אחת לכמה שנים חוזרת שוב לכותרות אחת השערוריות היותר מתוקשרות ומסעירות של שנות ה-90: פרשת אהבתם של מרי קיי לטורנו, מורה בבית ספר יסודי בוושינגטון, אישה נשואה בת 34 ואמא לארבעה ילדים, שהחלה מערכת יחסים מינית עם תלמיד בן 12 בשם וילי פואלאו. השנים נהגו לקיים יחסי מין באולם ההתעמלות של בית ספר ובסופו של דבר נתפסו. לטורנו שהורשעה באונס וניצול מיני של קטין נשלחה לכלא ב-1997, והסקנדל זעזע לא רק את השמרנים והמוסרניים - הוא עשה רעש בכל העולם. ברחבי הגלובוס עקבו בצמא אחר מעללי הזוג וספרים אחדים נכתבו על אודותיהם. רבע מאה אחרי אותו סקנדל, הוא שוב מעורר עניין בזכות הסרט "הצצה ליחסים" (May December, במקור) של הבמאי טוד היינס ("הרחק מגן עדן", "קרול"), ששואב השראה מהפרשייה שריגשה את הצהובונים, תוכניות הטלוויזיה והקהל כאחד.
רגע לפני שנגיע לסרט, שהתחרה בפסטיבל קאן האחרון ולפני כשבוע הגיע גם לישראל, כדאי להיזכר או להתוודע לראשונה להשתלשלות העניינים. השערוריות,אגב, לא היו זרות ללטורנו, שגדלה במשפחה קתולית ברוכת ילדים - אביה ג'ון שמידט היה חבר קונגרס רפובליקני, שנאלץ לוותר על הקריירה הפוליטית שלו אחרי שהתגלה שהוא הביא לעולם שני ילדים עם הפילגש שלו. כעבור שנים אחדות הגיע התור של הבת שלו לככב בצהובונים.
"התשוקה הייתה חזקה מאיתנו ומכל האיסורים"
הכול התחיל שפואלאו היה בכיתה ו'. "הוא היה תלמיד רגיל ולמעשה לימדתי אותו גם כשהיה בכיתה ב'", סיפרה לטורנו בתוכנית של ברברה וולטרס. "בתחילת כיתה ו' לא נתתי לו שום יחס מיוחד ויותר מכך, פעמים רבות הענשתי אותו בגלל שהוא היה קצת מופרע. באמצע השנה גילתי שאת האגרסיות שלו וילי מביע בציור, ובהפסקות נשארתי איתו בכיתה כדי לעזור לו לפתח את כישרונו. בהמשך הזמנתי אותו מספר פעמים לבית שלנו והוא התחבר עם בני הבכור, שהיה צעיר ממנו בשנה". פואלאו מצידו העיד שהוא התאהב בה נואשות: "כשישבתי בכיתה לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. היא הייתה יפה כמו שחקנית מהוליווד. היא נראתה לי כמו נסיכה".
לקראת סוף השנה לטורנו הסיעה תלמידים אחדים לבתיהם. "וילי היה האחרון שנשאר במכונית. דיברנו כמו תמיד, ופתאום מצאנו את עצמנו מתנשקים. ברגע הראשון נבהלתי, אבל אמרתי לעצמי: 'זה לא נורא. זו רק נשיקה'. הורדתי את וילי בפתח ביתו וקיוויתי שזה היה משהו חד-פעמי. זכרתי שבבית מחכים לי בעל וארבעה ילדים, אבל מהר מאוד הגענו ליחסי מין במושב האחורי של המכונית. וילי לא התנגד, כמובן. אני הייתי מסוחררת, התשוקה הייתה חזקה מאיתנו ומכל האיסורים".
פואלאו עלה לכיתה ז' ולטורנו גילתה שהיא הרתה לתלמיד שלה, שהיה אז רק בן 13. באותו זמן, בעלה סטיב מצא בחדר העבודה שלה מכתבי אהבה המיועדים למאהב הצעיר. הבעל הנבגד וההמום יידע את הנהלת בית הספר, וזאת דיווחה למשטרה. לטורנו נעצרה וילדה את הבת שלה ושל פואלאו, אודרי, בעודה במעצר. הילדה הועברה לטיפולה של סבתא פואלאו. בבית המשפט לטורנו הודתה שהם קיימו יחסי מין, "אבל זה לא היה אונס", טענה. ההגנה הביאה לבית המשפט פסיכיאטרית שאבחנה אותה כבעלת הפרעה דו-קוטבית, וטענה שיחסי המין עם הקטין קוימו במצבים שבהם התנדנדה בין אושר מוגזם לבין דיכאון עמוק. הפסיכיאטרית טענה גם שגסיסת אביה של לטורנו הייתה נקודת שבירה. "מרי הרגישה כאילו הפסידה את הגבר בחייה ו-וילי מילא את החלל החסר בחייה והיווה משענת". ואכן, לטורנו אמרה בתקופת המשפט: "וילי הוא חברי הטוב. אנחנו משדרים על אותו גל".
