הסופרת אורית אילן היא הזוכה בפרס ספיר לשנת 2022 על ספרה "אחות לפליאדות" (הוצאת "ידיעות ספרים") - כך הוכרז הערב (ב') בטקס שהתקיים בתל אביב. אילן תזכה במענק של 180 אלף שקל, וספרה יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית, ויתורגם לשפה זרה נוספת לפי בחירתה.
ספרה של אילן גבר על ארבעת המועמדים הנוספים שהגיעו לרשימה הקצרה: "השתקן" מאת ארי ליברמן, "אבנים" מאת צחי פרבר, "כולנו החמישה" מאת סמי ברדוגו ו"חמתו של תמוז" מאת אילנה ברנשטיין. כל החמישה ברשימה הקצרה קיבלו מענק על סך 60 אלף שקל.
"תודה רבה לוועדת השיפוט, למפעל הפיס, ל'ידיעות ספרים' שהספר יצא בה, לעורכת, האישה והאגדה סלין אסייג ולמשפחתי היקרה, שחלקה יושבת כאן וחלקה בבית", אמרה לאחר זכייתה. "אני רוצה להגיד תודה לכל הסופרים והסופרות, אלה שנוכחים פה ואלה לא, אלה שהיו מועמדים ואלה לא, אלה שאף פעם לא היו מועמדים ואלה שיהיו מועמדים בעתיד - לכל האנשים בארץ ובעולם שכותבים בגלקסיה האינסופית הזו של מילים, שמותחים את הגבולות כמו המרחב. תודה רבה".
לפני הכרזתו על הזוכה, יו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי הודה לוועדת השיפוט והוסיף ש"אולי בגלל כל הפרופסורה והאקדמיה צריך לקחת גם מישהו שקורא ספרים יותר רגילים, ואז זה יראה פחות אקדמי".
"אחות לפליאדות" מנסה לבחון האם יש לחיים מסלול? האם ישנו נתיב המסמן דרך ותבנית, כמו הקווים הדמיוניים שמחברים בין הכוכבים ויוצרים על כיפת השמים תמונות של שור, צייד ועגלה? ואם יש מסלול, הרי שגם אפשר לסטות ממנו – זו התחושה שמכרסמת בגיבורי הספר הזוכה: התחושה שחייהם נעו במסלול ושמשהו הסיט אותם ממנו.
זהו ספרה השלישי של אילן. ספרה הראשון, "עד החתונה זה יעבור" ("עם עובד", 1991), זיכה אותה בפרס אקו"ם. ספרה השני, "ספר המעשיות לאמהות" ("רדיום", 2016), היה מועמד לפרס ספיר.
"אחות לפליאדות" הוא ספר פואטי ויוצא דופן, העוסק בחיפוש פשר, ומתחקה אחר המקרים והתעיות שהחיים אחוזים בהם", נכתב בנימוקי ועדת השופטים. "הספר נמסר מכמה נקודות מבט ומדובב את תודעותיהם של אנשים ונשים שדבר-מה עקרוני אך חמקמק השתבש בחייהם. הם נרמסים תחת עול של ציפיות שלא התממשו, מתנערים לרגע, ומבקשים לתפוס מחדש קצה חוט: לנתק קשרים, לחדשם, ולתור אחר מורים רוחניים או מבשרי אמת אחרים. בעידן שלנו, בו פשר וייאוש מהיעדרו מתערבים זה בזה לבלי הפרד, אורית אילן מוסרת עדות נאמנה על פן ישראלי של העידן הזה, בקול צלול ומלא חמלה. היא מחוללת פלאים בלשון העברית, ועולה בידה פעם אחר פעם לתאר את התנודות הדקות ביותר של הנפש, ביצירתיות המוכרת לנו מרגעים נדירים של שירה. הספר עוסק בחידלון ובאומץ, ומלווה את גיבוריו באמפתיה רבה כשהם נעים מתחנה לתחנה בחייהם, ולא תמיד מבינים לאן הגיעו וכיצד".
"את ניגשת לזה, את נורא מקווה שכן, את לא מעיזה לחשוב או לעשות כל מיני השוואות, ומנסה לא לחשוב על זה יותר מדי", אמר אילן ל-ynet מיד לאחר זכייתה. "את מגיעה לזה בסוג של הכרה מעומעמת עד שבכמה השעות האחרונות נכנסתי לאטרף של התרגשות. הייתי במן מתח שלא ידעתי מה לעשות איתו. רציתי רק שזה ייגמר ואני אלך כבר הביתה".
היא המשיכה: "על הספר לא כתבו כמעט ביקורות, הוא היה במעט מאוד חנויות, הוא היה מתחת לרדאר ולא ידעתי אם יקראו אותו אי פעם - פתאום נכנס לרשימה הארוכה, פתאום נכנס לרשימה הקצרה, פתאום זכה בפרס, אז אולי עכשיו יקראו אותו, אני מקווה. וזה שהוא יתורגם ממלא אותי בשמחה. אני חושבת שקודם כל מה שסופרים רוצים זה שיקראו אותם, הם רוצים להגיע לאנשים, זה הכול. שאנשים יקראו ושמשהו יזוז בהם. וברגע שהשם שלך נמצא בחוץ יש יותר סיכוי שזה יקרה".
בטקס חולק גם פרס ליצירת הביכורים, שהוענק לקרן שווץ על ספרה "פילים לבנים". הוא מגולל את סיפורה של מירה, דוקטורנטית ישראלית, שבמהלך לימודיה בלונדון מגלה תצלום משפחתי שבמרכזו מקס כהן, קצין יהודי ששירת במשטרה הבריטית בפלשתינה ורעייתו. קשיים כלכליים מזמנים אותה לביתם של זוג סוחרי עתיקות הפורש עליה חסות זמנית, אך קורותיהם של מקס כהן ורעייתו ממשיכים לרדוף אותה ומעוררים בה את התשוקה לשוטט באתרים ממשיים וכן באתרי זיכרון בניסיון לתור אחר ההיסטוריה של המרחב בארץ ישראל פלשתינה.
את הטקס הנחתה השחקנית דאנה איבגי, שביצעה במהלכו את "יופיה אינו ידוע". לחלק האמנותי היו שותפים אביתר בנאי, שערך מחווה ליצחק קלפטר, כחודש לאחר שהלך לעולמו, ושר את "דימיון חופשי", עדי קיסר והרכב העבריות. הטקס ישודר הלילה ב-23:00 בקשת.
פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס חולק השנה בפעם ה-22. בשנה שעברה זכתה בו הילה בלום על ספרה "איך לאהוב את בתך". בשנים שלפני כן, זכו בו סמי ברדוגו על ספרו "חמור" ואילנה ברנשטיין על ספרה "מחר ניסע ללונה פארק" - שניהם היו מועמדים ברשימה הקצרה לפרס גם השנה.
