בוקר טוב, צמידי-חיים מסוכרים שכמוכם. ניסיונות ההחייאה של העונה הנוכחית של הישרדות בעיצומם, לדעתי כבר עברנו לשלב ההנשמה מפה לפה וכבר מחממים בצד את הדפיברילטור, כי משהו בעונה הזאת חייב לקרות. אמש נפרדנו מטניה, שבמסגרת חילופי סטודנטים בין טגאלוג לבייבאין נפלה על תקופת הנאחס החוזרת של השבט המארח שלה. בייבאין שוב מפסידים במשימות וטניה, במקום להפוך ללשון מאזניים, משלמת את המחיר.
טניה גם משלמת את המחיר על מי שמתברר כאחת האכזבות של העונה - גיא רוזן, שאחרי שכמעט והודח מתוך שינה וניצל רק הודות לפרישה של דניאל, הוא מגיע למשימת החסינות האישית של בייבאין ועושה כל מה שהוא יכול כדי לוודא שהם יבינו שברית טניה-רוזן חיה ובועטת, ושהוא שומר עליה מבחוץ. חוץ מלתלות לה מטרה ענקית על הגב הוא בעצם עשה את הכול. ידידי, האם הצפייה בכל העונות של הישרדות לא לימדה אותך דבר? נראה לי שהארנב שלך היה מתנהל בצורה יותר אחראית.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
פרק ההדחה אמש זלג גם לימים פחות בהירים של הישרדות הישראלית, ימי העלבון והנהי. מסתבר שסהר וספיר הזחוחים ושיקר המוטרד פתחו פרלמנט בנוגע לשאלה האם להדיח את אלית או טניה, אבל לא טרחו אפילו להתרחק קצת מהמחנה, מתוך הנחה סבירה לחלוטין ששיחים אינם עבירים לקול. מה אתם עומדים שם?! אתם על הכוכב של הנסיך הקטן, שלא יכולתם לזוז כמה מטרים שמאלה כדי לוודא שאתם לבד?
טניה, מצד שני, שצותתה לשיחה, לא טרחה לעשות את הצעד המתבקש, כלומר להבין שהיא על הכוונת בברית שלה ולנצל את המידע הזה כדי לנסות לפנות לברית היריבה, אלא התחילה לירות בתוך הנגמ"ש. היא ניגשה אל השלושה ונזפה בהם שלנסות להדיח אותה מאחורי גבה זה לא מנומס ולא חברי והכי גרוע - מאוד מעליב! וזה ידוע שאסור להעליב אנשים ב"הישרדות"! וככה אנחנו מקבלים את הרושם שסהר, שיקר וספיר עשו מעשה לא מוסרי כשתכננו את ההדחה של טניה מאחורי גבה, במקום להעביר את המסר הנכון: תנסו לעשות את זה בלי להיתפס, חבורה של עצלנים. מצד שני אובדן העשתונות של טניה הזכיר לי קצת את מאיה במשימת החסינות האישית, שנשבעת להגן על אותה הטניה כי גיא רוזן הניח לה חרב על הכתף והעניק לה תואר אבירות. אלה סוג הטיפוסים שהליהוק שלהם להישרדות מקורו בחטא, במקרה הזה חטא הביקיני והבלונד.
האכזבה השנייה היא כנראה ספיר, האישה והמוניטין המשפחתי המפוקפק. היא דווקא נראית כמו אחת שמבינה דבר או שניים באסטרטגיה אבל השם עדי, נהיה יותר ויותר קשה לחבב אותה בעונה הזאת. רק על דחיפת הענף לאוזן של שיקר כבר הייתי שולחת אותה לאי מתים שכוח אל כלשהו. בניגוד למה שחשבתי בהתחלה, שיקר מתברר כטיפוס חיובי שמצא את עצמו בצד הלא נכון של המספרים בשבט שלו, והבריונות של ספיר, שמתבררת כגרסה עוד יותר גרועה של דורין, היא בלתי נסבלת.
ספיר, שמתבררת כדיקטטורית הכירבולית הראשונה לשמה, שהכשילה את טניה במשימת החסינות ורצה לספר, שכל המועצה רק הגנה על זכותה להישאר במרכז השמיכה - אלוהים אדירים, אנחנו עדיין מדברים על השמיכה או שיש פה איזו סימבוליקה מורכבת שנעלמה מעיני? - וטרחה שוב ושוב להזכיר לאלית שהיא היחידה שדאגה לה בלילה, כי לאף אחד אחר לא אכפת ממך, סיסטר. הדחה של ספיר בהחלט הייתה מעניקה סוף טוב לפרק הזה. כמה קצרת מועד הייתה תקופת הזוהר של ספיר קשתי, וכמה זה מכוער לצפות בה בדרך למטה.
ולנקודת האור היחידה של הפרק - קייסי. היא כרגע האדם היחיד שבאמת כיף לצפות בו הוגה מהלכים ומיישם אותם חברתית. הרעיון שלה להדיח את ספיר היה כל כך מהנה - שיקר ואלית כבר היו בפנים, מאיה אולי הייתה מסכימה לשים שם אחר מהשם שעליו תחליט הברית שלה, גם אם לא הייתה מדיחה את ספיר עצמה. אם טניה הייתה פונה אל קייסי אחרי שהתברר לה שזוממים עליה, היא הייתה בדיוק במוד הנכון כדי לנקום. אבל משום מה, לא ברור מה קרה ואף אחד לא טרח לספר לנו, הרעיון להדיח את ספיר נגנז וכולם ישרו קו עם ההדחה של טניה. נו מילא. לפחות התפנה מקום אחד באמצע השמיכה, לא ככה? תשיגו אישור מהרופא על אנמיה והוא שלכם.
בפרקים הבאים: אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים ואם מפסידים במשימת הדחה הולכים למועצת שבט. תהיו חזקים.