קיץ 2019 התאפיין בחיבוק הסולחה בין טיילור סוויפט וקייטי פרי, בהיוולדו של ארצ'י, בנם הראשון של מייגן והארי, ובלילות חסרי שינה של הורים שצפו בסדרה "אופוריה". הסדרה זוכת הפרסים של HBO, שאותה כתב סם לוינסון בהתבסס על הסדרה הישראלית שיצרו רון לשם ודפנה לוין ל-HOT, ריתקה את הצופים למסך בגלל המבט החשוף, הכואב ודוחף הגבולות על מערכות יחסים, בריאות הנפש, סקס, סמים ורוקנרול של בני דור ה-Z, שמנסים למצוא את זהותם. במבטה הכה ישיר, גרמה הסדרה להורים רבים לתהות מה ילדיהם באמת עושים כשהם לא איתם.
"אופוריה" עונה 2 – טריילר
הסדרה עוקבת אחר חבורה של טינאייג׳רים בתיכון "איסט היילנד" בפרברי עיר אמריקנית, ובעיקר אחר רו (בגילומה של זנדאיה) - נערה שנגמלה מסמים ומחפשת את מקומה בעולם, אחר מערכת היחסים שלה עם ג'ולס (האנטר שייפר) - טרנסג'נדרית ותלמידה חדשה בבית הספר, ואחר חבריהן ללימודים והאנשים הסובבים אותן. באנסמבל השחקנים ניתן למצוא גם את ג'ייקוב אלורדי, אריק דיין, סידני סוויני ואלכסה דמי.
העונה הראשונה לא חמלה על הצופים, ולכן לא הייתה זו הפתעה שהטריילרים והטיזרים שיצאו לקראת עליית העונה השנייה (שעולה היום, ב', ב-HOT, yes וסלקום tv), הבטיחו לפחות את אותה מנה גדושה של שיגעון. "העונה השנייה היא ברוטאלית", מודיע ג'ייקוב אלורדי, המגלם את נייט הספורטאי שמתמודד עם בעיה של ניהול כעסים, בריאיון זום ל-ynet שמתקיים איתו ועם חבריו לקאסט.
"היא מעין תשובה לכל הצופים שחשבו שהדמויות שבה הן קוליות ושיש בהן אולי איזה קסם. בעונה הזו יש אזהרה", הוא אומר. "אתם חושבים שהם קוליים? בואו נזחל לתוך העומק של המחלה וההתמודדות שלהם איתה ונראה איפה הם עכשיו. העונה השנייה, מבחינת טינאייג'רים לדעתי, היא מפתיעה יותר, כי לא הרבה מהם עברו את החוויות שרו עוברת בעונה הזו - ומהבחינה הזו העונה הרבה יותר מפחידה ואפלה. היא מורידה את המייק-אפ ואת הדברים היפים, ועכשיו היא מטונפת ומלוכלכת והיא גורמת לכל הדמויות להתמודד עם התוצאות של המעשים שלהם מהעונה הראשונה".
אלורדי משתף שהצילומים הפעם היו לו הרבה יותר קשים מנטלית מאשר פיזית. לטענתו, הגוף כבר זוכר מהעונה הקודמת איך נייט מתנהג, "אבל לעונה השנייה, מבחינה נפשית, יש כובד אחר ודגשים אחרים, אז הייתי צריך לצלול יותר לתוך הדמות והכול הרגיש חדש. הקושי הפיזי עבורי הוא שאני אדם שזז כל הזמן, ודווקא בדמות של נייט יש מעין דממה פיזית. הוא נוקשה יותר, קפוץ, והייתי צריך לחשוב כל הזמן שלא להזיז יותר מדי את הפנים, הידיים או הגוף".
אריק דיין, השחקן הוותיק בחבורה (מארק סלואן מ"האנטומיה של גריי") ובין השחקנים הבודדים בסדרה שלא נכנס תחת המטרייה של דור ה-Z או ה-Y, מגלם את קאל, אביו הקשוח של נייט המנהל חיים כפולים - ביום כאיש נדל"ן מצליח ובלילה כיוזם מפגשים מיניים במלונות זולים עם גברים צעירים או טרנסג'נדריות. דיין שיתף בעבר שדמותו של קאל היא הדמות הכי מורכבת שגילם עד היום, ובריאיון הנוכחי הוא מעיד שהעבודה על העונה השנייה הייתה אפילו קשה ומפתיעה מקודמתה. "נדרשתי כמובן להכנה נפשית רבה, אבל לא הייתי מוכן להכנה הפיזית שנדרשה ממני. עבור קאל, העונה הראשונה הייתה בעיקר עניין של שליטה ואילו בעונה הזו הוא יותר נפרם, מתפרק, דבר הגורם לו להיות פתוח וזורם יותר גם מבחינה פיזית".