בית המשפט גזר על לטורנו שבע שנים בכלא. אחרי פחות משלושה חודשים שבהם ריצתה את עונשה, היא הגישה בקשה לחנינה והתחייבה לעבור שיקום במוסד שמתמחה בטיפול בפדופילים. היא גם התחייבה לא ליצור שוב קשר עם המאהב הצעיר. אחרי ששוחררה, לטורנו שוגרה לתוכנית שיקום והועברה לפיקוח קצין מבחן, אבל מהר מאוד שבה לסורה. חודשים ספורים אחרי שהשתחררה, שוטר סיור תפס את הזוג מקיים יחסי מין במושב האחורי של מכונית בפארק. בתיק של לטורנו נמצאו ששת אלפים דולר ודרכונים, והרשויות חשדו שהם זממו לעזוב יחד את ארצות הברית. בית המשפט הטיל עליה לרצות את העונש המקורי. כשהיא נכנסה לכלא היא שוב הייתה בהיריון - וגם הבת החדשה נמסרה לטיפול הסבתא. "החוויה הכי קשה שאני נושאת מימי הכלא הייתה הבדידות", שחזרה לוטרנו. "אסירות אחרות זכו לביקורים, אבל אני הייתי מנותקת לחלוטין מכל העולם. בעלי התגרש ממני וקיבל משמורת יחידנית על ארבעת ילדינו. הוא עבר איתם לאלסקה, שם מצא עבודה בחברת תעופה ואסר עליהם ליצור איתי קשר. אפילו את הברכות ששלחתי לימי ההולדת שלהם הוא לא הראה לילדים. השתגעתי מגעגועים".
בית המשפט אסר על פואלאו לבקר את לטורנו. "ובשבילי זה היה גזר דין מוות", הוא התוודה. "עברתי שנים קשות מאוד. לא היה לי אף אחד. אפילו לא היה לי עם מי לדבר. יכולתי לספר לחבר לכיתה, בן 14, על החוויות שלי כאבא? למה שהוא יתעניין בדיווח היומי שלי על תינוקת שבוכה כל הלילה? נטשתי את בית הספר ונעזרתי בכדורים פסיכיאטריים. העובדה שנשארתי בחיים היא בגדר נס. והעובדה ששתי הבנות שלנו גדלו כמו ילדות רגילות, למרות שלא ראו את אמא שלהן, היא נס שני".
ב-2004, לטורנו סיימה לרצות את עונשה והשתחררה. היא נישאה לפואלאו והבנות שלהן שימשו שושבינות. הזוג מכר את זכויות הצילום והתיעוד של החתונה, מה שריפד את חשבון הבנק שלהם. הם גם חיברו יחד את הספר "הפשע היחיד - אהבה". המשפחה השתקעה בסיאטל ופואלאו עבד כגנן וכדי-ג'יי. סטיב לטורנו נישא בשנית, הביא לעולם עוד ילדה ומת בהמשך. ארבעת ילדיה מנישואיה של מארי לסטיב חידשו עימה את הקשר. ב-2016, לטורנו אמרה לברברה וולטרס: "כולם היו בטוחים שוילי ואני נתגרש, הרי בארצות הברית כל זוג שני מתגרש. אבל אנחנו עדיין ביחד, מאוהבים כמו בהתחלה". פואלאו אמר בראיונות שהוא לא היה קורבן ושהוא לא מתבייש במערכת היחסים שלהם. אבל האידיליה והרומנטיקה הסתיימו בסופו של דבר וב-2017 הוא החל בהליך גירושין, אם כי התחרט תוך כדי. ב-2019 השניים התגרשו סופית.
שנה אחר כך, ביולי 2020, לטורנו מתה בהוספיס מסיבוכים של מחלת סרטן המעי, בגיל 58. למרות שנפרדו, פואלאו טיפל בה במסירות בעת מחלתה ו"התפלל לנס". בצוואתה הורתה להוריש לו חלק נכבד מרכושה. כצפוי, המוות שלה שוב החזיר לתודעה את אותה שערוריה מטלטלת.
