היו ימים בהם טינה טרנר נחשבה לסמל סקס בלתי נלאה, לא דבר של מה בכך עבור אישה שחורה בת 40 פלוס בארצות הברית של שנות ה-80. אבל בדרך לעצמאות וההעצמה שלה על הבמות ככוכבת רוק, טרנר נדרשה למלחמה נחושה על האמנות, הפרנסה והשם שלה ולהמציא מחדש, בכוחות עצמה, את חייה ואת הקריירה שלה בתרבות השעשועים הדקדנטית של האייטיז שסגדה לצעירים, ממש כמו בקמפיין של חברת האופנה טופר בישראל של אותה תקופה.
סרט הדוקו "טינה", שנחשף השבוע לראשונה בהקרנת בכורה בפסטיבל ברלין המקוון, חוזר לרגעים האפלים של הזמרת הצעירה בחסות בעלה המכה, משחזר את פריצת הדרך האישית כך פתאום באמצע החיים ומסתכל על הכל בראייה לאחור מעיניה של טרנר עצמה שמדברת למצלמה של דן לינדזי וטי.ג'יי. מרטין. עכשיו בגיל 81, מהנוחות של אחוזתה המפוארת על שפת האגם בציריך, שוויץ, היא מרגישה מאוד בנוח לפתוח הכל בדיעבד.
"טינה" – טריילר
חלקים רבים מהסיפור האישי של אייק וטינה טרנר מוכרים מסקירות התקשורת וטורי הרכילות של אותם הזמנים, וכן מהדרמה What's Love Got to Do With It מ-1993 בה אנג'לה באסט גילמה את טינה ולורנס פישבורן את אייק. הערך המוסף של "טינה", שהופק על ידי חטיבת הקולנוע התיעודי של HBO, הוא הבחינה מחדש של הביוגרפיה של טינה טרנר מתוך המשקפיים הצבעוניות של התקופה הנוכחית, שרגישה יותר לאלימות במשפחה וניצול מיני, וכן להעצמתם של נשים וגיבורי תרבות אפריקנים-אמריקנים. מנקודת המבט הזאת, סיפור חייה של טרנר מאפשר התבוננות רחבה יותר, שכוללת בתוכה לא רק את זוועות הזוגיות לצד בעלה, אלא גם את יחסה המפלה של תעשיית המוזיקה כלפיה, כאישה שחורה בעשור החמישי לחייה. העובדה שטרנר הצליחה להתגבר על כל המכשולים האישיים והתרבותיים ממלאת את הצופה בהשראה, ובאמצעות הסרט הוא מגלה כמה היא נאלצה להתפשר בדרך, להסתגל, ולא פעם לוותר על האני מאמין שלה.
"טינה" אינו דוקו מוזיקלי שמוקדש למרכולתה של הכוכבת שבמרכזו. טרנר הייתה מאז ומתמיד פצצת אנרגיה על הבמה ולינדזי ומרטין אכן משלבים המון קטעי הופעות מלהיבים, אך הם לא מבזבזים זמן על המוזיקה. הם מספרים את הסיפור שמאחוריה היצירה, שהאפיל עליה כל כך הרבה פעמים וש"טינה" הוא במידה רבה פרק הסיום שלו, כפי שבעלה הנוכחי ארווין מאך, מודה בעצמו.
הפרק הראשון מתחיל אי אז בסוף שנות ה-50 בחברת מי שהיה בעלה הראשון אייק טרנר. אן מיי בולוק הייתה רק בת 18 כשהתייצבה להופעה של ההרכב Kings of Rhythm בסנט לואיס. מוקסמת מהמוזיקאים על הבמה, חברה לנגן הסקסופון ריימונד היל ואחרי שהרתה לו התפתח קשר אינטימי בינה לבין טרנר, מנהיג ההרכב, והשניים הפכו לזוג. על הדרך, אן בולוק שינתה את שמה לטינה טרנר, ותחת שם זה הופיעה כזמרת הלהקה, שזכתה להצלחה אדירה עם להיטים כמו Proud Mary ו-River Deep, Mountain High.