"העונה הצופים יתוודעו לסיפור הרקע של קאל, מאיפה הוא מגיע ומה גרם לו להיות האדם הכל כך קשה, מופנם ומתוסבך שהוא. אני הצלחתי להתחבר אליו מהמקום שבגילי אין אחד שלא עבר שיברון לב, ושאין לו כמה חרטות בחיים. יש לנו כבר הבנה עמוקה של הנושאים האלה, כך שהיו הרבה רגעים בחיי - לשמחתי ולא לשמחתי - שיכולתי לשאוב מהם על מנת לגלם אותו העונה. אבל כן שמחתי שיש לקאל את היכולת להיות יותר עצמו העונה. חיכיתי לזה".
7 צפייה בגלריה
"שמחתי שיש לקאל את היכולת להיות יותר עצמו העונה. אריק דיין מתוך "אופוריה" - עונה 2
(צילום: באדיבות HBO)
"גם אם הראש יודע שזה רק משחק ושהדברים שאת עוברת לא אמיתיים - הגוף לא יודע, וזה כואב"
הסדרה חוזרת אחרי היעדרות ממושכת מאוד של שנתיים מהמסך. בכל זאת, מאז שהעונה הראשונה הסתיימה העולם מתמודד עם אפידמיה קטנה. אך למרות ההפסקה, עלילת העונה החדשה מתחילה שבועות ספורים מהמקום שבו הסתיימה העונה הקודמת. הפעם, החבורה נפגשת במסיבת סילבסטר והדמויות ממשיכות מהנקודה שבה השארנו אותן.
"העונה הזו היא חתיכת רכבת הרים מטורפת", אומרת סידני סוויני, המגלמת בסדרה את קאסי, נערה המקפצת ממערכת יחסים ארוכה אחת לשנייה על מנת לענות על המחסור הרגשי שלה באהבה. "הפעם הכול הרבה יותר אינטנסיבי, ולהחלטה שדמות אחת עושה יש אפקט גדול על דמויות אחרות, ואז גם הסיכונים וגם התוצאות למעשים גדלים אצל כולם. בנוגע לקאסי, היא עדיין מחלימה מההפלה שעברה בסוף העונה הראשונה, ומנסה לראות מה זה אומר לא להיות במערכת יחסים. היא במצב שבו היא צריכה קודם כל להכיר את עצמה. היא מתמודדת עם התקפי חרדה, אז יש אצלה בראש מאבקים - מה בסדר ומה לא, מה אסור ומה מותר, בין טוב לרע".
"אופוריה" מגישה לצופה רגעים אינטנסיביים וקשים שיכולים לגרום לחוסר נוחות, כאב בטן ולחץ מתון בחזה. זנדאיה, שזכתה בפרס האמי על התפקיד של רו בגילומה - ובמרוץ לפרס גברה על שחקניות ותיקות כמו אוליביה קולמן וקייט וינסלט - מספרת גם היא שצילומי הסדרה היו מאתגרים לא רק נפשית אלא גם פיזית. "מאוד קשה היה לצלם את העונה, מאוד", היא מאשרת. "כאב לי לפעמים כל הגוף כי אפילו אם הראש שלך יודע שהדברים שאת עוברת לא אמיתיים - הגוף שלך לא יודע את זה. החוויה כל כך חזקה בגלל שאכפת לך מהדמות שלך ואת מפנימה את מה שעובר עליה ורוצה שהיא תהיה בסדר, ויודעת שבתוכה מתחוללת מלחמה אדירה והיא עושה דברים שבחיים לא היית מאחלת לה לעשות.