"דחקתי הכול הצידה, אבל לא הייתה דרך שלא להתייחס לסיפור הזה"
באותה תקופה שבה לטורנו מתה, נטלי פורטמן שיגרה תסריט של "הצצה ליחסים" - שהסתמך באופן חופשי על הפרשה מהניינטיז - לבמאי טוד היינס. הסרט שמגיע עכשיו אלינו נקרא במקור "מאי דצמבר", על שם המושג שפירושו מערכת יחסים רומנטית עם הבדלי גיל משמעותיים. עלילת הסרט מתרחשת ב-2015, ופורטמן מגלמת בסרט את אליזבת, כוכבת הוליוודית שעומדת לככב בסרט המשחזר סיפור אהבה שחולל סערה בשנות ה-90: רומן בין גרייסי, עובדת חנות בעלי חיים - נשואה ואם לילדים - וג'ו, תלמיד כיתה ז' ממוצא קוריאני. גם במקרה הזה, המאהבת נשלחה למאסר והשניים מתחתנים. במסגרת העבודה על התחקיר וההכנה לתפקיד, אליזבת מגיעה לבית של הזוג (ג'וליאן מור וצ'רלס מלטון) והם משתפים איתה את סיפורם. זה קורה בדיוק כשהתאומים של הזוג חוגגים את סיום לימודי התיכון שלהם. הכוכבת ההוליוודית מתחילה לתחקר את הנפשות הפועלת ואת המשפחה המורכבת, מה שגורר מתחים וחשיפות.
אלמנטים אחדים ב"הצצה ליחסים" דומים לסיפורה של מרי קיי לטורנו - למשל גם גרייסי וגם לטורנו נשואות עם ילדים עוד לפני תחילת הרומן - אבל פרטים אחרים שונים. למשל, בעוד לטורנו הייתה המורה של פואלאו גם בכיתה ב' וגם בכיתה ו', בסרט, גרייסי וג'ו נפגשו כשג'ו מתחיל לעבוד באותה חנות חיות. בחיים האמיתיים לטורנו ופואלאו גרו בוושינגטון עם שתי בנותיהם בעוד בסרט גרייסי וג'ו גרים בסאוונה, ג'ורג'יה, ויש להם שלושה ילדים. כמו כן, בעוד לטורנו וגרייסי היו שתיהן בשנות ה-30 שלהן בתחילת הרומן, ג'ו קצת מבוגר יותר.
בסרט היינס שוב עובד עם ג'וליאן מור, השחקנית הכמעט קבועה שלו. בעבודה על הדמות של גרייסי, מור שאבה דברים אחדים מלטורנו, למשל "ליקוי של עצלות מרתקת בדיבור", מדווח היינס בשיחה עם ynet. "בכלל, היו כמה דברים שמאוד סייעו לנו במראה ובאישיות של לטורנו, שהייתה דמות שונה בתכלית מגרייסי".
התסריטאית סאמי בארץ' אמרה בהקרנה בפסטיבל ניו יורק שהיא שאבה השראה ל"הצצה ליחסים" מהקשר שהיא ראתה בין האקלים התקשורתי שהתפתח סביב המקרה של לטורנו לבין הבום הנוכחי של סרטי וסדרות "פשע אמיתי". "רציתי לספר סיפור בדיוני שיעסוק בתרבות הצהובונים של שנות ה-90 - סיפור שנראה כסוג של הובלה לעולם הדוקו טרו-קריים שאנחנו חיים בו היום, ושתוהה על התהליך הזה ועל למה אנחנו רוצים להמשיך ולשחזר סיפורים כאלה". היינס חיזק את דבריה: "המיקוד המשמעותי של הסרט הוא בתרבות הצהובונים שסיקרה את הנישואים של הזוג. הסרט עוסק באופן שבו אנחנו מסתכלים על עצמנו ואיך אנחנו מנווטים ומערערים על הציפיות שלנו והעמדות המוסריות, שאנחנו מביאים איתנו לסיפורים שבהם אנחנו צופים".
פורטמן, שגם הפיקה את הסרט (בצוות ההפקה יש ישראלית נוספת - לי ברודה), היא זאת שהביאה את היינס לפרויקט. "נמשכתי לתסריט בגלל שהדמויות היו כל כך פרועות וחזקות ומורכבות וחשבתי שהחזון של טוד על האופל שחבוי מתחת לאידיאל הפרברים האמריקאי, שהוא כבר חקר בסרטים קודמים שלו, מתאים לפרויקט הזה", אמרה פורטמן בריאיון ל-ynet שנערך בפסטיבל קאן האחרון. "המתח הזה שמצוי בחומרים עם אמוציונליות מרומזת, ויצירת המתח דרך דימוי וצליל. כמובן שבחרתי בטוד בגלל שהייצוג של דמויות נשיות וחיי הנפש שלהן בסרטיו תמיד כל כך מורכב ומעניין. היה לנו מזל גדול שהוא התחבר לתסריט באופן מיידי, כך שזו הייתה ממש התגשמות של חלום".
