הזמר והיוצר אליעזר בוצר נהרג הלילה בתאונה והוא בן 43. משפחתו הודיעה כי התאונה אירעה בעת שירותו הצבאי. בוצר הותיר אחריו אישה, שמונה ילדים ושני נכדים. הלווייתו תיערך היום (שישי) בבית העלמין הצבאי בצפת בשעה 12:00.
"האור של חיי, האיש היפה שלי שבלעדיו אני כלום ושום דבר הלך הלילה למנוחת עולמים", ספדה לו אשתו נעה, והוסיפה: "אליעזר בוצר נעים זמירות ישראל שקולו שירתו ותפילת ליבו המתמדת בוקעים שערי שמים לגאולה שלימה ברחמים".
אליעזר בוצר הופיע תחת שם הבמה בוצר והוציא כבר ארבעה אלבומים, בימים אלה אמור היה להוציא את אלבומו החמישי.
בוצר גדל בבית דתי לאומי, היה ילד סוער, ולאורך חייו החזיק בתוכו זה לצד זה אמונות ועולמות שונים. "הייתי מ'ילדי אור הירח', מאוד, עם האיפור וכו', לקחתי את זה כמה צעדים קדימה", סיפר בראיון לידיעות אחרונות לפני עשור, "אבל לא היתה לי המסגרת להשעין עליה את המרדנות הזאת. הילדות שלי היתה שילוב של חוסר מסגרת קבועה עם ניסיון מתמיד להרגיש שייך. הרבה כעס על העולם, אבל היום - עם המרחק - אני מבין שהכעס הזה היה דחיפה לחיפוש עמוק יותר, שהוביל אותי למי שאני היום".
"כשהגעתי ליצהר ביקשו ממני להיות קב”ט", שיחזר בראיון, "אני אדם יוצר, אבל זו הייתה תקופת הפיגועים של האינתיפאדה השנייה. כולנו נקלענו למציאות שאף אחד לא רוצה להיות בה. חצי שנה, כמעט בלי שינה, ישן עם מדים ומכשיר קשר. תקופה נוראית. הייתי מרים על הידיים ילדים מחוררים שווידאו עליהם הריגה במיטה, והכנסתי אותם לשקית. בתקופה הזו פרצה אצלי מחלת הפסוריאזיס. אני ואשתי קוראים לתקופה הזו ‘תקופת המוות’. זה היה סימן לשנות את הדרך”.
על תקוותו לעתיד סיפר כך: "בשורה התחתונה, כולנו בני אדם. וכולנו מתפללים. אני מתפלל כל יום, ‘תן שלום בארץ’. כולנו מייחלים לשלום הטוטאלי, וגר זאב עם כבש. אף הורה לא רוצה שהילדים שלו יגדלו על מלחמה. כולנו, בלי קשר למוצא, לאום או אמונה, מחפשים מקום בטוח לחיות בו ולגדל את ילדינו. אם נוכל לראות אחד את השני קודם כל כבני אדם, נוכל ליצור מציאות חדשה".
השר עמיחי אליהו ספד לבוצר ז״ל: "אחי (חבר) היקר אליעזר בוצר החזיר הלילה את נשמתו העשירה לבורא עולם, כשהוא בדרכו חזרה מהמילואים לביתו השאיר לי זיכרונות ודיבורים על שמחה בעבודת השם, סחיבת פצוע במדרגות העיר העתיקה בצפת, מפגש בניווטים בקורס מפקדים בצה"ל, ניגונים, אומנות, תקווה וחלום. ברביעי נפגשנו כשהוא על מדים ושוחחנו על הפוטנציאל התיירותי שיש במורשת של העיר צפת. תחסר לי אחי אליעזר. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".