7 צפייה בגלריה
"היא במצב שבו היא צריכה קודם כל להכיר את עצמה". סידני סוויני מתוך "אופוריה" - עונה 2
(צילום: באדיבות HBO)
"כשצילמנו סצנות עם דמויות אחרות שאכפת לי מהן ושהייתי אליהן נוראית, כל מה שרציתי לעשות זה להתנצל כי זו לא אני, זו רק הדמות. אבל היה קשה להפריד בינינו והייתי צריכה להתמודד עם זה. המזל הגדול הוא שאנחנו נמצאים בסביבה מאוד מוגנת ותומכת. תמיד שמרו עלינו, ומעבר לצוות - יש לנו אחד את השני. תמיד הרגשתי שאני בידיים הכי טובות וששומרים עליי, כך שאוכל לתת את העבודה הכי טובה שלי וללכת למקומות שהייתי צריכה ללכת אליהם. זו הייתה הדרך היחידה שבה יכולתי לעשות דמות כזו".
"אופוריה" התאפיינה בסצנות מין נועזות לאורך עונתה הראשונה, ועוררה ביקורת לא מועטה על השימוש הבוטה בסקס, עירום וסמים. אלכסה דמי, שמגלמת את מאדי הקשוחה, חברתו לסירוגין של נייט, טוענת שהשימוש בזה נעשה על מנת לייצר שיח. "האלמנטים האלה מודגשים לחלוטין", היא אומרת. "אני חושבת שסם (לוינסון, ש"ג) עשה את זה בצורה מאוד חכמה. הוא מנסה לפתוח את הדברים לדיון. קשה אומנם לראות את זה בצורה כל כך חשופה על המסך, אבל האמת היא שהדברים לא מאוד רחוקים מהמציאות, אלא מעט מודגשים, ואז ההלם כמו דוחף את הצופים לפתוח, לאוורר אותם, לדבר עליהם. אם זה לא יקרה, איך נוכל ללמוד? אני גם לא חושבת שיש מישהו שרואה את הסדרה וחושב שזו הצורה או הדרך שהוא צריך לחיות את חייו. הכוונה היא לא להראות לאנשים שזו דרך חיים נורמלית, אלא להעביר חוויות ואולי גם לקחים באמצעות התוכנית. אין שום רצון לעשות לדמויות אידיאליזציה".
סוויני, שקאסי שלה נראית לא פעם חשופת חזה על המסך או בעיצומו של אקט מיני, לא תופסת את העירום הנדרש ממנה כמשהו יוצא דופן ומתייחסת אליו בשלוות נפש. תגובות הצופים לסצנות שלה, לעומת זאת, כן מצליחות להפתיע אותה. "מדהים שהקהל לפעמים מתקשה להפריד ביני לבין הדמויות שאני מגלמת, ומההחלטות שהדמות לוקחת", היא אומרת בטון לא מתנצל. "זה מה שמפתיע אותי, ולא השימוש במין או בעירום. באופן אישי, אין לי בעיה עם זה ואני מרגישה בטוחה על הסט. יש לנו מתאמת אינטימיות ודואגים שנרגיש בנוח. הכול מאוד טכני ומתואם אז שום דבר לא מרגיש כאילו הוא נזרק לי בפרצוף".
"בחיים כולנו מתפשטים", היא ממשיכה. "מדובר בשיקוף די נאמן של המציאות, ובנוגע לעירום מול מצלמות אני חושבת שיש פה סטנדרט כפול: גברים מורידים חולצה על המסך כל הזמן והם מקבלים על זה אוסקר, אז למה שופטים נשים שעושות זאת?". תשובתה זוכה להנהוני הסכמה מחבריה לקאסט ונראה שהעיתונאים מתאפקים שלא לעמוד ולהריע לה על התעוזה והישירות.
לקראת סיום הריאיון, כשהשחקנים נשאלים על חשיבות הסדרה ומה היו מקווים שהצופים ייקחו איתם מהצפייה בה - אלכסה דמי (מאדי) מתרכזת בתשובתה דווקא בהשפעה החיובית שלסדרה יכולה להיות על הורים לבני נוער. "כולם מדברים על מה הצופים הצעירים יכולים ללמוד מהתוכנית, אבל לי חשוב דווקא שהורים לבני נוער ילמדו מהסדרה. זה לא בדיוק נכון לומר שלהורים לא אכפת מילדיהם, אבל לפעמים הם שוכחים שההחלטות שהם לוקחים משפיעות באופן ישיר על הילדים שלהם. אז אולי כדאי שלהורים תהיה קצת יותר סבלנות, הבנה ואמפתיה. שיידעו שהרבה פעמים בני נוער פשוט מגיבים לסיטואציות. וחשוב שתהיה תקשורת. תדאגו שהילדים שלכם ירגישו בנוח לדבר איתכם, אחרת הם ינסו להסתיר מכם דברים - ומפה ההידרדרות היא מהירה".
