זה היה שישי אחרי הצהריים, עם אורחים, פרחים והרבה צבע לבן. אלון עדר צפה בהוריו מתחתנים בחתונת כסף בבית של חברים במושב אביחיל. מסביב מחו דמעות שמחה, ועדר היה בבועה משלו. "זה היה בדיוק אחרי שהאישה שלי ואני נפרדנו, ואח שלי והחברה שלו גם נפרדו. ברגע הזה ההורים היו מראה מאוד מעניינת לחיים שלנו. אני, כשהייתי הדי־ג'יי בחתונה, שמתי את 'לאב און טופ' של ביונסה כששברו את הכוס, ונפלה לי ההבנה שאולי אני דפוק לגמרי ואני לא כמוהם אבל זה בסדר גמור. זה היה רגע טוב מאוד בחיי".
אז לא היה משבר?
"נקודת המוצא שלי היא משבר. עכשיו אני מרפא את עצמי. אני מרגיש חדש, ריסטארט, וגם לפעמים כאילו אני שוב בן 27".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המציאות החדשה של אלון עדר בן ה־38 מתגבשת עכשיו. הוא חזר לעשן, מרשה לעצמו בירות צהריים, התקין ווטסאפ בנייד לראשונה בחייו ואפילו משתמש באמוג'ים כדי להביע רגשות. לפני שמונה חודשים נפרד מזוגתו ואם שלושת ילדיו ובכך גם עזב חיים היפיים עם חינוך ביתי לילדים בפרדס חנה. הוא שכר דירה קרוב לבית הישן שלהם אבל מגיע הרבה לתל־אביב. "הרגיש לנו שצריך להיפרד, שצריך לעצור את הקשר לטובת כולם. אבל לא הייתה דרמה. הילדים נמצאים אצל שנינו, אנחנו קרובים לחצי־חצי. עכשיו יש תחושה שאני גם אבא וגם אינדיבידואל. זה יותר חזק ממה שהיה בשנים שהיינו זוג".
הרגשת שאתה חיי חיים בועתיים?
"כן. לפני פרדס חנה גרנו בגליל העליון, זה היה ממש רחוק, טכנית. הייתי המון על הכביש, כותב שירים תוך כדי נהיגה. זה מסוכן לאללה, אבל הייתי טוב בזה. פעם השקעתי את הזמן בחינוך ביתי, הלכתי לעבוד וחזרתי, ועכשיו יש אורך רוח להיכרות יותר מעמיקה עם אנשים. ומול זה אני אבא מחויב, הילדים במסגרות, וכשהם אצלי אני 100 אחוז איתם וגם מרגיש שזה נהיה אירוע שהם באים אליי".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חזרת לעשן, בשרשרת.
"הייתה לי חברה מגיל 20 עד גיל 27. כשנפרדנו הרגשתי שאני בעצמאות וחי את החיים והתחלתי לעשן, וזה הכלא האולטימטיבי, ומאז המקום הזה מבלבל, למרות שברור שזה השטן. מתישהו ב־2017 היו כמה סיבות להפסיק לעשן. הראשונה היא שכבר היה לי סרטן, ואני לא יכול לשחק עם המוות כל כך קרוב, וגם היו לי ילדים קטנים, וזה לא כיף לעשן כל היום באזור שלהם. וגם בשביל לשיר, למרות שאני בעד צרידות, הרגשתי שאם אני רוצה להביא 200 אחוז, צריך להפסיק. אז לא עישנתי ארבע שנים, ואז צלמת שקראה לי להצטלם לא מזמן שלחה לי תמונה של בוב דילן כרפרנס, מעשן בתקופה הכי יפה שלו בשנות ה־60, ורק ראיתי את התמונה ומבחינתי כבר עישנתי. ככה חזרתי לעשן ברצף".
ואיך נכנסת לווטסאפ? אולי יותר נכון לשאול: איך חיית בלי עד אז?
