"אם אבא כזה חכם, איך זה יכול להיות שאנחנו כל כך עניים?", תוהה דינה פוקס בת ה-15 באוזניו של אחיה הגדול, בסדרה החדשה של אפל tv פלוס, "מפרץ מוסקיטו", ומסכמת במשפט אחד את הטרגדיה של משפחת פוקס, משפחה אמריקנית שנגזר עליה לחיות במנוסה תמידית בגלל הגחמות האידיאליסטיות של אב המשפחה, אלי פוקס. אמריקה הלבנה, הצרכנית יתר על המידה ובעיקר זו שמסרבת להכיר בגאונותו של מר פוקס, מדען וממציא, מרגיזה אותו כל כך, שהוא מתעקש להיכנס בה ראש בראש. תוך כדי הוא מרגיז לא מעט אנשים שלא מעריכים את החזון שלו ועוד פחות את הנטייה לבצע פשעים בשם הצדק. מסע ההימלטות שאליו הוא גורר את המשפחה שלו - אשתו ושני ילדיו - מביא את המשפחה למקסיקו אבל גם שם הוא לא מצליח להתאפק ומסתבך שוב.
אם השיר הזה נשמע לכם מוכר זה בגלל ש"חוף מוסקיטו" מבוססת על ספר באותו השם, שכתב פול ת'רו ב-1981. כמה שנים מאוחר יותר הוא גם זכה לעיבוד קולנועי - קצת יותר נאמן מהסדרה - בכיכובם של האריסון פורד כאבי המשפחה, הלן מירן כאשתו וריבר פיניקס המנוח בתפקיד הבן, צ'רלי, שגם מספר את הסיפור. הבאה לאמץ את הרומן האפוקליפטי היא כאמור חברת הסטרימינג אפל tv פלוס, שלא חסכה באדפטציות שנועדו להתאים אותו לרוח התקופה. תחת הנהגתם של התסריטאים ניל קרוס (היוצר של "לות'ר") וטום ביסל (The Disaster Artist), נוספו ל"חוף מוסקיטו" דמויות שלא נכללו ברומן המקורי (כמו דינה, הבת) או אירועים שונים בעברן של הדמויות - משפחת פוקס לא רק מחפשת נתיב מילוט מהחלום האמריקני ההרסני אלא בעיקר בורחת מהחוק, בעקבות עבירה שביצע אלי פוקס באחד הניסיונות שלו לדרוך על הזנב של המפלצת.
ב"חוף מוסקיטו" מתגלמת שוב הנטייה של אפל tv פלוס לקבץ יחד כמה קרסים בניסיון לדוג את הצופים שלה, במקום להשקיע ביצירה עם נשמה ועוגן. כסף? לא חסר, נביא שחקנים נהדרים כמו מליסה ג'ורג' שנותנת הופעה נהדרת כאשתו הפאסיבית של אלי, לוגאן פוליש בתור דינה, האדם היחיד במשפחה שמעז לפקפק בהנחתות של האב, גבריאל בייטמן בתפקיד הבן, צ'רלי, וכמובן ג'סטין ת'רו ("הנותרים"), שהוא במקרה גם האחיין של פול ת'רו, בתפקיד הראשי כאלי פוקס הפרנואיד.
הכיס העמוק של החברה מימן גם צילומים מחממי לב של נופים אמריקניים פתוחים מחד, ומאידך כאלה שמכווצים את הלב, כשהמשפחה נקלעת לאזורים קצת פחות סימפטיים מבחינה אנושית, מהסוג שרוצה שתרגישו "שובר שורות" כשאתם יושבים מול המסך. את האג'נדה האנטי-ממסדית של האבא, זו שנוזפת באמריקה הגרידית שאסון אקולוגי או מפולת כלכלית עומדים לפתחה, תוחבים היוצרים בכל הזדמנות אל לועו של הצופה. ובסוף, כדי לפלפל קצת את האווירה ולקרוץ לעוד ז'אנר, הומרה העלילה הדרמטית למותחן בריחה עם כמה שיותר מרדפי מכוניות, קרבות אקדחים ואווירה כללית של קטסטרופה קרבה.
התוצאה היא תבשיל שהותקן מחומרי הגלם הטובים ביותר, אבל השילוב ביניהם לא בהכרח יוצר ביס טעים. בראש הפירמידה עומדת דמותו של אלי פוקס, שאנחנו אמורים לאהוב (בכל זאת, האיש אידיאליסט מהסוג שהולך עד הסוף) אבל גם לתעב (מדובר באדם שמטיל טרור על המשפחה שלו, שמפחדת ממנו, ומסכן אותה כדי להוציא לפועל את ה"הרפתקאות" שלו). בפועל מדובר בבריון רהוט, אקטיביסט ומתנשא, סוג של מנהיג כת, שבעיקר מתיש את הצופה עם המניפסטים שלו ועוקר בחוסר רגישות את המשפחה שלו בפעם השביעית בתוך תשע שנים.
העלילה (שככל הנראה אושרה על ידי פול ת'רו, שכן הוא שימש גם כמפיק בפועל) היא בעצם רצף של כיבוי שריפות, והיא - כמו גם הבנייה של הדמות - לא מסייעת לת'רו לייצר דמות מורכבת. מי שמכיר את הספר יודע שההמשך לא יגרום לנו לחבב יותר את האיש, מה שמשאיר אותנו, כמו את משפחת פוקס, להיגרר ברחבי הסדרה במשך שבעה פרקים, או לחלופין, לשמוח שמשפחה אומנם לא בוחרים אבל סדרת טלוויזיה דווקא כן, ושנתיב המילוט מ"חוף מוסקיטו" פשוט עשרות מונים - לחיצה קטנה ואתם בחוץ.