22 שנה אחרי שגילה לעולם כי הוא נאבק במחלת הפרקינסון, מייקל ג'יי פוקס עומד אל מול משוכה חדשה - אובדן הזיכרון. "הזיכרון שלי לטווח קצר הרוס", סיפר השחקן בן ה-59 בריאיון למגזין "פיפל" השבוע, "היו לי כמה סיטואציות קיצוניות בשתי העבודות האחרונות שלי, שהיו למעשה תפקידים עמוסים בטקסט. נאבקתי במהלך שניהם".
כבר ב-1991, כשהוא בשיא הקריירה שלו, התבשר פוקס שהוא חולה בפרקינסון. ובכל זאת המשיך לנהל קריירה הוליוודית מצליחה, ואף כיכב בסיטקום "ספין סיטי" מ-1996 ועד 2001 - עבודה אינטנסיבית ותובענית, המחייבת לשנן ולזכור כמויות טקסט משמעותיות. אחרי "ספין סיטי", ובעוד המחיר שגבתה ממנו המחלה הולך והופך לניכר ברמה המוטורית, פוקס צמצם את הופעותיו הטלוויזיוניות. אך באף שלב לא חדל לעבוד, והמשיך להפציע בסדרות רבות-פרופיל כמו "בוסטון ליגל", "האישה הטובה" ו"השורד המיועד".
גם כעת, אל מול המכשול החדש, פוקס מסרב להרים ידיים: ב-17 לנובמבר יגיע אל החנויות ספר אוטוביוגרפי חדש פרי עטו, הרביעי במספר, "אין זמן כמו העתיד". "זה המצב שלי", הוסיף בריאיון ל"פיפל", "נגינת הגיטרה שלי איננה טובה. יכולת הרישום שלי כבר איננה טובה. כישרון הריקוד שלי מעולם לא היה טוב, ולשחק הולך והופך לקשה יותר. אז הכתיבה היא שנשארה. למרבה המזל, אני ממש נהנה מזה".
ויש לו גם מסר מלא השראה בדבר המפתח לתעצומות הנפש אותן הוכיח שיש לו לאורך דרכו עד כה: "אופטימיות הופכת לאפשרית כשאתה מכיר תודה, ומה שיוצא מזה זו קבלה", המשיך פוקס, "לקבל את זה שהדבר הזה קרה, ולקבל אותו כפי שהוא. זה לא אומר שאתה חייב לקבל אותו כעונש או כפרה, אבל פשוט תניח את זה במקום הנכון. ואז, הבט על שאר חייך והשגשוג הממתין לך בהם, ותוכל להמשיך הלאה".
מדובר במשהו שפוקס למד דרך הרגעים הקשים ביותר; רגעים כמו הניתוח שעבר ב-2018 להסרת גידול שפיר מעמוד השדרה, לאחריו נאלץ ללמוד ללכת מחדש, או נפילה קשה שאירעה זמן לא רב לאחר מכן, אותה הגדיר פוקס כ"הרגע האפל ביותר שחוויתי". "השנים האחרונות היו מורכבות יותר", סיפר, "אבל יש דברים מדהימים שהתברכתי בהם. החיים הם עשירים. החיים הם טובים".
