שש שנים לאחר שהוסיפה להסכמיה סעיף הדורש מיוצרים להתחייב בפומבי על נאמנות למדינה כתנאי לקבלת תמיכה כספית, קרן רבינוביץ לקולנוע קיבלה החלטה להסירו - כך נודע היום (ד') ל-ynet.
ההחלטה מגיעה כחודש וחצי לאחר שקולנוענים בולטים - בהם חגי לוי, נדב לפיד וערן קולירין - חתמו על עצומה ובה קראו להחרים את הקרן, שבשנת 2017 נעתרה לדרישת שרת התרבות דאז מירי רגב "להימנע מפגיעה בסמלי המדינה", והוסיפה להסכמיה סעיפים המתבססים על "חוק הנכבה". לפי חוק זה, גוף אשר מקבל תקציבים מהמדינה עשוי להיות נתון לסנקציות כלכליות במקרה שהוא עושה שימוש בהוצאה כספית שבמהותה יש שלילה של קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, אלימות או טרור, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל ועוד.
הליך ההידברות התקיים בין יו"ר איגוד הבמאים לימור פנחסוב, שייצגה את צד היוצרים, לבין נציג הדירקטוריון של הקרן, עו"ד ליאור שפירא, כמו גם עם איש התוכן גיורא יהלום. "כפי שאנחנו רואים את זה, כל תפקידה של הקרן זה לעשות טוב לתרבות, לקולנוע ולספרות במדינת ישראל. אין לנו מטרה אחרת", אמר עו"ד שפירא ל-ynet. "הסעיף שתוקן בהסכם לפני שבע שנים היה בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלה הקרן דאז, ומאז עברו שבע שנים ולא הייתה פעם אחת שהקרן לא קיבלה מאה אחוז מהדרישות לתקצוב. כך שבעבר הסעיף הזה לא הפריע לאף אחד להגיש בקשות לקרן, כולל במועד האחרון שהיה לפני חודש. יחד עם זאת, היה חשש שארגונים בחו"ל כמו ה-BDS יבקשו להחרים את הקרן ואת הסרטים הישראלים שנתמכים על ידי הקרן בחו"ל, ולא רצינו לגרום נזק. זה בדיוק הפוך מהמטרה שלנו.
"מצאנו את הפשרה המשפטית, והסעיפים האלה על כל מרכיביהם נמחקו. אנחנו לא צריכים להזכיר לכולם מה החוקים במדינת ישראל. הוספנו שאנחנו [כקרן] מתחייבים לעמוד בהסכם. זה לא נועד להגן עלינו כגוף, הקרן ממומנת על ידי המדינה, אלא זה נועד להגן על היוצרים, העסקים, השחקנים וכל מי שאנחנו נותנים לו כסף", אמר.
בשיחה עם ynet, פנחסוב סיפרה על היוזמה: "הבנו שאין סיבה שלא נדבר ונסביר את הכאב שלנו. גם אני חשתי בעצמי את הכאבים האלה - למה אני צריכה לחתום על סעיף כזה? לשמחתי הופתעתי, והם קיבלנו אותנו בזרועות פתוחות, הרגשנו ששומעים אותנו.
עוד במדור קולנוע:
"זה אומנם עניין משפטי, אבל עבורנו זה גם עניין רגשי. כיוצרים אנחנו לא רוצים להרגיש חשודים מיידיים. הרי ממילא קיימת חובה לשמור על חוקי ישראל, אז למה לציין דווקא את החוק הזה [כסעיף תנאי]? אמרתי שבאותה מידה, אם כבר מזכירים חוקים אז אפשר גם להזכיר את חוק ההטרדות המיניות. האם הם היו מחתימים יוצרים על חוק כזה? ברור שלא, כי זה הופך אותם מראש לחשודים מיידיים".
מה בעצם גרם לקרן לשנות את דעתה?
"אני מניחה שהייתה הבנה שהחוק לא מחייב אותם לציין את זה [בתנאים]. חשוב להדגיש - החוק תקף לגופים הנתמכים, לא לאף אדם פרטי. אם מישהו רוצה לעשות סרט שבו הוא שורף את הדגל - הוא יכול לעשות את זה, כי אין צנזורה. הדרך לאכוף דבר כזה זה שהגוף הנתמך 'ייענש'. פה זה לא תקף, כי הקרן אישרה מראש את התסריט ואת הקאט ואת הפיינל קאט, זה לא שמישהו יקום יום אחד ויגלה משהו אחר. אבל אם הקרן אישרה סרט ספציפי ובהקרנה מגלים משהו אחר - יש פה הפרת חוזה גם בלי קשר, כי זה לא הסרט שהקרן אישרה. אבל חשוב להבין: הקרן ואנחנו באותו צד. אין פה רעים וטובים. הייתה אי הבנה, דיברנו עליה וסידרנו אותה. אבל זה בתוך הבית ומקווה שאף אחד לא יעשה על זה סיבוב".
יש באמת חשש שמשרד התרבות יתערב? שיישללו תקציבים בגלל הפרת הנאמנות?