לא ברור מה היה טיב היחסים בין טינה לאייק (אפשר לדמיין שלא רק אישיותו הכובשת אלא גם ההצלחה שלו משכה אותה אליו), אולם בתחילת דרכם המשותפת הם שגשגו יחדיו כמוזיקאים וכזוג. אבל מה שהתחיל כקשר רומנטי הפך לסיוט מתמשך. אייק וטינה היו לשם דבר בזירת הרוק האמריקנית, אולם ההצלחה הגיעה עם רגעי שפל לא מעטים והלחץ שאיתם. כשהכסף הפסיק לזרום גם מערכת היחסים נתקעה. אייק בגד בטינה פעמים רבות, ובמקביל התמכר לסמים. ככל שהמצוקה עברה, כך גבר גם הזעם של אייק שהחל לפרוק אותו באלימות נגד אשתו. תיאורי הזוועה של טינה בסרט קורעים את הלב, וכך גם כשבנה המנוח, קרייג, משחזר בריאיון מן העבר את המקרה בו אייק היכה אותה ושפך על פניה כוס קפה רותח. בדיעבד, מספרות זמרות הליווי שלהם, טינה נאלצה לא פעם לעלות על הבמה כששטפי דם מעטרים את פניה. ב-1976, אחרי ריב נוסף במלון בדאלאס, היא נשברה ונמלטה לחיים עצמאיים, לבדה.
ההתעללות שעברה טרנר דווחה ודוברה פעמים רבות בעבר, אבל לינדזי ומרטין משחזרים אותו דרך קטעי וידאו מהופעות ומאחורי הקלעים, ראיונות עבר ועדויות חדשות. אין פה כוונה מוצהרת לחטט ברכילות, אלא להדגים עד כמה עמוק היה השפל אליו הגיעה טרנר באמצע שנות ה-70 וכמה רחוק הייתה צריכה ללכת כדי להתאושש.
מי שהיה שם לצידה הוא רוג'ר לואיס שהפך למנהל שלה. שמענו רבות על המקרה של עופרה חזה והדרך בה תומרנה על ידי האמרגן בצלאל אלוני, אבל פה מדובר בסיפור הצלחה. לואיס אמנם לא הצליח להשיג לטינה חוזה עם חברות התקליטים, אבל לקח אותה לבריטניה, שם הוזנקה הקריירה שלה מחדש. המפיק טרי בריטן הציע לה לבצע גרסה לשיר What's Love Got to Do With It של להקת באקס פיז. טינה, שבאה מרוקנרול, לא אהבה את השיר, אבל ברגע אחד באולם ההקלטות היא הצליחה להתאים את עצמה והפכה את השיר לשלה. והוא הפך, בתמורה, ללהיט הגדול ביותר שלה ב-1984. זוהי גם אחת התגליות הגדולות של הסרט - טרנר בכלל לא רצתה לבצע את השיר המזוהה איתה ביותר עד היום וזה ששיחרר אותה לחופשי ככוכבת בפני עצמה, ללא הופעות מאולצות בבתי הקזינו בלאס וגאס או במסעדות של מקדונלדס.
טינה טרנר ראתה את עצמה כרוקרית קופצנית ובועטת. היא לא הזדהתה עם What's Love Got to Do With It הרגשני והבכייני, אבל בניגוד לקלישאה, כדי להצליח לא תמיד צריך ללכת עם האמת שלך. הלהיט המסחרר החזיר את טרנר לכותרות, הפעם ככוכבת פופ, והיא פיצתה על שנות הבצורת היצירתית עם הופעות נון-סטופ ברחבי העולם. זה השלב שבו הסרט מתמסר יותר למוזיקה של טינה. Private Dancer, Simply the Best וגם שיר הנושא מ"מקס הזועם: כיפת הרעם", We Don't Need Another Hero - כל הלהיטים הללו שהיו כל כך שונים מהשירים שנהגה לשיר ולרקד לצליליהם על הבמה לצידו של אייק.