מהי עמדתך כלפי מערכות יחסים המכונות "מאי דצמבר", בין אנשים עם פער גילאים?
"אני חושבת שבעצם הסרט שואל - האם אמנות יכולה להיות א-מוסרית? האם זה אפשרי להיות א-מוסרי? אנחנו עושים כל כך הרבה סרטים ותוכניות טלוויזיה על רוצחים סדרתיים ועל כל מיני עוולות אנושיות אחרות ויש לנו מין גישה כזו של: 'אנחנו רק רוצים להציג התנהגות אנושית' - גם כשמדובר בפשע. אבל האם אנחנו יכולים באמת להציג התנהגות, כמו במקרה של 'הצצה ליחסים', מבלי לשפוט אותה? אנחנו באורח קבע מציגים פשעים ופושעים, אבל האם באמת אפשר להציג את הדברים האלה מבלי להאדיר אותם? מבלי לשפוט אותם? כל אלה שאלות ש'הצצה ליחסים' מעלה.
"לדעתי יש ליוצרי ויוצרות קולנוע אחריות להציג דברים בצורה אחראית. למשל, אני תמיד נרתעתי מלהציג שימוש בסמים בסרטים, כי תמיד הרגשתי שכמעט בלתי אפשרי להציג את השימוש בסמים מבלי להאדיר אותו. אנחנו כאמנים מרגישים שאסור לנו לנקוט עמדה ואנחנו רק מסוקרנים לגבי ההתנהגות של אנשים אחרים: 'למה הם מתנהגים ככה? אני רוצה לבחון את זה לעומק'. ואילו טוד מאפשר לדמויות ב'הצצה ליחסים' להיות אנושיות, על כל המגרעות הנלוות לכך. היה מדהים לראות איך שטוד תופס נשים פשוט כבני אדם: הוא אפשר לנו בצילומים להיות שלמות ומבולגנות וגם עודד אותנו בכל שלב לבטא זאת".
אחת הסצנות האהובות עליי בסרט, היא כשאליזבת, הדמות שלך, נפגשת עם תלמידים ואחד מהם שואל אותך איך את מרגישה בצילומים של סצנות סקס ואת נותנת תשובה מעניינת.
"גם אני אוהבת את הסצנה הזו. סצנות סקס אף פעם לא מרגישות נוח. זו אף פעם לא תחושה נוחה. אגב, בצילומי 'הצצה ליחסים' לא השתמשנו במתאמת אינטימיות. נכון, מתאמי אינטימיות בהחלט יכולים להיות נפלאים, בפרט באווירה שהיא לא נוחה או עוינת, ואז זה יכול לעזור על הסט. אבל ב'הצצה ליחסים' היו אנשים שתקשרו טוב והיו טובים זה לזה, כולם באותו ראש, אז פשוט קבענו איך נעשה את הדברים בינינו לבין עצמנו. הייתה תקשורת מצוינת ופתוחה".
בפגישתנו בקאן, היינס העיד שהוא נמשך לתסריט בגלל "אי הוודאות המענגת" שהעבירו שתי הגיבורות של הסרט. "היה הומור, אבל גם היה גם אופל, והדברים הללו נשזרו בתסריט ביד אמן. בדיוק כשחשבת שאתה יודע מה אתה חושב וכיצד אתה מרגיש, האדמה זזה".
לדבריו הוא עשה מאמץ בהתחלה להרחיק את "הצצה ליחסים" מפרשת לטורנו. "דחקתי הכול הצידה, אבל בסופו של דבר לא הייתה דרך שלא להתייחס לסיפור הזה. במובנים מסוימים היו מקומות שבהם אמרתי: 'אני אחשוב אחר כך על איך מערכת היחסים הזו באמת התחילה ואיך היה המאהב הצעיר'. הסיפור של 'הצצה ליחסים' לדעתי עוסק בעצם במישהי זרה שנכנסת לקהילה מבוצרת, לתוך שכונה, ולתוך משפחה שבנתה כל כך הרבה חומות סביב עצמה כדי לשרוד אירוע שערורייתי. בני הזוג הזה כאילו חיים במצב 'בונקר' על מנת להגן על עצמם וכדי לדחות מעליהם את הביקורת והמתקפות מצד החברה - הם אפילו נאלצים להתגונן מפני קופסאות עם חרא שמשאירים להם אנשים בכניסה לבית".