"עד היום אף תקציב לא נשלל בגלל הסעיף המדובר - אף פעם, אף אחד - והיו ניסיונות. ניסו לדעתי כ-70 פעמים לפנות לשר אוצר, יש אנשים שעובדים בזה - והם לא הצליחו אף פעם. אנחנו היוצרים לא חשודים בדבר הזה. אני לא צריכה לחתום על הסכם נאמנות למדינה כי אני נאמנה אליה, וכל השיח הזה מיותר. יוצרי קולנוע מייצגים את ישראל בכבוד - זה לא נאמר סתם, זה אמיתי.
"גם בפגישה עם שר התרבות מיקי זוהר אמרנו לו את זה, תחבק אותנו. כשכיהן כשר אוצר, משה כחלון אמר פעם בישיבה שיחסי הציבור שעושה סרט אחד למדינת ישראל - זה כל תקציב ההסברה הישראלי ביחד. אז בואו נשנה את היחס אלינו. אנחנו מייצגים את מיקי זוהר בדרך הכי טובה שאפשר, אין סיבה שזה יעצבן את השר, להפך - שישמח שיש לו יוצרים מוכשרים וטובים, בכל העולם מחפשים אותנו".
"כולנו רואים מה קורה סביבנו, אני מתחברת לפחד הזה שכל מה שאנחנו עושים יכולים לסובב כספין נגדנו, זה עובד מצוין. מאוד קל להסית נגדנו ולצבוע אותנו בצבעים שליליים, ואני רוצה להגיד לשר - חבק את יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בעולם, תראה איזה כישרון. אנשים מדברים על ישראל בעולם, למה שלא ידברו על הקולנוע והטלוויזיה שלנו?".
הבעיה שלהם היא עם סרטים שמבקרים את המדיניות של הממשלה בישראל, או את הצבא.
"המדינה חייבת לדעת להכיל ביקורת עליה. ואגב, במדינת ישראל זה גם קורה בפועל. קרנות קולנוע מאשרות סרטים ביקורתיים - קרן גם אישרה את 'שני ילדים ביום' (דוקו על מאסר קטינים בשטחים שהוביל את השר זוהר לקרוא לשלילת תקציבים ש"מוציאים את דיבתה של ישראל", נ"ב), ו-yes שידרו אותו. אנשים רוצים לשמוע את הסיפור. להפך, אני חושבת שזה דווקא מחזק אותנו, זה מראה מדינה פלורליסטית שיכולה להסתכל על עצמה בעיניים".
בשיחה עם ynet, אמר הבמאי נדב לפיד בתגובה לדברים כי "זה שבימים כאלה, שבהם מנסים להגביל יותר ויותר את החופש האמנותי ולהציג את העיוות הזה כתקין, מצליחה התאגדות של יוצרים להסיר מגבלות של צנזורה - זה אירוע יפהפה. זה כמעט נס, שצריך לתת השראה לשורה של מאבקים שמתנהלים עכשיו בישראל". גיא נתיב, הבמאי זוכה האוסקר ("סקין") שהיה בין תומכי מחאת הקולנוענים, אמר ל-ynet כי "זהו צעד חשוב של הבמאים והתסריטאים במלחמה על חופש הביטוי והתרבות בישראל והמשך ישיר במאבק על הדמוקרטיה".
הבמאי חגי לוי פרסם אף הוא פוסט שבו הביע שמחה על החלטת הקרן. "היוצרים בישראל, מכל קשת הגוונים הפוליטית ומכל הזהויות והמגזרים, ימשיכו להעמיד יצירות חופשיות, מגוונות, מאתגרות, מנחמות, מצחיקות או לוחמניות, לטובת ועבור כלל ציבור הצופים והאזרחים בישראל", כתב.
מטעם שר התרבות, מיקי זוהר, נמסר כי "מדובר בחוק יסודות התקציב תיקון 40 ולכן, כל מי שבקיא בנוסח החוק מבין שהשימוש במונח 'הצהרת נאמנות' שגוי מיסודו ואין לו שום קשר למציאות. כידוע לכולם, החוק גובר על כל הסכם, ולכן כל ניסיון להציג את האירועים כצנזורה הוא לא פחות מאבסורד. עם כניסתו לתפקיד, השר מיקי זוהר חזר ואמר כי מטרת המשרד לשמור על חופש הביטוי והיצירה לצד שמירה על חוקי המדינה ובכללם תיקון 40 לחוק יסודות התקציב.
"כפי שהשר הצהיר לאחרונה, בימים אלו מקודמת העילה השישית לחוק הנכבה, שתמנע את האפשרות למימון סרטים, שמכפישים את חיילי צה"ל ללא סימוכין כמו תחקיר ביטחוני רשמי, שנערך על ידי הצבא. ככלל, משרד התרבות והספורט בראשותו של השר מיקי זוהר ימשיך לקדם ולסייע לתחום הקולנוע מתוך ההכרה והאמונה כי באמצעות הסרטים הטובים שלנו, היוצרות והיוצרים המוכשרים שלנו ועולם היצירה הישראלי בכללותו, פניה היפות של ישראל יוצגו לעולם כולו בגאווה גדולה".