"לא היה לי ווטסאפ עד לא מזמן כי לא רציתי לדעת איזה אמוג'י דודה שלי אוהבת, וצדקתי. אני לא רוצה לראות את זה. זה סיוט. אבל אני הייתי סיוט. כולם היו צריכים לתקשר איתי במיילים לא נגמרים, בסמסים, ואז הייתי מגיע למקומות לא נכונים. בסוף התמסרתי לעולם. מאותה סיבה עדיין אין לי ספוטיפיי כי אפשר לראות כמה מאזינים לך בחודש. לא לעורר אצלי את המקום של הקנאה בעולם. אבל אני מבשל את זה עכשיו. אני מוכן שיהיה לי".
עדר מבשל לא רק כניסה לספוטיפיי אלא מוכן להיפתח לעולם מוזיקלי חדש. האיש עם הסאונד היפה של שנות ה־60־70 שאחראי ללהיטים כמו "קצת אהבה לא תזיק" ו"שיר לאמא", שמעריץ את בוב דילן, ג'ון לנון ונשמע כמו המשך ישיר של קפסולת הזמן ההיא, החליט שהוא מוכן לפגוש דברים חדשים. השבוע יצא "כן כן כן כן!" האלבום החדש והיפה של אלון עדר ולהקה – אבנר קלמר, ספי ציזלינג, נדב הולנדר, יונתן רוזן ורן דרום - שכולל גם דואט עם חוה אלברשטיין "אין לך זכות חנינה בעולם" ועם אסתר רדא "אסתר ברגשות". ב-12.4 ישיק אותו במועדון הבארבי ובו בזמן הוא כבר עובד על אלבום חדש לבד. "יש בי איזו דואליות, אם שיר מצליח ברדיו אני חייב להביא משהו נגדי, הפוך. אז גם עכשיו, הוצאנו דואט עם חוה אלברשטיין ואני שמח על זה ומאוהב בה, אז מיד התחלתי אלבום חדש לבד, וגם אמרתי ללהקה. קיבלו את זה יפה. שם אגיד את האמת הפחות נעימה".
"קצת אהבה לא תזיק" הפך למגה־להיט. צפית את זה?
"אני לא כוכב ברמה של נועה קירל. לא יודע לייצר להיטי פופ. מצד שני, לכל השירים שלי שהצליחו יש אמת מוגזמת. 'קצת אהבה לא תזיק' נכתב מתוך היחסים שלי אבל לא היה לו פזמון. לא היה את החלק של 'לבד לא טוב', לא היה את הסיכום שאומר שזוגיות זה דבר מורכב, ואז באיזו נסיעה הגיע הפזמון. וזה נורא הביך אותי כי זה הרגיש ברוס ספרינגסטיני, משהו גדול מדי. אני גם לא יודע אם השיר היה יכול להצליח היום, דברים השתנו. הוא הצליח בצוק איתן, באותה תקופה גרתי בקיבוץ כפר הנשיא, ליד ראש פינה. הייתי על איזה הר בראש פינה ואז ראינו שהוא נכנס לפלייליסט גלגלצ וממש צעקתי על ראש ההר. אבל במקביל הקלטתי אלבום שהוא כל מה שאתה לא רוצה לשמוע. שירים קשים אחד־אחד, לא השמעתי אותו לאף אחד, וזה הרגיש כמו יומן אישי שאני עושה לעצמי. ואז השמעתי לאט־לאט לשני שהייתה האישה שלי, ולאיזה חבר טוב, והם ממש עפו, וזה הרגיש אומץ. זו הייתה הפעם הראשונה שמצאתי קול אחר והוצאתי את זה בידיעה שזה לא מסחרי בבבירור".
"במהות שלי אני רוצה להיות קניה ווסט. הייתי רוצה לעורר עניין. או בואי נלך על אסי דיין. השראה לא קלה אבל אני מעריץ. גם את הכתיבה וגם את החשיפה. העליתי תמונת עירום לא מזמן לאינסטגרם, ובראש שלי ראיתי את ג'ון לנון ואסי דיין"
מי שעושה שירים בז'אנר של אריק איינשטיין יכול להצליח בתקופה הנוכחית?
