השחקן האמריקני ג'יימס ארל ג'ונס הלך לעולמו היום (ב') בגיל 93. טרם פורסמו פרטים על נסיבות מותו המדויקות.
ג'ונס, שניהל קריירה עשירה ורבת-הישגים במשך קרוב לשבעה עשורים, נחשב לאחד מגדולי השחקנים בתעשייה האמריקנית. במהלך הקריירה שלו הוא זכה בפרסי אמי, גראמי, טוני ואוסקר (EGOT), והשתייך לקבוצה המצומצמת של אמנים שעשו זאת.
תעשיית הקולנוע והבידור האמריקני הגיבה לדבר מותו של ג'ונס בשלל מחוות והספדים. "נוח בשלום, אבא", פרסם השחקן מארק המיל, שכיכב ב"מלחמת הכוכבים" כלוק סקייווקר, מי שמתגלה כבנו של דארת' ויידר שאותו דיבב ג'ונס.
השחקן והבמאי קווין קוסטנר, אשר כיכב לצד ג'ונס בסרט "שדה החלומות", פרסם ברשתות החברתיות הספד משלו. "הקול הרועם הזה. העוצמה השקטה הזאת. טוב-הלב שקרן ממנו. כל כך הרבה דברים יכולים להיאמר על המורשת שלו, אז רק אגיד כמה אני מודה על כך שהייתי חלק מזה, כולל 'שדה החלומות'. אם צפיתם בזה, אתם יודעים שהסרט הזה לא היה אותו הדבר עם מישהו אחר בתפקיד שלו. רק הוא יכול היה להביא את סוג הקסם הזה לסרט על בייסבול ושדה תירס באיווה. אני אסיר תודה על כך שראיתי אותו עושה את הקסם הזה".
עם היוודע דבר מותו של ג'ונס, הוקרנה דמותו של דארת' ויידר על גבי בניין האמפייר סטייט בניו יורק.
4 צפייה בגלריה
מחווה לג'יימס ארל ג'ונס עם דמותו של דארת' ויידר על האמפייר סטייט בילדינג
(צילום מסך, אינסטגרם)
ג'ונס, יליד מיסיסיפי, החל ללמוד רפואה בסוף שנות ה-40 אך החליט להחליף לדרמה - וב-1964 זכה בתפקידו הראשון, עם תפקיד קטן ב"דוקטור סטריינג'לאב" (1964). ב-1970 זכה בתפקידו הראשי הראשון כאשר כיכב ב"התקווה הלבנה הגדולה", סרטו של מרטין ריט על המתאגרף ג'ק ג'ונסון. ג'ונס היה מועמד לאוסקר על תפקיד זה - השחקן האפרו-אמריקני השני בהיסטוריה שהיה מועמד לאוסקר, אחרי סידני פואטייה שעשה זאת ב-1958. עוד קודם לכן, ב-1969, זכה ג'ונס בפרס הטוני על תפקידו בעיבוד הבימתי של "התקווה הלבנה הגדולה".
במהלך שנות ה-70 החל כוכבו של ג'ונס לזרוח באמת ובתמים. ב-1974 היה מועמד לגלובוס הזהב על הסרט "קלודין", וב-1977 דיבב את דמותו המאיימת של דארת' ויידר ב"מלחמת הכוכבים" (השחקן דייויד פראוס היה מי שעטה את גלימתו האיקונית מול המצלמות). הסרט הפך לשובר-הקופות הגדול בהיסטוריה, וג'ונס המשיך לספק את קול הבס העמוק שלו גם בשני סרטי ההמשך, "האימפריה מכה שנית" (1980) ו"שובו של הג'דיי" (1983). ב-1977 זכה ג'ונס בפרס הגראמי על האלבום Great American Documents שקריין.
במהלך שנות ה-80 וה-90 המשיך ג'ונס לככב על האקרנים, על המסך הקטן ועל במות ברודוויי - שם זכה בפרס הטוני השני שלו על תפקידו במחזה Fences. ב-2017 זכה ג'ונס בפרס הטוני השלישי שלו, הפעם על מפעל חיים.
ב-1982 כיכב ג'ונס בתור האנטגוניסט ת'ולסה דום ב"קונאן הברברי" מול ארנולד שוורצנגר. ב-1988 כיכב לצד אדי מרפי ב"מגלה את אמריקה", ושנה לאחר מכן לצד קווין קוסטנר ב"שדה החלומות", שעליו היה מועמד לפרס האוסקר. ב-1994 רשם ג'ונס הישג נוסף כאשר כיכב בלהיט נוסף שנחקק בתרבות הפופ: "מלך האריות" של דיסני, שם דיבב את האריה מופאסה.
גם על המסך הקטן, כאמור, עשה ג'ונס חיל לאורך תקופה ארוכה. ב-1991 זכה בשני פרסי אמי בשנה אחת - על סדרת הפשע Gabriel's Fire ועל סרט הטלוויזיה "גל חום". בשנת 2000 זכה באמי נוסף, שלישי במספר, על תפקיד אורח בסדרת הילדים Summer's End.
במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000 הגיח ג'ונס כשחקן אורח בשלל סדרות וסיטקומים, מ"האוס" ועד "המפץ הגדול". את קולו העמוק העניק לסדרות אנימציה רבות, בהן "משפחת סימפסון", כמו גם לטאג-ליין של רשת החדשות CNN, עבורה הקריא את המשפט: This Is CNN. ב-2009, זכה בפרס מפעל חיים של גילדת השחקנים.
מ-2010 ואילך, למרות גילו המתקדם, התרכז ג'ונס בהפקות תיאטרון וב-2011 כיכב ב"הנהג של מיס דייזי" בווסט-אנד בלונדון. ב-2011 זכה באוסקר של כבוד, וב-2013 כיכב בהצגה "מהומה רבה על לא דבר" בווסט אנד לצד ונסה רדגרייב. לקראת סוף העשור שב לדבב את דארת' ויידר עבור מספר פרויקטים של דיסני וחברת הבת שלה לוקאספילם, כולל בסרט "סיפור מלחמת הכוכבים: רוג 1". ב-2019 דיבב שוב את מופאסה עבור גרסת הלייב-אקשן של "מלך האריות", וב-2022 סיפק שוב את קולו כוויידר בסדרה "אובי וואן קנובי". עם זאת, ב-2022 הכריז ג'ונס כי לא ישוב לדבב אותה.
ג'ונס היה נשוי פעמיים. ב-1968 התחתן עם הזמרת והשחקנית ג'וליאן מארי, וב-1972 בני הזוג התגרשו. ב-1982 נישא ג'ונס לשחקנית ססיליה הארט, והשניים הביאו בן לעולם, פלין. ב-2016 הלכה הארט לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן. באותה שנה התוודה ג'ונס לראשונה על מחלת הסוכרת שעמה התמודד לאחר שאובחן כחולה במהלך שנות ה-90.