כשהייתה לבדה במרכז, הצליחה טרנר להגיע רחוק יותר, גבוה יותר ומהר יותר, וקשה להאמין איך היא עמדה בקצב כשהיא כבר נשקה לגיל 50, רוקדת ומזיעה בשמלות קצרצרות על הבמה. אבל ככל שההצלחה גדלה, כך התעצם העניין בסיפורה האישי. אייק (שהתגייר בשנת 1994) שב ועלה בכתבות, בראיונות ועכשיו גם ב"טינה". במידה רבה היא מעולם לא הצליחה להתנער מהצל של בעלה המכה, סיפור שהכביד על הזיכרון שלה, וגם על השאפתנות שלה כאישה חופשייה. גם הספר I, Tina: My Life Story, שכתבה ב-1986 ביחד עם עיתונאי המוזיקה קורט לודר ונועד לסכם פרק זה בחייה, רק הגביר את התיאבון לעוד ועוד וידויים מן העבר.
אפילו הבמאים לינדזי ומרטין, שניכר כי הם מלאי הערצה והבנה למושא סרטם, מקדישים את רוב רובו לזוגיות עם אייק, הצלקות שהיא הותירה, אבל בעיקר ההתמודדות של טינה. מההיבט היח"צני, רוחות העבר הניעו את העניין בה לאורך זמן גם בהווה. אין טעם להתכחש לכך. המצוקה ברורה, אבל האישה החזקה הזאת השכילה בסופו של דבר להשלים עם הטראומה, להפסיק להתעלם ממנה ולקחת שליטה על ההקשר. לינדזי ומרטין זורמים איתה לאן שהיא רוצה, גם אם נדמה שהכיוון אליו היא חותרת הוא סוף הסיפור שלה כדמות ציבורית, כשכל מה שהיא רוצה כעת הוא לבלות את שארית חייה על שפת האגם בציריך בחברת בעלה. היא גדלה ללא אב וסבלה מהזנחת אמה שלא הראתה בה עניין. היא מספרת שמעולם לא ידעה אהבת אמת. וגם אחרי שהפכה מאן בולוק לטינה טרנר, וזכתה להצלחה ככוכבת רוק, היא קיבלה אולי יותר תשומת לב בחייה האישיים מבני משפחה ומחזרים, אך בסופו של דבר חוותה רק שברון לב ואכזבה.
וזהו כנראה הפרק האחרון והמנחם ב"טינה", שנפתח בביצוע מרגש שלה ל-Help של הביטלס. אז אנחנו מתוודעים לאהבה שהגיעה פתאום באמצע החיים, כמעט במקרה. ארווין באך, שנשכר להסיע את טרנר באחד מביקוריה באירופה, הפך למאהב שלה. היא הזמינה את הגבר הגרמני הצעיר ממנה ב-16 שנה להתלוות אליה ללוס אנג'לס ומאז חלקה איתו מערכת יחסים של יותר משלושה עשורים. בעבר, טרנר דיברה על אהבה והתשוקה שלה לגבר דומיננטי, אולם נראה כי היא הגיעה למנוחה ולנחלה דווקא מעמדת כוח. שלא כמו בימי הזוגיות הרעילה שלה עם אייק (שהלך לעולמו ב-2007), הפעם היא זו שבשליטה. היא ובן זוגה מספרים על החיבה שהם חולקים והחשמל שעדיין מדליק אותם. זה חשמל סטטי, הם לא זזים לשום מקום. טינה הפסיקה ליצור, היא כבר מזמן לא מופיעה. למעשה, ככל שמערכת היחסים עם באך התחזקה, כך דעכה לה הקריירה לאיטה. אז כשאנחנו מדברים על יצירתה, אולי באמת לאהבה אין שום קשר לזה.