"אולי מרגי זה אריק איינשטיין, לא? לי נראה שכן. זו התפתחות של הדבר. אני שומע אותו, אבל אני עדיין צריך לחזור לדילן מדי פעם".
ונועה קירל שהזכרת, היית רוצה להיות היא?
"הייתי רוצה. אני מאוד נמשך לפופ. עשיתי שיר עם האחיות כרקוקלי, וגם במובן הלא־מוזיקלי. אני מרגיש שאני עושה מוזיקה שיכולה להיות סבנטיז, אבל במהות שלי אני רוצה להיות קניה ווסט. הייתי רוצה לעורר עניין. או בואי נלך על אסי דיין. השראה לא קלה אבל אני מעריץ. גם את הכתיבה וגם את החשיפה. העליתי תמונת עירום לא מזמן לאינסטגרם, ובראש שלי ראיתי את ג'ון לנון ואסי דיין. אני מאמין בעירום, אז למה לא לשים את זה?"
ומה קרה אחרי שהעלית?
"גיא פינס העלו פוסט עם סקר, הסתירו את הפנים ושאלו מי בתמונה: גלעד כהנא, תמיר בר, יוני בלוך או אלון עדר. וזה אחלה. גם מביך אותי, אבל אולי משהו השתנה והמקום הטבעי שבאתי ממנו - שהאמת הקדושה בעולם היא שאני כותב ומלחין שירים - אולי זה לא מספיק. האינסטגרם וכל הרשתות גם מציבות מראה למי שאתה באמת, וזה משהו נוסף ליד השירים".
אבל מבחוץ זה נראה חסר תוכן אמיתי. כאילו המהות היא הנראות. כשהיה את הפוסט בפינס, זה שימח אותך?
"היום אני מרגיש גם שזה המשחק וגם שזה שווה, שזה כיף. יש שם עניין. הייתה לי התנגדות לפופ פעם, והיום אני יודע להעריך את זה. חברות חדשות הכניסו אותי לריהאנה וזו אמת אבסולוטית בעיניי, כמו ג'ון לנון. אני מאחל לעצמי לבכות מריהאנה ומבוב דילן".
אתה בוכה הרבה?
"אני בוכה לעיתים רחוקות, אבל כשהייתי בפרידה, באובססיה, רק בכיתי ולא ישנתי. אני חושב שאני קיצוני. אבל כרגע קשה לי לבכות, אני גם מרגיש שאני צריך להחזיק את החיים. יש לי ילדים, יש לי להקה. כזה".
בגיל 22 הרגיש שהוא צריך להחזיק את החיים מסיבה אחרת. הוא חלה בסרטן האשכים ועבר ניתוח. "עבדתי כמזכיר בסטודיו של ניסן נתיב. במקביל גם הייתי ברימון, וניסיתי רק ללמוד תיאוריה והרגשתי חוסר מימוש ודיכאון, אז כשהסרטן הגיע הדחקתי את זה בהתחלה, עד שלא יכולתי ללכת מרוב שכאב לי באשך, ואז ניתחו אותי מאוד מהר. לא עברתי כימותרפיה וכאלה".
זה גרם לך להבין את השבריריות בחיים?
"זה השפיע עליי בדיעבד, אחרי כמה שנים. היה לי ממש פחד מוות, לא ישנת שבועות. ישן שעה בלילה עם זיעה קרה. אני מפחד ממעליות. גם לא טסתי מאז 2008, יש לי פחד מטיסות. מבחינתי זה קשור לסרטן. אבל עכשיו בא לי, בחיים החדשים".
והסרטן, אתה בקבוצת סיכון או שזה נעלם מחייך?
"מבחינתי זה נעלם. אני מעשן כמו חולה אז אני לא יודע מה יהיה. בחמש השנים הראשונות הייתי צריך לעשות סי־טי כל חודש, השינה שלי הפכה לסבירה עם הזמן, אני חושב שזה בגלל שהתחלתי להוציא אלבומים ולממש את עצמי".
