או על "ישראל" ו"מאניה" - מה שבטוח זה שהיה פה שמח לפני שנולדנו.

דייט דוד המלך

יושבים להם זוג נחמד בדייט סומא, והנה פתאום מתנגן לו שיר של דוד המלך ברקע. משהו מתהילים, או אחד האלבומים האחרים. הבחורה מזועזעת. להשמיע את דוד, אחרי כל מה שהוא עשה? השאלה האם להחרים יצירות בגלל התנהגות פסולה של האמן הסעירה את המערכת שלנו העונה. שעות של ויכוחים, חלוקה למחנות, צוותי כתיבה שנקרעו. התשובה שלנו היא שאין באמת תשובה. הכול תלוי בכמה אנחנו אוהבים את האמן, וכמה איומה הייתה ההתנהגות שלו.

סאלח שבתי

יש מערכונים שלא קל לצלם. אחרי הטייק הראשון של המערכון הזה נאלצנו לקחת רבע שעה של הפסקת צחוק. המהפך של מרשק, מטופול לסאלח היה יותר מדי בשביל כולנו. אפרים קישון, מגדולי הסאטיריקנים בארץ ובעולם, הוא סוג של אלוהים מבחינתנו, וכן, גם על האלים שלנו יש לנו מה להגיד.

פייק ניוז ב"זומביט"

לכו תסבירו לילדים שפעם, לפני המון המון שנים, חיינו כאן כמו חלוצים - בלי אינטרנט, בלי משחקי מחשב, בלי פייק ניוז, בלי פורנו זמין, בלי שיימינג ובלי דסקטופ (פסגת-שולחן, לצופים שלנו בבית). נדב מהטכניון והמנחה מנגישים לנו את טכנולוגיות העתיד, מהאולפן או מהבית, עם פיג'מה. או בלי.

המערכון האהוב על יעל שרוני: הרמב"ם - מורה נבוכים

המערכון הזה מהווה דוגמה קלאסית בעיניי למה שעברנו העונה הזו עם המחאה של חלק מהדתיים נגד התוכנית. כש"מורה נבוכים" פורסם, היו יהודים שטענו כי הוא מחליש את האמונה הדתית ואת המחויבות ההלכתית. באמת היו מי ששרפו את הספר והביעו מחאה תקיפה. הם התנגדו לכך שהוא פותח את הראש למחשבה פילוסופית ונותן טיעונים רציונליים לקיום המצוות. הספר לא בא לחלוק על התורה, אלא לגשר בינה לבין הפילוסופיה המערבית. בעיניי גם "היהודים באים" פותחת את הראש לפרשנויות נוספות ומגשרת בין החילונים לדתיים. בנוסף, המערכון מצביע על הבורות המשתלטת, על חוסר הסובלנות למי שדעותיו שונות משלך ואת הקלות בה ניתן להסית את הרוב על ידי סיסמאות ריקות שנאמרות בהתלהמות. הבורות באה לידי ביטוי על ידי עיוות של הליברליזם. כמו שנאמר במערכון: "זו מדינה חופשית, אנחנו יכולים לסתום איזה פיות שבא לנו". ובנימה אישית - נורא כיף לשחק מתלהמת.