יהב וינר, שנרצח במהלך הטבח בכפר עזה, הובא היום (ה') למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שריגים. במהלך תקיפת המחבלים בקיבוץ הציל את אשתו, הזמרת שי-לי עטרי, ואת בתם הפעוטה שיה שנולדה לפני כחודש.
"אני יושב מול הדף ולא מאמין שאני כותב לך הספד. בני הבכור, כמה אושר הענקת לי שהפכת אותי לאבא. ילד טבע שאהב לאהוב, נשמה טובה ונקייה", סיפר עליו אביו, עופר. "הכישרון שלך בלט מיד - כמה מאושר היית. ראינו את ההצגות בלימודים וגם את האהבה שנוצרה עם שי-לי. כמה עזה הייתה האהבה שלכם, בהחלטה משותפת למדתם קולנוע בבתי ספר שונים. חזרתם לקיבוץ שם החיים הם 95 אחוז גן עדן, והשאר חמישה אחוזים של גיהינום. ואז הגיע היום הנורא מכל, רבות יסופר על מעשי הגבורה שלך".
בשבוע שעבר, שיתפה עטרי בעדותה המטלטלת מרגעי האימה שעברו עליה ועל בתה שיה בת החודש, עת שמחבלי חמאס פרצו לביתם כחלק מהמתקפה שהובילה למלחמת חרבות ברזל. "שיה בת החודש לא אכלה 27 שעות", היא סיפרה, "בכל פעם שבכתה - המחבלים ירו על הבית שהסתתרנו בו". עוד תיארה אז כיצד מחבלים החלו לפתוח את חלון הממ"ד: "יהב החזיק את החלון ואני ברחתי החוצה מהדלת של הממ"ד כששיה על הידיים שלי. היא ישנה בזמן הזה ולא התעוררה. התחלתי לרוץ וחיפשתי להיכנס לבית של שכנים, דפקתי ולא הייתה תשובה. התחבאתי בשיחים ואחר כך מאחורי דלתות. שמעתי אותם מתקרבים שוב ונכנסתי למחסן של שכן.
"אבל אז שיה התחילה לבכות והם התקרבו לכיווננו. כל בכי של שיה היה ממש כמו טרף בשבילם. הם שמעו אותה בוכה והחלו להתקרב. ברחתי החוצה ודפקתי בדלת של שכנים שראו אותי בזכות המצלמות. נכנסתי איתם לממ"ד יחד עם שלושת ילדיהם".
גם אביה בן שלוש, דודו של וינר ספד לו היום: "הוא נולד בכפר עזה לאב ניצול שואה, יהב היה ילד יפה ונבון כחול עיניים וזהוב שיער. למרות שהיה חכם היה די ברור שרופא הוא לא יהיה, גם לא עורך דין - מגיל צעיר התחבר למוזיקה ואומנות. חייו של יהב ללא ספק השתנו מקצה לקצה בניסן נתיב שם בין תרגיל לתרגיל פגש בחורה צעירה יפה ומרשימה. הנוכחות שלו והנוכחות שלה הקסימה אותו. היא נשבתה בחיוך הנבוך שלו. כששי לי עברה תאונת דרכים קשה יהב היה צמוד אליה, שם גם כרע ברך והציע לה נישואין. יהב ושי לי עברו לדירה שכורה בקיבוץ והוא התחיל לעבוד במגמת הקולנוע במכללת ספיר, בבוקר של 7 באוקטובר, פרצו מחבלים את חלון חדרם של ההורים וביתם התינוקת. יהב בתושייה וגבורה נאבק במחבלים וכך אפשר לשי לי לברוח מהתופת יחד עם ביתו הוא נרצח על ידי בני עוולה ובמותו הציל את בני משפחתו".
"ילד שלי, אהוב ליבי, יפה תואר עם החיוך הכי מדהים. ילד רגיש ילד שכל אמא הייתה חולמת לקבל", אמרה אימו מיכל. "בשיא ההצלחה תמיד עשית הכול בצניעות. איך נוכל לחיות בלעדיך? מי יצחיק אותנו בארוחות שישי? מי יצחק עליי? חלמת להיות אבא וזכית רק להיות חודש. פתאום הכול נדם, כל העולם התהפך עלינו, איך אוכל להמשיך? חלק מגופי נלקח. אתה תסתכל מלמעלה ותהיה גאה בנו, הלב שלנו שורף".
כזכור, בימים הקשים שלאחר 7 באוקטובר, עטרי תיארה את חוסר האונים שהייתה שרויה בו - לא יודעת אז מה עלה בגורל בעלה יהב. עם מציאת גופתו, התחננה למקבלי ההחלטות שיזרזו את הליך הזיהוי על מנת שתוכל לשאוב זרע ולשמר את האפשרות להביא לעולם אחים לשיה, בתם בת החודש. אך בתום שעות מורטות עצבים ולאחר שהליך השאיבה הסתיים - התברר כי הזרע אינו שמיש: "איבדתי את היכולת לממש את צוואתו של יהב", אמרה לפני שבוע בצער.
"ילדות שלמה העברנו ביחד, זה לצד זה, זה מול זה, היינו מחוברים והיו לנו את אותם החברים", סיפר אחיו אלמוג. "כולם קראו לי 'אח של יהב', סללת לי דרך לכבוד בהיותי אחיך. היית אישיות נדירה, עם עיניים טובות ונתינה אין סופית. אנחנו כמעט שבועיים מתאבלים עליך, פוגשים אנשים שמכירים אותך - לא יאמן בכמה אנשים נגעת כשהארת את ליבם. אין לי ספק שבמרוצת השנים נזכה לשמוע המון סיפורים עליך. אני יודע שאין מקום לאשמה, רוצה לבקש סליחה אם לא הייתי אח טוב כלפיך, אתה בטוח רואה מלמעלה מה קורה פה למטה - כל המדינה יודעת מי אתה, כולם יודעים איך סיכנת את חייך - אף יוצר לא היה יכול ליצור חוץ ממך. אתה הכנת את כולנו לסוף הזה".
