רצה הגורל והשיר שיצרו אבי אוחיון, קרן פלס וסתיו בגר לאירוויזיון, October Rain ("הגשם של אוקטובר"), יצר סערה עוד לפני שהציבור בכלל ראה את מילותיו. כפי שנחשף היום (ד') ב-ynet, באיגוד השידור האירופי (EBU) שוקלים לפסול את השיר הישראלי, באופן שעלול לסכן את השתתפותה של עדן גולן בתחרות. הידיעה הזו מקוממת לא רק בגלל הכתף הקרה שישראל מקבלת במהלך המלחמה שאליה היא יצאה במטרה לשמור על אזרחיה מפני טרור אכזרי - היא מקוממת כי למעשה מדובר במופע של צביעות.
ההיסטוריה מלמדת שלאיגוד השידור האירופי אין שום בעיה עם מסרים פוליטיים בשירים שמתמודדים באירוויזיון, כל עוד אלה מסרים שהוא מזדהה איתם. בשנה שעברה, למשל, להקת Let 3 ייצגה את קרואטיה בתחרות עם השיר !Mama ŠČ שלועג להתנהגות הילדותית של דיקטטורים. כשחברי הלהקה התראיינו בארצם הם אפילו לא הסתירו את העובדה שמדובר בשיר אנטי מלחמתי שמכוון לוולדימיר פוטין, שפלש עם צבא רוסיה לאוקראינה. הם אמרו זאת במפורש. הם קראו לו בשיר "פסיכופת". השיר רומז גם לרודן בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, בשורה "אִמא קנתה טרקטור", שכן לוקשנקו העניק טרקטור לפוטין לרגל יום הולדתו ה-70 של נשיא רוסיה, שחל ב-7 באוקטובר (כן, זה התאריך שלו) 2022.
הרי גם אם מסכימים לחלוטין עם המסר של יוצרי השיר, ואני מניח שרובנו נסכים, אין ספק שמדובר במסר פוליטי. אבל השיר השתתף בכל זאת, התברג בגמר וסיים במקום ה-13. השופטים נתנו לו 11 נקודות בלבד, אבל הוא דורג שביעי בהצבעת הקהל.
כדי למצוא דוגמה מובהקת נוספת אפשר לחזור כמה שנים אחורה. בשנת 2016 זכה באירוויזיון שיר שנושא תוכן פוליטי: "1944" של ג'מאלה, נציגת אוקראינה לתחרות. השיר עוסק בגירוש הטטרים מחצי האי קרים, שבוצע בידי המשטר הסובייטי במאי 1944. סיפוח חצי האי קרים בידי רוסיה בשנת 2014 לא מוזכר במפורש בשיר, אבל הזמרת סיפרה בריאיון ל"גארדיאן" שהשיר הזכיר לה את קרובי משפחתה שחיים כיום בקרים תחת שלטון רוסי. היא אמרה שמאז הסיפוח של חצי האי ב-2014, הטטרים "חיים בשטח כבוש".
גם אם נניח שהשיר מכוון רק למאורעות ההיסטוריים מהעבר הרחוק יותר, הנושא של השיר הוא פוליטי וברור לכל בר דעת שהוא נושא בחובו מסר פוליטי. היו בו, אגב, כמה שורות שאנחנו בחברה הישראלית נוכל להזדהות איתן אחרי מתקפת הטרור נגדנו ב-7 באוקטובר (בתרגום חופשי לעברית) – "כשאנשים זרים מגיעים / הם מגיעים אליכם הביתה / הם הורגים את כולכם ואומרים: 'אנחנו לא אשמים'". אפשר להסכים עם המסר הנוקב של ג'מאלה ועם הנרטיב ההיסטורי שהיא מציגה בשיר, אפשר לא להסכים, אבל לטעון שהשיר אינו פוליטי זה עלבון לאינטליגנציה. אלא שגם במקרה הזה, התקנון לא מנע מהשיר להשתתף באירוויזיון ואפילו לזכות בניצחון.
ב-EBU ממשיכים בהצגה כאילו האירוויזיון נקי מפוליטיקה. אז מה, רק במקרה יוון וקפריסין נותנות זו לזו דוז פואה באופן קבוע? ואיך אפשר להסביר את סילוקה של רוסיה או את זכייתה של אוקראינה ב-2022? הרי השיר של להקת קאלוש היה חביב, שווה עשירייה ראשונה בכל שנה, אבל האם הוא היה שובר את שיא על הזמנים בהצבעות הקהל אלמלא המלחמה באוקראינה? ברור שלא.
אין ספק שאיגוד השידור האירופי עומד תחת לחצים לא פשוטים בימים אלה. גורמים פרו-פלסטיניים לוחצים לסלק את ישראל מהתחרות, כפי שנעשה לרוסיה. באיסלנד אפילו איימו להחרים את התחרות השנה אם ישראל תשתתף. חשיפת שמו של השיר, שרומז ל-7 באוקטובר, רק גרמה למפלס הלחץ לעלות. ה-EBU עמד עד כה בלחצים האלה, אבל אם ימנעו מישראל לשיר טקסט שנוגע בכאב שחווינו כעם וכמדינה בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית, זה לא יהיה ניצחון למוזיקה על חשבון הפוליטיקה או ניצחון הרוח על המלחמה. זו תהיה סתימת פיות. אולי במקום להכריז שהפוליטיקה מחוץ לתחום, מוטב שיצהירו ב-EBU בכנות: "אפשר להכניס פוליטיקה, אבל רק בתנאי שאנחנו מאשרים את המסר".
