"הייתי כותב לך מכתב קצר יותר אבל לא היה לי זמן", כתב פעם מארק טוויין וסיכם במשפט (די קצר) את תבונת התמצות. אלא שהימים הם ימי נטפליקס, כיסים עמוקים שפוגשים בזמן מסך נטול גבולות. עשרה פרקים של שעה כל אחד? בהחלט. איפה אמרתם שחותמים? לכן אין להתפלא שהטלוויזיה שלכם מתמלאת בסדרות ארוכות באופן בלתי מוצדק, ששותות את הזמן הפנוי שלכם כאילו שאין לכם חיים.
כזו היא "מי הרג את שרה?", המותחן המקסיקני שעלה לאחרונה בנטפליקס והשתחל למקום מכובד במצעד התכנים הפופולריים בישראל. אם הפרק הפותח, ואפילו זה שהגיע אחריו, העניקו לרגע את האשליה שמצאתם את מותחן הטראש הבא שלכם - לא מופת טלוויזיוני או אפילו סדרה שמטריחה את עצמה בזוטות כמו הגיון או עקביות, אבל מוצר מלוטש וקצבי מספיק שמאפשר לצופה להעלים עין ולהתמסר לדרמה - הפרקים שהגיעו אחר כך כבר יאלצו אתכם להתפכח. כמה חבל שגם כאן היוצרים לא עמדו בפיתוי, והעמיסו על הצלחת שלהם הרבה יותר פרקים מכפי שהיו מסוגלים לאכלס בעלילה.
אלכס הוא צעיר יפה תואר שריצה עונש מאסר על פשע שלא ביצע – הרצח של אחותו, שרה, באמצעות חבלה במצנח הימי בו השתמשה במהלך חופשה קבוצתית. אלכס מסכים לקחת על עצמו את האשמה לבקשת אביו של החבר הטוב שלו, ססר, להלן הנבל. ססר מבטיח לו שהוא יצא מהכלא תוך שבועיים אבל הוא נשפט ל-30 שנה, ויוצא אחרי 18 שנים מהכלא עם כישורי האקינג שהיו מקנים לו מיד משכורת של חמש ספרות לפחות בשוק ההייטק. הוא מנצל את הכישורים האלה כדי לנקום ומתחיל לפרוץ לכל מכשיר דיגיטלי שהוא מצליח להניח עליו יד.
אלכס הוא אמנם בחור נחוש ומוכשר אבל גם מבולבל. ואיך לא יהיה? בכל פרק מתווספים לעלילה פרטים בלתי צפויים שמסיטים לחלוטין את מסלול החקירה שהוא מבצע, זו שנועדה לגלות מי רצח את אחותו ולמה. במקביל, "מי הרג את שרה?" לא חוסכת גם באלמנטים הנפוצים בסדרות דרום אמריקניות עצלות – סצנות סקס ממשפחת הפורנו הרך, דיאלוגים טלנובליים, קיצורי דרך עלילתיים, פלאשבקים שאמורים לספק לצופה אינפורמציה בהיעדר דרך מעודנת יותר לספק אותה, ובעיקר חזרה שוב ושוב על אותן סצנות מבלי לקדם את העלילה. ככה זה נמשך עד הסוף שגם הוא, בהתאם לחוק הבלתי כתוב של נטפליקס, לא באמת סוגר שום דבר אלא רק פותח עוד חרך דרכו תוכל להשתחל העונה הבאה.
יש כמה דמויות חביבות ב"מי הרג את שרה?" (הדמות האהובה עלי, אגב, היא חברת הכנסת מירב בן ארי, שצייצה המלצה על הסדרה וחטפה מהאוהדים של שרה נתניהו קיתונות טלנובליים לא פחות), והגיבור שלה כריזמטי וסוחף. אבל נטפליקס חייבת לעשות חושבים. אם היא נחושה להביא לידי מימוש את המזימה שלה, להשאיר את כולנו עם האצבע על "דלג לפרק הבא", היא חייבת למצוא דרך מועילה יותר לעשות את זה - ובעיקר, יותר קצרה.