והיחס שלך לגוף, למחלות, למוות?
"לא. כרגע הגוף שלי מתפרק עליי לגמרי. אין אותי, פיזית, בקטע מאוד קשה, והנפש שלי פורחת. נהיה לי פסוריאזיס לפני שנה. אני גם חי לא בריא, חוץ מהרגעים שאני עם הילדים שלי. בשאר הזמן אני משתמש בגוף שלי ככלי לכתוב שירים".
זה מסע של התפרקות?
"ממש לא. הרס עצמי זה מקום שאני מכיר ממש טוב, אבל עכשיו אני רק בגילויים. זה תפר דק אבל זה עולם אחר. הילדים שלי שומרים על השפיות שלי. אם לא היה אותם, אז בטוח".
הוא נולד בתל־אביב לשחקנית מיקי קם ולמפיק המוזיקלי הענק והמאוד מחובר יהודה עדר. "הברית שלי הייתה בבית של דיוויד ברוזה, זו כבר נקודת פתיחה קשה. אני זוכר המון ישיבות אצל מאיר אריאל, בסוכות, בפסח. מאיר אריאל היה איש שבאים אליו כולם, אלפי אנשים, תמיד. בגיל קצת יותר מאוחר היו ג'אמים עם החברים של אבא שלי, דיוויד ברוזה ודני סנדרסון, בארוחות שישי".
איך קיבלו את זה שאתה רוצה להיות מוזיקאי?
"מגיל שמונה כתבתי שירים, באותו ז'אנר, שהעולם הוא זוועות. לא השתנה הרבה. וכן, הפריעה לי הנוכחות שלהם בתוך הדבר הזה בהתחלה. אבא שלי עשה המון דברים במוזיקה, נורא דומיננטי. אמא שלי גם, בתחום הגדול. כל החברים שלי, גם אם זה אסף אמדורסקי, חמי רודנר או נונו, אבא שלי קשור אליהם, לכולם, תמיד. הוא המנטור של אלפי אנשים, אז זה דבר שאני חי איתו, ואני שמח שבשלב מסוים אני בזכות עצמי, אבל הייתה איזו פאזה שהייתי צריך לעבור, לצערי".
זה קרה בתחילת דרכך?
"כן, האלבום הראשון לקח כמה שנים וציפיתי שהכול יקרה בענק, ולא קרה כלום. אבא טוב בלהציע את קשריו ואני טוב בלהתנגד, אז הלכתי בעצמי לכל חברות התקליטים וקיבלתי לא. ואז את האלבום השני הקלטתי בדירת חדר בשוק הכרמל, בתוך חודשיים, והוא כבר עורר עניין בתל־אביב. הכירו אותי בכמה רחובות. לקח לי כמה שנים שבהן הייתי צריך לגרום לדבר לזרום, אכלתי המון שיט וזה טוב. עכשיו אני מלמד ברימון, שזה בית ספר שאבא שלי הקים והוא הנשיא שלו, קורסים במסלול של לימודי החוץ ואני בא לשם טוב, כמו שאני. פעם זה לא יכול היה לקרות".
איך מתפרנסים במהלך השנים בזמן שמנסים להצליח? סיפרת שהיית מזכיר בניסן נתיב. היו עוד?
"עבדתי בכל העבודות. שטפתי כלים, הייתי המלצר הכי גרוע אי פעם בבננה ביץ', שם את האשראי על האנשים הלא־נכונים. הייתי גם גנן בגינות והרסתי את מערכת ההשקיה של עינב גלילי. הייתי גם במפעל לחלקי חילוף של רכב".
איך הרסת את מערכת הגינון?
"לא זוכר, אבל פיטרו אותי. אני לא טוב בכלום. אני טוב בשירים וזהו, מזל".
פורסם לראשונה: 07:44, 25.02.22
