הפרס הבינלאומי לספרות ערבית לשנת 2024 הוענק אמש (א'), והזוכה הגדול הוא הרומן "מסכת צבע השמיים" מאת המחבל והאסיר באסם חנדאקג'י.
הכרזת הפרס הבינלאומי לספר ערבית
(צילום: Arabic Fiction Prize )
נביל סולימאן, יו"ר חבר השופטים, חשף את שמו של הרומן עטור הפרסים במהלך אירוע שאורגן באבו דאבי ושודר באופן מקוון. חבר השופטים בחר את הרומן הזוכה מבין 133 רומנים המועמדים לפרס הרומן הטוב ביותר, מבין הספרים שראו אור בין יולי 2022 ליוני 2023. המוציאה לאור של הרומן, רנה אידריס, הבעלים של בית הספרות, קיבלה הפרס מטעם הסופר באסם חנדאקג'י.
הרומן הוא התייחסות לתעודת "הזהות הכחולה" שנור, ארכיאולוג המתגורר במחנה ברמאללה, מוצא בכיס של מעיל ישן שבעליו הוא ישראלי. נור עוטה את המסכה הזו, וכך מתחיל המסע הנרטיבי של הרומן הרב-שכבתי המאופיין בבניית דמויות, ניסויים ושליפה של היסטוריה וזיכרון של מקומות.
נביל סולימאן, ראש חבר השופטים, אמר: "ב'מסכת צבע השמיים', האישי מתמזג עם הפוליטי בדרכים חדשניות. רומן שמעז להתנסות בנוסחאות נרטיביות חדשות לגשת לטרילוגיה הגדולה: תודעה עצמית, תודעה לזולת ותודעה עולמית, שבה הדמיון מפרק את המציאות המורכבת, המרה, הפיצול המשפחתי, העקירה, רצח העם והגזענות. גם גדילי ההיסטוריה, המיתוס, ההווה והעידן התנגשו ושגשגו בו, והדופק האנושי הלוהט נגד העיוות הודלק בו, הכמיהות לחופש ולשחרור מכל מה שמעוות את בני האדם, הפרטים והחברות נדלקו בו. זהו רומן שמצהיר על אהבה וידידות כזהות אנושית מעל כל השתייכות".
מאז מאסרו ב-2004, חנדאקג'י כתב אוספי שירה, כולל "טקסים של שירה" מ-2010 ו"שיר נשימות לילה" (2013), ושלושה רומנים: "נרקיס של הבדידות" (2017), "הליקוי של בדר אל-דין" ( 2019), ו-Breaths of a Deceived Woman (2020).
חנדאקג'י היה בן 21 כשסייע בתכנון הפיגוע בשוק הכרמל בשנת 2004, שגבה את חייהם של שמואל לוי, לאה לוין וטטיאנה אקרמן, ופצע למעלה מ-50 בני אדם נוספים, ונשפט לשלושה מאסרי עולם. את "מסכת צבע השמיים" כתב בזמן ריצוי מאסרו, וכעת כאמור קיבל עליו פרס בינלאומי בשווי 50 אלף דולר.
ברשתות החברתיות הערביות מיהרו להתייחס לזכיית הרומן בפרס הבינלאומי כאל ניצחון פלסטיני על ישראל במלחמה עם כותרות כמו "באסם חופשי" ו"ניצחון פלסטיני על הישות הציונית".
הרומן הזוכה נבחר על ידי חבר מושבעים בן חמישה חברים, בראשות הסופר הסורי נביל סולימאן. הפרס נועד לתגמל מצוינות בספרות ערבית עכשווית, ולהעלות את רמת הביקוש לקריאת ספרות זו ברחבי העולם על ידי תרגום הרומנים הזוכים שהגיעו לרשימות הקצרות והארוכות לשפות מרכזיות אחרות והוצאתם לאור.