7 צפייה בגלריה
מאמינה שהסדרה יותר חשובה להורים - מאשר לילדיהם. אלכסה דמי מתוך "אופוריה" - עונה 2
(צילום: Eddy Chen/HBO)
"הסדרה חשובה לכל הגילים", אומרת סידני סוויני. "נכון שאנחנו מגלמים דמויות צעירות שעוברות דרך סיטואציות ותחושות מורכבות, אבל לדעתי, אנשים בכל הגילים יכולים להזדהות עם הבעיות האלה. יש מצב שאנשים מבוגרים עברו את אותן החוויות או עדיין עוברים. התמכרויות ובעיות נפשיות הן לא רק נחלת הדור הצעיר. אני מקווה שהצופים ייקחו מכך את ההבנה שאפילו אם אתה מרגיש רע בנוגע לעצמך, אם אתה נשמע לעצמך טיפש או לא בטוח, זה לאו דווקא איך שאחרים רואים אותך. ברוב המקרים אלה הנוירוזות בראש שלך שמדברות. אני מקווה שהסדרה תגרום לאנשים לחשוב על החששות שלהם, על המגבלות שהם מציבים לעצמם, ושיבינו שהם לא לבד".
ואילו זנדאיה, שתשוקתה והאהבה שלה לסדרה גלויות ועולות בכל תשובה, אומרת: "מה שהיה לי תמיד חשוב בתוכנית זה הקונספט של אמפתיה, הקונספט של הבנה אנושית. רו לוקחת החלטות כואבות שמכאיבות לא רק לעצמה אלא גם לאנשים הקרובים אליה, ורואים אותה נופלת שוב ושוב ושוב. אני חושבת שבעונה הזו היא מגיעה לתחתית, והתקווה שלי היא שאנשים שיצפו בתכנית עדיין יחשבו שהיא ראויה לאהבתם ולזמן שלהם, שהם עדיין יחשבו שיש לה סיכוי לגאולה ושיראו את הטוב שבה, למרות שהיא לא רואה את זה בעצמה. אני חושבת שאם הצופים יוכלו לעבור איתה את כל זה ולהגיע לסוף - ושעדיין תהיה להם תקווה עבורה ושיהיו שם כדי לראות אותם זוכים לגאולה - אז אולי הם יוכלו להציע את החמלה הזו, את הסבלנות והתקווה הזו גם לאנשים בחיים האמיתיים. אם אפשר לאהוב את רו אז אפשר לאהוב גם מישהו שאתה מכיר שמתמודד עם אותם הדברים, ואולי להבין יותר את השדים שאיתם הוא מתמודד, שלפעמים מחוץ לשליטה שלהם.
"אז עבורי הדבר הכי חשוב - ואני חושבת שאכפת לי מרו מאוד אבל גם אכפת לי מהאנשים שסובבים אותה, שלא מעטים מהם מתמודדים גם עם התמכרות או עם הפרעות נפשיות - הוא שנמשיך לאהוב את הדמויות האלה למרות הכול. שנזכור שלכולנו יש פגמים, ושאנחנו לא סך ההחלטות הגרועות שלקחנו בחיים. אני חושבת שרו צריכה למצוא את הטוב שבעצמה ולזכור שהיא עדיין ראויה לאושר ולאהבה ודברים טובים, ורק בגלל שהיא עשתה טעויות בחיים זה לא אומר שהיא לא ראויה. אני יודעת שלי יותר קל להגיד את זה מאשר לה להגיד על עצמה, אבל זו התקווה שלי עבורה ועבור כל האנשים שמתמודדים עם בעיות דומות. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא סם לוינסון, היוצר של התוכנית.
7 צפייה בגלריה
"רו היא ורסיה של ההתמודדות שלו עם סמים והתמכרות". סם לוינסון, יוצר הסדרה
(Taylor Jewell, AP)
"רו היא ורסיה של סם, של ההתמודדות שלו עם סמים והתמכרות. היא נכתבה בדם ליבו והוא לקח את כל הכאב הזה והפך אותו לסדרת טלוויזיה יפהפייה וחשובה. אז כן", זנדאיה עוצרת לרגע ולוקחת נשימה, "כנראה תקווה היא המסר הכי חשוב של 'אופוריה'".
